דעות
יש להיערך למגה אירוע גם בגזרה הכלכלית
מתווה הפיצויים והתמיכה בעסקים שהציג בימים האחרונים משרד האוצר אינו מושלם ומתקשה לספק מענה מקיף. בין התיקונים הנדרשים: הצגת כלים להתאוששות וצמיחת המשק בתקופה שלאחר המלחמה
מאז שבת, ה-7 באוקטובר, כולנו אבלים והמומים. נזדקק לעוד זמן רב כדי לעכל את מתקפת הפתע הנוראה בה הותקף עמנו. רבים מחבריי האישיים אבלים כעת והלב נקרע. גם אני התייצבתי למילואים בחטיבה הצפונית והצטרפתי לכוחות צה"ל בגזרה. במקביל, מספר ימים לאחר אותה שבת שחורה ומתוקף תפקידי בנשיאות המגזר העסקי, פרסמנו מתווה כלכלי אחראי, מתוך ההבנה שישנם מספר תרחישים שעוד עלולים להשפיע לרעה על הכלכלה בישראל.
בימים האחרונים, גובש על ידי משרד האוצר, מתווה פיצויים ותמיכה בעסקים. המתווה שהוצג אינו מושלם ואנו העברנו חוות דעת מפורטת המתייחסת לפערים שלדעתנו יש לתקן – אך צריך גם לזכור שאותו המתווה הוא רק חלק אחד מתוך תוכנית מלאה שנדרשת להיבנות ולהיות מוכנה ליישום בהתאמה לכל תרחיש התפתחות במלחמה, ואשר ממוקדת בענפים, באזורים ובמגזרים הרגישים והנפגעים ביותר.
נשיאות המגזר העסקי בנתה תוכנית שכזו, אותה הגשנו והצגנו לשר האוצר ודרגי המקצוע במשרדו לפני כשבוע. על בסיס חלק ממנה, נבנה המתווה אשר נדון בוועדת הכספים לצורך אישור הכנסת.
הרציונל העומד מאחורי התוכנית שבנינו, טמון ברציפות תפקודית והישרדות העסקים ומשקי הבית, וצמצום ככל הניתן של הפגיעה בתוצר. תכלית הפעילות המכוונת לתקופה שלאחר המלחמה, היא קיום יכולות הייצור של המשק, מניעת תמותה עסקית והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה לצמיחה מהירה.
תוכניות סיוע כלכליות מותאמות תרחיש, שלא יוכנו מראש ולא יופעלו מיידית ובצמידות לאירועים בשטח – יהיו בעלות השפעות שליליות קריטיות מיידיות וכאלו אשר ייתמשכו לטווח ארוך, אם בשל החסר שבהן, ואם בשל עיוותים ובזבוז.
יש כאלו שמציעים להיצמד למודלים שיושמו במהלך הקורונה, אולם עמדתנו היא שהפתרונות השגרתיים וכלי המדיניות שהיו עד כה לבלימת זעזועים במערכת הכלכלית והעסקית, אינם מספיקים בכדי להתמודד עם מגה מאקרו הלם Mega Macro Shocks (MMS) המאפיין מלחמה כוללת. לכן נדרשת כאן מענה מצרפי של מגוון פתרונות וכלי מדיניות.
משרד האוצר. "נדרשת תוכנית מלאה, המוכנה ליישום בהתאם לכל התפתחות במלחמה" (צילום Magma Images)
התיקונים המוצעים למתווה:
במתווה הנוכחי של האוצר, מצאנו שככל שיש ירידה חדה יותר במחזורי העסק וככל שעסק מעסיק יותר עובדים, סכום הפיצוי יהיה בחסר גבוה יותר. המגבלה שהוגדרה לפיצוי עד 300,000 שקלים לעסק, משמעותה היא כיסוי מקסימאלי של עלות 23 עובדים ללא שום פיצוי בגין השתתפות בהוצאות קבועות.
במתווה הנוכחי של האוצר, מצאנו שככל שיש ירידה חדה יותר במחזורי העסק וככל שעסק מעסיק יותר עובדים, סכום הפיצוי יהיה בחסר גבוה יותר. המגבלה שהוגדרה לפיצוי עד 300,000 שקלים לעסק, משמעותה היא כיסוי מקסימאלי של עלות 23 עובדים ללא שום פיצוי בגין השתתפות בהוצאות קבועות.
זאת ועוד, המודל למעשה מפלה עוסקים זעירים ועסקים קטנים: עובד שהכנסתו היא 10,000 שקלים בחודש, וספג לצורך הדוגמה 60% ירידה בהכנסותיו – יקבל מענק של 2,120 שקלים בלבד. ברור שכאשר ההוצאות הקבועות עומדות על כ-3,000 שקלים ללא סכום מינימום כפי שהיה בתקופה הקורונה כמענק קיום – זוהי מכה קשה לעסקים הקטנים בישראל.
גם לגבי העסקים הגדולים בישראל, מעל 400 מיליון שקלים, המודל לא נותן מענה, כך שגם המעסיקים הגדולים של המשק וגם העסקים הקטנים המהווים את הרוב המוחלט של העסקים הם בלי כיסוי נאות.
בבהמשך לכך, המלצנו על כלים נוספים שטרם קיבלו מענה בתוכנית האוצר, ולהלן מספר דוגמאות: הבטחת מקדמות תשלומים על חשבון מתווה הפיצוי, הקדמת תשלומים לספקי הממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים, דחיית תשלומי ביטוח לאומי, חשמל ומים, צמצום זמני של ערבויות ספקים של משרדי הממשלה וגופים ציבוריים אחרים, מסלול סיוע לעסקים לפעילות המשכיות עסקית בשעת מלחמה – וזו רק רשימה חלקית.
לבסוף, צריך לזכור כי הפעלת מערכת החינוך ולו במתכונת חלקית היא הכרחית. אחד המעכבים הגדולים לפעילות המשק במהלך המלחמה היא אי-תפקודה של מערכת החינוך. בישראל כ-3 מיליון ילדים ובני נוער בגילאי 17-0 שהם 32.2% מכלל האוכלוסייה. על הממשלה להורות על הפעלת מוסדות חינוך במתכונת חירום, כשהדגש הוא מסגרות לילדים המחייבות משמורת הורים בזמן שמערכת החינוך אינה מתפקדת. גם בימי שגרה, על פי הערכות בנק ישראל – כל שבוע של השבתת מערכת החינוך גורם לנזק ישיר של כ-2.6 מיליארד שקלים למשק.
ברור לכולם כי משמעות השבתתה של מערכת החינוך אינה נמדדת רק בפגיעה בתוצר, אלא גם בעצם יכולת תפקוד המשק בחירום, בתמיכה במאמצי המלחמה ובאספקת שירותים ומוצרים חיוניים לאזרחים.
החלק האחרון שחסר בתוכניתה של משרד האוצר, טמון בהעדרה של מילה אחת או שקל אחד המכוונים לצמיחה והתאוששות המשק הישראלי בימים שלאחר תום המלחמה.
וכמה מילים על החקלאות – החקלאים ביישובי העוטף קיבלו מכה אנושה, חלקם שילמו בדמם ובדם בני משפחותיהם בטבח הזה. תפקידנו כמדינה הוא להעניק לקיבוצים, למושבים ולכלל החקלאים את כל הכלים והגב הכלכלי על מנת שיקימו מחדש את חבל התקומה. זה הרבה מעבר למתווה פיצויים. אני קורא לממשלה: אל תעשו מולם את החשבונות שעשיתם בעבר ותנו הכל על מנת שנוכל להשיב ליישובים חקלאות עוד יותר מפוארת ועוד יותר משגשגת ממה שהייתה שם עד השבת של ה-7 באוקטובר.
עוד ב-
*הכותב, אל"מ (במיל') דובי אמיתי, הוא יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.קפיטליזם חזירייגאל שנגעל 10/2023/23הגב לתגובה זו0 0נציגים של עצמם מטעם עצמם .דואגים למשפחות בכאילו. עוד לא קרבנו את המתים, והם כבר חושבים על כסף.סגור
-
1.מדויק! (ל"ת)מאיר 10/2023/23הגב לתגובה זו0 0סגור
