דעות
לא מוותרים על יום עבודה ולא מאבדים אף לקוח גם במלחמה
זה הזמן לפתרונות יצירתיים כמו עבודה מהבית, יצירת סביבת עבודה המכילה את מגוון הדעות הפוליטיות ומגוון אוכלוסיות. שמירה על תקשורת רציפה, אישית ובלתי אמצעית עם עובדים, משפחות, משקיעים ולקוחות

גילויי הגבורה של חיילים ואזרחים, רוח ההתנדבות ולקיחת אחריות של בודדים, קבוצות וחברות מעוררת השתאות והערצה. לצד כעס על אוזלת יד, אנשים רבים לוקחים אחריות ולא מחכים לגורמים המוסמכים, לא רק מעבירים ביקורות על מה צריך היה להיעשות ולא נעשה, אלא עושים מעשה: העזרה באיתור נעדרים, בתמיכה במשפחות, באירוח מפונים, ואספקת מזון וציוד לחיילים ואזרחים.
אנחנו תחת מתקפה של רוע טהור, אכזריות של בעלי חיים ולא בני אדם, ואין ספק שמענה ראוי ייקח זמן וידרוש לכידות חברתית. יש בי זעם גדול על האחריות הפנימית שלנו לטרגדיה הגדולה הזאת. יש לי, כמו לכולנו, הרבה שאלות ולא אנוח ולא אשקוט עד שנקבל עליהם תשובות. אבל כרגע, אנחנו חייבים להתמקד בניצחון מוחלט על הרוע הזה.
באופן טבעי כולנו ממוקדים, ובצדק, בתמיכה במשפחות, בכוחות הלוחמים, חלקנו מגויסים או שלחנו בנים לצבא.
בימים האחרונים אני מקבל שיחות, אי-מיילים והודעות מעשרות אנשים, חברים ועמיתים מקצועיים מרחבי העולם איתם עבדתי ועם חלקם עדיין עובד בתוקף תפקידי כיו"ר ודירקטור בחברות סטארטאפ. כולם מביעים תדהמה וכעס על המתקפה המרושעת ותומכים בישראל בתקופה הקשה הזו.
אבל כיו"ר של חברה הנסחרת בבורסה באוסטרליה אני חווה דאגה קשה לא רק עלינו כפרטים, אלא מצד משקיעים וגם לקוחות ושותפים גם על גורל ההשקעה שלהם – האם במצב הנוכחי החברה בכלל מתפקדת, והאם החברה תעמוד ביעדיה הטכנולוגיים והעסקיים דירקטורית של החברה באוסטרליה שיקפה לי את זה שללא מידע הם מניחים שהחברה לא מתפקדת. דבר שהוא כמובן רחוק מהמציאות וכל החברות שאני עובד איתן חורקות שיניים ומנסות לתפקד וגם מצליחות לקדם את המשימות ללא פגיעה.
לצערי הרב יש לי ניסיון של למעלה מ 30 שנה בניהול והובלה של ארגונים וחברות בעתות מלחמה ותחת מתקפות טרור. ב-1991, מיד אחרי מתקפת הטילים בחיפה שהרגה 8 פועלי רכבת, התקשר דוב פרוהמן, אז מנכ"ל אינטל ישראל וביקש ממנהלים להודיע לעובדים לבוא לעבודה – כי ההתקפה עליו היא לא רק להרוג בנו אלא לשבש את חיינו ולהרוס את הכלכלה. אינטל הייתה אחת החברות שעבדה בתפוקה מלאה בכל המשק באותם ימים. כמובן ששמרנו על בטיחות העובדים, אפשרנו עבודה מהבית עם מתן קו טלפון נוסף ומחשב נוסף (כן, בשנות ה 90 הקשר לעולם ולאינטרנט היה דרך קו טלפון) ועשינו קייטנה לעובדים במקלט לאלו שלא רצו להתרחק מהילדים. כמו במלחמות קודמות (ולצערנו היו לא מעט כאילו), האסטרטגיה הייתה שלא מוותרים על יום עבודה ולא מאבדים אף לקוח.
לצערי הרב יש לי ניסיון של למעלה מ 30 שנה בניהול והובלה של ארגונים וחברות בעתות מלחמה ותחת מתקפות טרור. ב-1991, מיד אחרי מתקפת הטילים בחיפה שהרגה 8 פועלי רכבת, התקשר דוב פרוהמן, אז מנכ"ל אינטל ישראל וביקש ממנהלים להודיע לעובדים לבוא לעבודה – כי ההתקפה עליו היא לא רק להרוג בנו אלא לשבש את חיינו ולהרוס את הכלכלה. אינטל הייתה אחת החברות שעבדה בתפוקה מלאה בכל המשק באותם ימים. כמובן ששמרנו על בטיחות העובדים, אפשרנו עבודה מהבית עם מתן קו טלפון נוסף ומחשב נוסף (כן, בשנות ה 90 הקשר לעולם ולאינטרנט היה דרך קו טלפון) ועשינו קייטנה לעובדים במקלט לאלו שלא רצו להתרחק מהילדים. כמו במלחמות קודמות (ולצערנו היו לא מעט כאילו), האסטרטגיה הייתה שלא מוותרים על יום עבודה ולא מאבדים אף לקוח.
ב-2002 ליוויתי את מנכ"ל אינטל דאז דר קרייג בארט לפגישה עם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. השיחה נסובה על המצב, ושרון ביקש מקרייג לממש את תכניותיו, להשקיע ולבנות מפעל נוסף בקריית גת. "אתה תקים את המפעל, ואני אטפל בטרור" אמר שרון. אין לי ספק שהביטחון של קרייג הן בעובדים שיתפקדו בכל מצב והן בממשלה הכריעו בהחלטתו להשקיע ולבנות את המפעל שנחנך מספר שנים לאחר מכן. כן, זו אותה אינטל שדחתה את פתיחת מרכז הפיתוח בחיפה מאוקטובר 73 ליולי 74, ומנהליה בקרו בארץ גם בתקופות הקשות ביותר. כן, מנהיגים צריכים להביע הזדהות וההשתתפות במעשים ובנוכחות פיזית ולא בדיבורים.
הפעלת מקום עבודה במצב חירום דורשת מחויבות בראש וראשונה לחוסן הנפשי ולבטיחות הפזית של העובדים ומשפחותיהם. שנית, נדרשת מחויבות לקיים ולא לאבד ולו יום אחד (וזה לעיתים על גבול הבלתי אפשרי – אבל זה הזמן לפתרונות יצירתיים דוגמת עבודה מהבית בשנות ה 90). שלישית, יצירת סביבת עבודה המכילה את מגוון הדעות הפוליטיות ומגוון אוכלוסיות. בזמן האינתיפאדה בתחילת שנות האלפיים, אמר לי בשיחה אחד העובדים הערביים שאינטל מהווה עבורו מעגן מבטחים – בועה מחוץ לסיר הלחץ אצלו בעיר ומבטים והערות קשות ברחוב היהודי. ולבסוף, שמירה על תקשורת רציפה אישית ובלתי אמצעית עם עובדים, משפחות, משקיעים, ולקוחות.
חלק מהמשימה שלנו בימים האלה היא גם שמירה על כלכלת מדינת ישראל ותחושת הביטחון של כל הגורמים מבחוץ באיתנות, לא רק הצבאית, אלא גם החברתית והכלכלית של כל הגורמים בארץ ומחוצה לה שנדרשים לא רק להזדהות רגשית אלא ברצון לקחת סיכון יחד אתנו. זוהי לא משימה – זה יעוד! להילחם באויב שרוצה להשמיד אותנו פיזית תוך פגיעה בנפש וגם בפגיעה במרקם החברתי והכלכלי שלנו. יש מספר זירות בלחימה, וחשוב שכל אחד ואחת מאתנו יעשה את המרב והמיטב בחזית שלו.
אני שייך לאלו שמאמינים בערכים ליברליים אוניברסליים שנשענים על היותי יהודי דמוקרט בכל נימי נפשי. אבל הרוגי תשפ"ד הותירו לנו צוואה לא כתובה: כדי להמשיך ולקיים את הטוב היהודי ואת הטוב האוניברסלי אנחנו צריכים לגדוע את הרוע בעודו באיבו. אי אפשר לקיים עולם רק במידת הרחמים.
יהי זכרם של הנרצחים, ההרוגים והנופלים ברוך, יהא שלומם של הפצועים משתפר ובריא, נתפלל לחזרתם של החטופים והשבויים הביתה במהרה, ואין לי ספק כי גם מהתהום העמוק הזה נצא כחברה מחוזקת ונמשיך לקיים את מדינת ישראל כמקום שאני בחרתי, בוחר, ותמיד אבחר לחיות בו, לגור בו, ולקיים בו את חיי.
עוד ב-
הכותב: דדי פרלמוטר, סמנכ״ל בכיר לשעבר באינטל העולמית ויו״ר הוועדה לגיוון ההון האנושי בהייטק לשעבר
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.לומיסילישראל 10/2023/27הגב לתגובה זו1 0להקיא, Nvidia נתנו אפשרות לא לעבוד ולהתנדב במקום, או פשוט לא לעבוד ולנוח. המירוץ אחרי הכסף חולני, נהרגו לנו חברים קרובים, אני צריך לצאת ולהכנס מישיבות באמצע אזעקות ולדבר כאילו הכל כרגיל בזמן שמפגיזים את הבתים של ההורים שלנו ושל החברים. קצת התבלבלתם ויש דעות שעדיף לשמור בבטן גם אם ידאגו לכלכלהסגור
-
1.קפיטליזם חזירי במיטבו (ל"ת)עובד אינטל 10/2023/19הגב לתגובה זו1 0סגור
-
"קפיטליזם חזירי" ????לאור נבו 11/2023/04הגב לתגובה זו0 0אתה מוכן לפרט ??? , דדי לא גדל עם כפית זהב אלא גדל איתנו באינטל והתקדם בכוח אישיותו, חוכמתו ובעיקר בזכות מנהיגותו, זכיתי להגיע לאינטל בתקופתו 1980 ולשמוח בהתקדמותו והצלחתו לקדם איתו את המרכז בחיפה !! בזכותו ובזכות התותחים שהתקדמו איתו כולל מנכ"ל אינטל הנוכחי , זכיתי לקבל לעבודה באינטל מאות הנדסאים שישר מהשרות הצבאי הקרבי , הצליחו לאזור כוחות נפשיים, לסיים לימודי הנדסאים בתל-חי , כרמיאל והגליל המערבי ולהתקדם באינטל, הם כבר מפרנסים מאות משפחות בכבוד !!! תרמו את תרומתם המלחמות לבנון וכיום גם בניהם משרתים בכוחות החץ במילואים וחלקם החליטו להמשיך אחרי האבות ללימודים ולהמשך עבודה במפעלי ההייטק,,,, אינטל, מלאנוקס, NVIDIA אז אל תזרוק מילים ותודה שיש מנהיגים עם חזון ואמונה בתקומה שלימה - לאור (לא מתחבא מאחרי שם אנונימי)סגור