דעות
לערים המעורבות בישראל אין אבא ואמא בממשלה או בכנסת
החומות התודעתיות בין האוכלוסיות בערים המעורבות, הן שיצרו בקרב חלק מהיהודים והערבים את ניצני תחושת הניכור והעויינות. הנושא מדיר שינה מעיני. זאת, בעיקר נוכח העובדה לפיה אין כיום "אבא ואמא" לסוגיית הערים המעורבות לא בממשלה ולא בכנסת
כמי שחיה בלוד, עם משפחתה, עד לאחרונה, ועקבה אחר אירועי מאי 2020, הנושא מדיר שינה מעיני. זאת, בעיקר נוכח העובדה לפיה אין כיום "אבא ואמא" לסוגיית הערים המעורבות לא בממשלה ולא בכנסת .
במהלך מבצע "שומר החומות", למדנו שיעור כואב על מהן ההשלכות של אי השוויון והפערים בין האוכלוסיות המתגוררות בערים המעורבות. החומות התודעתיות בין האוכלוסיות, הן שיצרו בקרב חלק מהיהודים והערבים את ניצני תחושת הניכור והעויינות. אך נכללים באירועים הללו עוד שני מרכיבים חשובים - מרכיב לאומני משמעותי שאסור להתעלם ממנו, וכן- מרכיב לא פחות משמעותי של פשיעה שהפכה למציאות בלתי נסבלת ב"רחוב הערבי".
עד כה, נקטה הממשלה במספר צעדים באשר לערים המעורבות:
1. שר האוצר מינה את השר לפיתוח הנגב והגליל, עודד פורר, כמי "שאמון" גם על סוגיית הערים המעורבות והפקיד בידיו תקציב של 50 מליון שקל. משרדו פירסם מספר קולות קוראים לקידום מיזמים של שיתוף פעולה ערבי-יהודי בערים המעורבות, כשהרעיון הוא שכל עיר מעורבת תזכה בכ-10 מליון שקל.
2. במקביל, תכנית החומש לחברה הערבית, מה שמכונה "תקאדום", בהובלת המשרד לשוויון חברתי, הקצתה כ-30 מיליארד שקל לפיתוח כלכלי-חברתי ארוך טווח. מתוך כך, רק כ-%1 מיועד לערים המעורבות. הסעיף היחיד העוסק בכך דורש שתוקם וועדה מטעם משרד ראש הממשלה והמשרד לשוויון חברתי. על הוועדה הוטל להגיש "מפת דרכים" בתום 150 יום מפרסום התוכנית (מרס 2022) באשר לאופן שבו יחולק התקציב המדובר (300 מליון שקל) לכלל הערים המעורבות.
<
3. למרות שערים מעורבות רשאיות להגיש מועמדות לקולות הקוראים שיפורסמו במסגרת תכנית החומש עצמה, הן אינן בעדיפות כלל וכלל אל מול הרשויות המקומיות הערביות וכן - לא מדובר בשום אופן במימון פרויקטים תשתיתיים כגון תחבורה, מוסדות תרבות או חינוך, ספורט, תשתיות ביוב ועוד. המשמעות היא ששכונות דוגמת "שכונת הרכבת" בלוד, בה זורם הביוב ברחובות, כמשל, לא תשוקם ותמשיך להוות בית גידול לפשיעה חמורה. כך, גם שכונות עוני בערים מעורבות אחרות. המשך המצב הקיים ינציח את הפערים הכלכליים בין האוכלוסיות הערביות והיהודיות ויעמיק את תחושות התסכול.
אז מה עושים?
בטווח הארוך- צריך לטפל בסוגיות עומק כמו חינוך, תשתיות, תעסוקה ועוד.
<
בטווח המיידי- יש לייצר תוכנית עבודה מקיפה לערים המעורבות שמורכבת מנדבך כלכלי חברתי וחינוכי מחד ומהמלחמה בפשיעה ובאלימות מאידך.
<
עלינו להוסיף 3000 תקנים של שוטרים בארץ כולה, מדי שנה, במשך שלוש שנים (ולא להסתפק בכ-1100 שוטרים כפי שמדובר כעת). אין טעם להקים תחנות משטרה ונקודות משטרה ללא שאלה יתוגברו בכוח אדם רלבנטי וכשיר למשימה. עלינו להוסיף תקנים של עובדות סוציאליות דוברות שפות שונות שיתרמו להורדת מפלס המתח ומפלס התסכול בקרב אוכלוסיות רבות ובעיקר בקרב הציבור הערבי בערים המעורבות.
<
עוד ב-
קיים משנה חשיבות לאכיפה שוויונית וקשה נגד כל פורע חוק. לא יכול להיות שתתאפשר שריפת ולו דגל אחד, או זריקת ולו אבן אחת. מתחייב איסוף מיידי ומכוח הוראת שעה של כלי נשק בלתי חוקיים. נדרש שיקום משמעותי למשבר האמון העמוק בין המשטרה לבין הציבור בכלל, וזה הערבי בפרט. נדרשת מעטפת חקיקה משמעותית ומקיפה שתחמיר ענישה ותקל על גורמי אכיפת החוק לפעול אל מול הפשיעה באופן סדור ומפוקח. לצד כל האמור לעיל, נדרשת הסברה ופנייה אישית של ראש הממשלה לחברה הערבית לצורך רתימתה.
אירועי מאי פתחו מעין "תיבת פנדורה" שכבר לא באמת ניתן לסגור ולהתעלם ממנה. כל "גפרור" עלול להדליק מחדש את השטח, שאויבינו רק ממתינים למנף ולנצל לרעה. למרות שנראה לכאורה שהשקט חזר, המתחים ממשיכים לבעבע מתחת לפני השטח וללא "ליווי" הולם לאותן הערים, בהן החיכוך בין אוכלוסיות יהודיות וערביות הוא גבוה ומתמשך, גובר הסיכון למלחמת אזרחים.
הכותבת היא ח"כ רות וסרמן-לנדה ממפלגת כחול לבן, חברה בוועדת ביטחון הפני, מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים ומ"מ יו"ר ועדת החוץ והביטחון.
אירועי מאי פתחו מעין "תיבת פנדורה" שכבר לא באמת ניתן לסגור ולהתעלם ממנה. כל "גפרור" עלול להדליק מחדש את השטח, שאויבינו רק ממתינים למנף ולנצל לרעה. למרות שנראה לכאורה שהשקט חזר, המתחים ממשיכים לבעבע מתחת לפני השטח וללא "ליווי" הולם לאותן הערים, בהן החיכוך בין אוכלוסיות יהודיות וערביות הוא גבוה ומתמשך, גובר הסיכון למלחמת אזרחים.
הכותבת היא ח"כ רות וסרמן-לנדה ממפלגת כחול לבן, חברה בוועדת ביטחון הפני, מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים ומ"מ יו"ר ועדת החוץ והביטחון.
