מתעוררת בשש בבוקר, מתארגנת במהירות כדי להגיע בזמן לעבודה בנתניה. אני יודעת  שאם אצא מהבית דקה אחת אחרי השעה 06:30, נסיעה בת עשרים דקות תהפוך להיות סיוט בן שעה.

למציאות הזו יש מחירים כבדים ומשמעותה בין היתר, שלא תעמוד לי הזכות לקחת את ילדיי לגן ו/או לבית הספר מידי בוקר בבוקרו שהרי מערכת החינוך אינה פותחת את שעריה לפני השעה 07:30, ויציאה מהעיר כפר יונה בשעה מאוחרת זו הינה הרת אסון לשעה בה אגיע למקום עבודתי, כמו גם, לאיך שאגיע - לחוצה ועצבנית, והתפוקות שאביא לידי מימוש. 

כך נראה, פחות או יותר, יום בחייהן ובחייהם של תושבות ותושבי העיר כפר יונה שבשנים האחרונות, בשל חוסר השקעה בתשתיות הכבישים והתחבורה הציבורית במרחב השרון הפכה להיות מובלעת השבויה בפקקי תנועה בלתי נסבלים בעליל בין העיר הגדולה נתניה, לכביש 6. 

85% מתושבי העיר עובדים לפרנסתם מחוצה לה. מעל 70% מהם הינם בגיל לידה עד גיל 40. כלומר, משפחות צעירות להן 3-4 ילדים, הוויה המחייבת את שני בני הזוג לעבוד כדי לעמוד בכל התחייבויותיהם - משכנתא, מיסים, מזון ועוד.

המתח הפוקד אותם כל בוקר מחדש, בין הרצון להגיע לעבודה בזמן, בחדווה ונמרצות לבין הרצון והצורך הבסיסי להעיר את ילדיהם בנחת, וללוות אותם למוסד החינוכי בו הם מתחנכים, הפך להיות מטרד המשפיע שלא לטובה על מערכת היחסים בתוך הבית, וכן על זו עם הקהילה הבאים לידי ביטוי בחוסר פניות, העדר זמן לעצמם, ועומס מנטלי המתבטא  בחוסר שביעות רצון, התמקדות במה שאין, ובקורת על כל דבר, קטן כגדול.

הפגיעה הזו באיכות ורמת החיים היא חלק בלתי נפרד מכל מי שבחר לגור, ובצדק, באזור השרון, הקרוב למרכז הארץ אך בהבדל גדול ממנו משרד התחבורה מושקע ומשקיע בו משאבים לרב. 

אפשר גם אפשר, ואף הכרחי,  לרתום את תושבי השרון, בתוכם תושבי כפר יונה, לחולל שינוי בהרגלי הצריכה בכל הנוגע לשימוש בתחבורה ציבורית. כדי שזה יקרה, החלופה צריכה להיות רבת משקל וערך, נוחה, ובעלת זמינות וקישוריות גבוהה בין מגוון אמצעי התחבורה הציבורית המוצעים, ולכל אורך היום. חלופה כזו יש בה כדי להשפיע על טיוב מצב הצבירה וה"איך" שהתושבים יגיעו למקום עבודתם, היא תשפיע לחיוב הן בהיבטים האישי - משפחתי והן על מעורבותם בחיי הקהילה, תאפשר להיפרד מהרכב הפרטי ולפנות הכנסה נוספת, תפנה זמן ותהיה כדאית למשתמשיה ולכלכלת המדינה. 

החלטת משרד התחבורה להקפיא את סלילת כביש עוקף 57 צפון עומדת בסתירה לכל האמור לעיל שכן היא אינה מייצרת חלופה כזו. זאת ועוד, היא מעודדת את הגרים באזור להמשיך לנוע ברכבם הפרטי שכן אמצעי התחבורה הציבורית העומדים לרשותם סובלים מזמינות נמוכה, ובתוספת העובדה שהם אינם מתועדפים על ידי נתיב תחבורה ציבורית, הרי ששניהם יעמדו ויחוו את אותו הפקק.  

הרעיון לייצר על כביש 57 הקיים נתיבי תחבורה ציבורית, מסלולי אופניים ושבילי הליכה מבורך, ובהחלט יכול להוות חלופה איכותית למצב הקיים כיום. יחד עם זאת, אין קיצורי דרך, וכדי לממש זאת, מתחייב שלב ביניים שיבטיח את השינוי המיוחל, שאני לחלוטין תומכת בו ובעדו. 

לשלב ביניים זה קוראים עוקף 57 צפון שכבר הושקעו בביצועו 800 מיליון שקל מתוך 2.4 מיליארד. העוקף ידאג להסיט את עומסי התנועה המרובים והכבדים מהכביש הקיים, ויוכל להכיל אותם גם באמצעות מחלפים שיזרימו את התנועה וגם על ידי נתיבי תחבורה ציבורית שיסללו על כביש 4. מציאות זו תפנה את הכביש כיום, בה בעת, לממש את החזון בדמות התחבורה הציבורית שאני תקווה שיגלם בתוכו גם אופציה לרכבת. השניים כאמור, הכביש הנוכחי והעתידי, יבטיחו תנועה רציפה, יצמצמו את הפקקים ואת השימוש ברכב פרטי, ויעניקו יתרון ענק לשימוש בתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי. 

בלי כביש עוקף 57 צפון יישארו אזרחי מדינת ישראל שבחרו לגור באזור השרון תקועים בפקקים ולא יאוחר היום שגם בביתם.

הכותבת: שושי כחלון כידור, ראש עיריית כפר יונה