דעות

רועי פולקמן: "על המדינה להכריז על עצירת התשלומים במשק"

הקפאת התשלומים במשק, ערבויות מדינה לגופי האשראי ומשיכת חסכונות ללא מיסוי - חבר הכנסת לשעבר ומי שעמד בראש ועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים, מציג את הצעדים שיש לנקוט לחילוץ העסקים מהמשבר
רועי פולקמן |  3
רועי פולקמן (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של רועי פולקמן)
השלכותיה של מגפת הקורונה על המשק הישראלי מורגשות היטב, כשבין החווים פגיעה אנושה הם העסקים הקטנים והעצמאיים, שנקלעו לסחרור ומתקשים לשמור את הראש מעל המים. על רקע מצב העניינים המורכב, צפוי הערב (יום ה') ראש הממשלה לפרסם את התוכנית הכלכלית למשק, בתקווה לפיזור הערפל.
כמי שעמד בראש ועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים בכנסת ה-20, עסק ועוסק באופן אינטנסיבי בסוגיות הנוגעות לעסקים הללו, אני יודע עד כמה הם חיוניים לכלכלת ישראל. בעת הלא פשוטה הזו, ודווקא על רקע חוסר הוודאות, על המדינה להעביר לעסקים הקטנים והעצמאיים מסר חד וברור, לפיו היא ניצבת כאן לצידם, ולא תיתן להם לקרוס. את המסר הזה, יש לתרגם בשלב הראשון לארבעה צעדים מיידיים:
1.הקפאת רוחבית של כלל התשלומים במשק – בדומה למהלך שננקט לאחר מלחמת יום כיפור, על המדינה להכריז באופן רשמי על עצירת התשלומים במשק ללא יוצאים מן הכלל, ולפרק זמן של שלושה חודשים, במהלכן תתבצע הערכת מצב מחודשת. תשלומים כגון החזר הלוואות לבנקים, שכירות עסקית, ארנונה ותשלומי מיסים כל אלו מוקפאים זמנית. המשמעות היא שהמשק עובר למצב של הקפאה מוחלטת, מלמעלה ועד למטה. מהלך כזה יסייע לא רק בפיזור הערפל, אלא גם ימנע אקט פרטיזני שכל אחד יחליט על דעת עצמו למי לשלם ומתי, וחשוב מכך – יספק את האוויר החיוני כל כך לבעלי העסקים.
2.טיפול בשוק האשראי – במצב העניינים הנוכחי, קיים רק מסלול של קרן הלוואות לעסקים בערבות מדינה. מדובר בכלי גרוע ומסורבל, שאין בו בשורה אמיתית לאלו שבאמת זקוקים לעזרה. כדי להביא לשינוי של ממש, על המדינה להעמיד ערבויות כלליות בגובה 15-10 מיליארד שקלים, לכל גופי האשראי במשק ולא רק לבנקים. זו הדרך להוריד את עלויות הסיכון הטמונות בגיוס אשראי ולאפשר מנגנון אפקטיבי ומשוכלל, הכולל ריבוי של ערוצים ואפשרויות לטובת בעלי העסקים וגם למשקי הבית.
3.מענקים לעסקים שחדלו לפעול ברגע נתון  – בשל במצב, שורה של עסקים עצמאיים ופרטיים מצאו את עצמם מהרגע להרגע ללא תעסוקה וללא אופק. מדובר למשל בתעשיות הבידור וההפקות, תיירות, אירועים ועוד שנעצרו לחלוטין ולמרבית המשתייכים אליהן אין כרגע שום דרך לייצר הכנסות. עבורם יש לדאוג לסיוע באמצעות מענק, מעין חלף דמי אבטלה לעצמאיים – שבכוחו לעשות את ההבדל בין הישרדות לקריסה.
4.משיכת חסכונות ללא מיסוי – לא מעט עסקים שמרו בחסכונות שונים כספים ליום סגריר. ובכן יום הסגריר הגיע, כשעל המדינה לאפשר את משיכתם ללא מיסוי וללא הגבלות.
אלו הם ארבעת הצעדים הבסיסיים שיש לנקוט כאן ועכשיו. בהתחשב בכך שמדובר באירוע בסדר גודל עולמי שלא הכרנו כמותו, ושאף אחד לא ממש יודע לסמן נכון להיום מתי הקורונה תהיה מאחורינו, הרי שהצבת לוחות זמנים היא לא רצינית. 
מה שבטוח, לטווח הארוך יותר, תידרש כמובן תוכנית הבראה מקיפה ויסודית, תוך הבדלה בין ענף לענף ובין סוגי העוסקים בכל ענף. מה שנכון למסעדה לא בהכרח מתאים למספרה, ודינה של רשת הוא לא כדין בעל עסק בודד.
מעבר לזה ברור לכולנו שכל עסק יידרש לזמן התנעה שונה כדי לשוב לפעילות מלאה. בעוד ענפים מסוימים יוכלו לעשות זאת באופן מהיר ומיידי, יהיו גם ענפים שיצטרכו זמן התארגנות ממושך יותר, ואת העניין הזה חובה להביא בחשבון בהליך גיבוש הפתרונות.
אין ספק, התקופה שאחרי הקורונה לא תהיה דומה לתקופה של טרום המגפה, והמשק הישראלי כולו יידרש להתאים עצמו לכללי משחקים שונים ממה שהכיר. אני מאמין שבין הכוחות המובילים במשק המשתקם, נראה את בעלי העסקים הקטנים והעצמאיים שיידעו להסתגל מהר יותר למציאות החדשה. 
חשוב גם לזכור כי בכל משבר יש גם הזדמנות, והסוד מאחורי משקים מוצלחים הוא בגמישות וביכולת התמרון בהתמודדות עם תרחישי קיצון. זהו המבחן הגדול של המדינה, ופה רק אחריות, יצירתיות, רגישות וערבות הדדית יובילו לדרך חדשה.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי, לשעבר ח"כ ויו"ר סיעת כולנו בכנסת, יו"ר ועדת המשנה לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת ה-20.
תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    בבקשה תחזור לפוליטיקה
    שירה 03/2020/26
    הגב לתגובה זו
    2 0
    התגעגענו מאוד
    סגור
  • 2.
    אלוף (ל"ת)
    א 03/2020/26
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 1.
    תחזור כבר לפוליטיקה (ל"ת)
    ניר 03/2020/26
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור