אחרי יום סוער של פגישות, צריך בעיקרון ללכת לישון... מה פתאום!!! יש מסיבות, ככה אומרות השמועות, כלומר הישראלים. בכלל, בין כל הישראלים שנמצאים פה, ויש לא מעט – צעירים וגם ותיקים - אבל כל מי שביקר במיפ אחד או יותר, יודע לכוון אותך למסיבות הכי השוות ולמסעדות הכי הטובות.

אז פתחנו את הערב בארוחה משותפת עם מטין בילמן מסקרינס ועם חברים, וצירפנו סלבית חמודה – "הזועפת" שישבה לידינו בטיסה. מסתבר שהיא צריכה להיות פה 3 ימים רק בשביל הקרנה אחת של הסרט.
  ז זכרונות מהטיסה יומיים לפני כן. עם "הזועפת" 

משם המשכנו למסיבה במלון גרנד. מינגלינג באנגלית הרבה פחות מביך מכזה בעברית. יש שם הרבה אלכוהול חופשי, שגם מקל על מלאכת המינגלינג. משם זרמנו לעוד מסיבה במלון מרטינז, רק שאיחרנו קצת והסתבר שהיא כבר נגמרה. לא נורא, אפשר תמיד לקנח בקזינו.

פותחים עוד יום

את היום השני של פסטיבל מיפ (אתמול) פתחנו בסערה. פגישה ועוד אחת ועוד אחת, ויש התעניינות שלנו אצל הקולגות הישראלים וההיפך, וכולם מפרגנים. באמת.

באחת הפגישות עם צוות קוריאני, הופתענו לגלות שהם פשוט שמעו עלינו ורצו להיפגש איתנו, רק כדי להבין במי מדובר. לאט לאט הדברים מתחילים להשתחרר, וכך גם האווירה. יש יותר ויותר מסיבות קוקטייל, אחת כזו היא בביתן הישראלי של דוג טי. וי. (יולי אוגוסט הפקות). משם ממשיכים לעוד קוקטייל בביתן של הנורדיק. מתחיל להיות כיף העניין הזה.

עוד קוקטייל בביתן של ההנורדיק

שותים ונהנים

זו לא חיפה

אנחנו יכולים להישבע שראינו את מריאנו אידילמן... או שלא? כנראה שיותר מידי אלכוהול בשעה מוקדמת. אבל הדיבור החזק פה הוא על מסיבה בערב שחייבים להשיג אליה הזמנה.

העניין לא פשוט, אבל היי, עם כל הכבוד לאירופה שיק, לא שכחנו מאיפה באנו. פעולת הסחה קטנה פלוס דיבור צפוף על זה ששירתנו בצבא ונלחמנו בכוחות הרשע (לא באמת), והופ - אנחנו במסיבה השווה בעיר!!! אגב, למה לא שמים פה 'תל אביב יא חביבי תל אביב' של עומר אדם???