אני מאמינה שלמילים יש כוח. אני גם מאמינה שאם רוצים משהו הוא יקרה ואני מאוד רוצה שזה יקרה, אז חבר מספר לחבר ואולי הוא מכיר חבר שפשוט יידע להוביל ויצליח להגשים לי את החלום (הוא לא כזה גדול, אבל חלום: להנציח את קארין שלי). אני מבקשת בכל לשון של בקשה תפיצו בין כל המכרים ואולי המלאך יגיע וינציח. מלאך שיאשר לנו שטח למצפה, שיש לו קשרים עם אנשים שיש לו שטחים פרטיים המיועדים למצפה, קשרים בקק"ל, אולי מישהו מכיר מישהו שמכיר במטה יהודה, כמו שיש מצפה הראל..

אנחנו ענבל  ודורון ההורים של קארין ז'ורנו. קארין היא הבת הקטנה מבין שתי הבנות שלי.
ב - 7.10.23 בשבת השחורה קארין נרצחה על ידיי בניי העוולה. קארין נולדה ב- 24.11.1999 הייתה כמעט בת 24. קארין הייתה ילדה נוכחת, הרגישו אותה בכל מקום שנכחה, ילדה מלאת שמחת חיים ומצחיקה, גרמה לכל הסובבים אותה לצחוק וליהנות.

ב-17.10.22 ב 22:00 קארין עלתה לטיסה לטיול הגדול לדרום אמריקה, חזרה מהטיול לאחר 4 חודשים והתחילה לחפש עבודה, לאחר זמן קצר קארין התקבלה לאל על בחטיבת הנעזרים, קארין הייתה אהובה בסביבת עבודתה והייתה מסורה מאוד. לאחר 4 חודשי עבודה קארין שברה את הרגל בעבודה. היא הייתה בבית כשישה שבועות, קארין קנתה כרטיס למסיבת הנובה וכאשר שברה את הרגל מכרה את הכרטיס, יומיים לפניי המסיבה החברים מדרום אמריקה שכנעו אותה לבוא כי אפשר ליהנות גם עם רגל שבורה. לאחר אין ספור ויכוחים קארין הלכה למסיבה ב 3 וחצי לפנות בוקר.

בשבע בבוקר ב - 7.10 שלחה מיקום והתקשרה ואמרה לי כי סגרו את המסיבה והם באים הביתה בגלל הטילים. אנחנו שנפל טיל 50 מטר מהבית התעסקנו בנפילת הטיל וידענו כי קארין בדרך הביתה. בשעה 8:42 קארין שלחה הודעה: "אם אני לא חוזרת הביתה תדעו שאני אוהבת אתכם".

מיד התקשרתי וקארין צעקה מעבר לקו שיורים עלייהם והיא נמצאת בחפ"ק המשטרתי ושיש מלא פצועים מסביבה ומאז אבד עם קארין הקשר. לאחר מכן קיבלנו תמונה ממכרים שלנו שקארין נמצאת ליד אמבולנס של יוסי אמבולנסים, מיד נסענו לסורוקה וברזילי על מנת לחפש את קארין לצערנו קארין לא פונתה לבית חולים. קארין שלנו הייתה נעדרת 11 ימים, 11 ימים של חוסר אונים של פחד וגיהנום. ביום ה - 11 הגיעו להודיע לנו על הנורא מכל, קארין אכן ישבה באמבולנס אך על האמבולנס נשלח אר פי ג'י. מה שלא השאיר מקום לדמיון, גם גופה לא הגיעה אלינו רק זיהוי של די אן איי (קברנו 3 שיניים). ב - 17.10.23 ב 22:00 קארין הובאה לקבורה. שנה בדיוק באותו תאריך באותה שעה שטסה לטיול הגדול.
 
הכאב הוא כאב עצום עד בלתי נסבל. אנחנו רוצים להנציח את קארין בכל דרך אפשרית. הקמנו עמדת הנצחה במקום בו האמבולנס התפוצץ ואנחנו עומדים בעמדה ומספרים לכל הבאים על קארין. מספרים איזו גאווה זו הייתה להיות ההורים של קארין ושכל חטאה היה שהיא רצתה ללכת ליהנות גם עם רגל שבורה. אנחנו ימים כלילות מנציחים את קארין שלנו.
השאיפה שלנו זה להקים גינה / פארק / מצפה קטן עם ספסלים שתהייה פינת ישיבה נעימה , עם נדנדה ומגלשה, עם אנדרטה שתספר את הסיפור של קארין עם כפתור שמע שישמיע את הסיפור של קארין (נגישות לעיוורים) ואנשים עם מוגבלות.

סייעו כדי שנוכל להגיע עם הנכדים, וכל מי שירצה יוכל להגיע ולשבת באתנחתא קלה, לקרוא על קארין, ויש הרבה מה לספר על קארין, לשתות כוס יין או כוס קפה, לעשות פיקניק קטן ולספר לילדים שקארין אהבה את החיים, אהבה לשבת ככה וליהנות מכוס יין ..
אני מבקשת בכל לשון של בקשה שתנסו לעזור לנו להנציח בדרך זו את קארין שלנו
כי מה שנשאר לנו זה רק להנציח את היקרה לנו מכל 💔💔

עוד ב-

אני כועסת ובוחרת מידי יום לנתב את הכעס לעשייה

לכתבה המלאה

הכותבת: ענבל ז'ורנו אמא של קארין הי"ד שנרצחה בפסטיבל נובה