חדשות מזויפות ומידע שגוי ממשיכים להוות בעיה מרכזית בכל פלטפורמות התקשורת החדשותיות ובכל פינות האינטרנט. אולם כעת, ייתכן שחוקרים מאוניברסיטת ברמינגהם חשפו דרך יעילה לזהות פייק ניוז. מחברי המחקר אומרים שדפוסים דקדוקיים באופן שבו עיתונאים משתמשים בשפה יכולים לסייע להבחין בין ידיעות אמיתיות למזויפות.

צוות החוקרים מאמין שמחקר זה יכול לעזור לכל אחד - מקוראים יומיומיים ועד ארגונים שלמים - המחפשים להילחם במידע שגוי באינטרנט. הממצאים הללו הם תוצאה של ניתוח לשוני מפורט של עבודתו של עיתונאי הניו יורק טיימס לשעבר, ג'ייסון בלייר, שעזב את העיתון לאחר שדווח כי גנב ובדה סיפורים. הניתוח הזה, אומרים החוקרים, קבע שיכולים להיות הבדלים סגנוניים ברורים בדפוסים הלשוניים של דיווחים אמיתיים ומזויפים.

הפרופסור לבלשנות ג'ק גרייב וחוקרת הדוקטורט, הלנה וודפילד, ערכו את המחקר הזה. הממצאים מתפרסמים גם על ידי הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בספר "שפת החדשות המזויפות". במהלך עבודתם, גרייב ווודפילד גילו שבלייר כתב את הדיווחים המפוקפקים שלו בסגנון פחות צפוף מידע, באופן פחות משכנע משמעותית, בהשוואה למאמרי החדשות האמיתיים שלו.

"ביצענו ניתוח מפורט של המאפיינים הדקדוקיים שבהם השתמש בלייר ב-64 ממאמריו, 36 מהם היו חדשות מזויפות, וגילינו 28 הבדלים חשובים בסגנון המאמרים האמיתיים והמזויפים שלו", מסביר פרופ' גרייב.

"יש הבדלים סגנוניים ברורים בין המאמרים שבהם בלייר אמר את האמת לבין אלה שבהם הוא שיקר. הוא עשה בחירות בלשנות עקביות בחדשות המזויפות שלו, וכתוצאה מכך דפוסים דקדוקיים שמבדילים את החדשות המזויפות שלו מהחדשות האמיתיות שלו".

ליתר דיוק, המחקר מצא שהחדשות המזויפות של בלייר היו פחות צפופות מידע. במילים אחרות, כשבלייר כנראה שיקר, מחברי המחקר אומרים שהוא נטה לכתוב בצורה הרבה יותר תמציתית, והכניס פחות מידע למאמרים שלו. הוא גם כתב עם פחות שכנוע בדיווחים האלה, אימץ טון פחות בטוח, תוך שהוא גם פחות ספציפי לגבי היכן השיג את המידע בסיפורים האלה.

חדשות מזויפות הן בעיה גדולה כרגע. מפלטפורמות מדיה חברתית ועד סוכנויות חדשות ואפילו ממשלות שלמות, הצוות אומר שיש ארגונים רבים שיכולים להפיק תועלת מהממצאים הללו.

"את האותות הסגנוניים שזיהינו בדיווח החדשות המזויפות של בלייר ניתן להחיל רק ישירות על בלייר, אבל המחקר הזה מדגים שיש מאפיינים לשוניים שיכולים לעזור לזהות חדשות מזויפות. בעתיד, אנו מקווים לשכפל את המחקר הזה בקנה מידה גדול יותר כדי שנוכל לקבל תמונה כללית יותר של שפת החדשות המזויפות", מוסיף פרופ' גרייב.

"המחקר שלנו מראה שחדשות מזויפות יכולות להיות קשורות לאות לשוני ברור ומשמעותי. אלו הן חדשות טובות פוטנציאליות למי שמחפש לזהות ולהסיר סיפורים כוזבים, ולהילחם במידע שגוי, במיוחד באינטרנט".

אמנם, דפוסי שפה כאלה מורכבים, וכנראה שקשה לרוב האנשים לקלוט אותם בזמן קריאת חדשות הבוקר שלהם. ממצאים אלו מציעים בסיס חשוב להבנת כמה מהאסטרטגיות הרטוריות שכנראה שורצות בידיעות מזויפות.

עוד ב-

גאוני: התגלתה דרך חדשה ומושלמת להיפטר מיתושים אחת ולתמיד

לכתבה המלאה

"הציבור אולי מעולם לא צרך יותר חדשות כמו בתקופה זו, אבל אנחנו מקווים שהידיעה על קיומם של דפוסים לשוניים מסוג זה תעזור לאנשים לזהות שקרים בעת קריאת החדשות ותעודד מחקר נוסף על שפת הזיוף", מסכם פרופ' גרייב.