אורית סטרוק: "שמעתי עדויות מחרידות, זה הצלת נפשות"
חברת הכנסת מהציונות הדתית בראיון ל-ice. מדברת על כאב הראש החדש של משרד החינוך: "90 אלף תלמידים נטשו את בתי הספר". על בנט: "מנתחת כל שבר שהוא עושה לעומת כל דבר שהוא עשה, אני לא בקשר איתו"
אחרי פגרה של 6 שנים, ח״כ אורית סטרוק ממפלגת האיחוד הלאומי שבסיעת הציונות הדתית חזרה לכנסת ישראל. סטרוק, שנכנסה לכנסת ה-19 עם הבית היהודי ב-2013 לצד נפתלי בנט הייתה מופתעת מהמהלך, בשונה מראש הסיעה בצלאל סמוטריץ׳.
בשבועות האחרונים סטרוק ממקדת את העיסוקים שלה בעיקר בשיפור תנאי העבודה של הקב״סים (קצין ביקור סדיר). נושא אליו היא נחשפה לאחר שנחשפה לנתוני הנטישה הסמויה והגלויה של ילדים ונוער מבתי הספר. 90 אלף תלמידים נטשו וסטרוק משוכנעת שאחת הסיבות המרכזיות זה מקצוע הקב״ס.
בריאיון לאתר ice, ח״כ סטרוק מתייחסת לתקשורת, ליחסים עם אנשי ימינה ולמצוקת הקב״סים.
בשבועות האחרונים את נמצאת בסיורים שונים ברשויות המקומיות ובבתי ספר שונים במטרה לקדם את הנושא של תנאי העבודה של קב״ס.
"אני בעצם הגעתי לנושא של הקב״סים דרך בעיית הנשירה הגלויה והסמויה מבתי הספר. מדובר בבעיה מאוד קשה בכל מה שנוגע לילדים ולנוער במדינת ישראל. יש לנו כ-90 אלף נושרים. או שהם לא נמצאים בכלל במסגרות החינוך או שהם נושרים סמויים שהם נוכחים נפקדים: לא פעילים, לא מבחינה לימודים והרבה פעמים גם לא מבחינה חברתית".
"ילדים שהם נושרים הם יכולים להתדרדר לרחוב ולכל מה שהרחוב מזמן עבורם מסמים לפשע ובעיות מהסוג הזה. גם בעיות רגשיות כמו ניתוקים חברתיים, דיכאונות. הנשירה נובעת גם מבתים בעייתיים ואין מי שישים לב לעניין הזה. אז הם בעצם נקברים בעומס של הבעיות בבית. זו בעיה מאוד קשה והיא מטופלת על ידי מערכת החינוך ומערכת השלטון המקומי שמתופקדות עליה. הבעיה מתוקצבת פחות מדי ובוודאי ואפילו הייתי אומרת בעיקר בגלל תנאי העבודה והעסקה של הקב״סים וכך גם יש נשירה של הקב״סים עצמם".
ח"כ סטרוק. צילום: גרשון אליסון פלאש 90
מקרים בודדים שאני מכיר זה דווקא תלמידים שמצאו קריירה, על אחת כמה וכמה בדור של הרשתות החברתיות יצא לנו לראות ילדים שבית הספר כבר ״קטן עליהם״.
"זה במיעוט שבמיעוט. ילדים שמוצאים את עצמם כמבוגרים צעירים מדי שמצאו את עצמם בקריירה או בחברות מסויימות ילדים שהתחתנו בגיל צעיר זה המיעוט. הם מצאו את עצמם מחוץ למסגרת הבית ספרית אבל הם מצאו את עצמם. אני חושבת שגם כאן יש בעיה כי למיטב הכרתי ילד, נער או נערה שלא חוו את תקופת הנעורים שישר קפצו לעולם המבוגרים ירגישו בעתיד את החוסר הזה. הרוב זה בני נוער שמתדרדרים בין הרחוב לבית, מצבים נפשיים בעייתיים, זה הרוב. או שסתם ׳דופקים כרטיס׳ ולא באמת רוכשים את הידע והמיומנויות שבית הספר יכול להציע או שהם לא באמת נמצאים במסגרת שהולמת את היכולות שלהם והצרכים המיוחדים שלהם".
זה יכול לקרות מכמה סיבות. עשיתי סדרה של סיורים ופגשתי בין היתר ילדים מחוננים שנפלטים מהמסגרת בחינוכית בגלל שהם מחוננים ולא ניתן מענה למחוננות שלהם. הם מוצאים את עצמם בחוץ גם מהסיבה הזו. ברור שהיום יש פער עצום בתחום הזה. מבחינת הידע והמערכות, יש יכולות גבוהות מאוד להתאים מסגרת לילד. אלא שהמתאם חסר, אותו קייס מנג׳ר שאמור להגיע לילד הנושר בכל גיל שהוא לא יהיה ולהתאים לו את המסגרת שהוא צריך או במסגרת הקיימת או החלפת המסגרת, נמצא בחוסר נוראי. כל החברה שלנו סופגת את התוצאות הקשות של זה.
"לב הבעיה היא שכל אזרח במדינה יודע שיש בעיה עם העובדים הסוציאליים וזה לא שהידע על זה שיש בעיה פותר את הבעיה אבל עצם זה שאתה יודע זה כבר הרבה. כמעט אף אחד לא יודע שיש בעיה עם הקב״סים. קודם כל צריך להנכיח את הבעיה בלי שתהיה מונכחת. כמו שאמרתי יש פה בעיית תקינה כפולה: הראשונה היא הפורמלית שבאופן פורמלי הקב״ס אמור לטפל במאה ילדים ובני נוער וזה לא נורמלי, לא הגיוני ולא מעשי, לא מתקבל על הדעת. בעיית התקינה הלא פורמלית שיש הרבה פחות קב״סים ממה שצריך בכדי למלא את התקן של אחד למאה והיום לקב״סים יותר ממאה וכל העומס הזה גורם לנשירה. הדלק שלהם לעבודה זה האכפתיות שלהם, בשום אופן לא השכר שלהם. הם מתמודדים עם המשבר באופן יומיומי ושואלים את עצמם למה להם להמשיך? הם לא מתוגמלים בכלל למה שהם עושים".
בטור לאתר ice ח״כ מיכל וולדיגר התייחסה לאותה מצוקה של פסיכולוגים בשירות הציבורי.
"פסיכולוגים זה מאוד דומה. לפסיכולוגים יש סיפור נוסף. יש פער בלתי נסבל ומזיק בין מה שמקבל פסיכולוג שעובד בשירות הציבורי לפסיכולוג פרטי. אין להם סיבה לעבוד בשירות הציבורי בכל היבט".
"אנחנו מדברים על מקצועות שאמורים לתת מענה לאנשים שבמשבר. ואנחנו צריכים בשביל אותם אנשים את האנשים הטובים ביותר כי זו הצלת נפשות של ממש. אני באופן אישי שמעתי סיפורים של קב״סים על נושרים שאין דרך אחרת להגדיר את חוץ מהצלת נפשות. עבודה מסביב לשעון מבלי קשר לשעות עבודה ומקומות עבודה, אני שומעת שהקב״סים פותחים את הדלת של הבית שלהם לתלמידים. זה מקצוע שאנחנו זקוקים אליו מאוד כחברה".
"יש חוסר התאמה מוחלט כשמסתכלים על תנאי הסף הנדרשים בכדי להתקבל לעבודה ועל היקף העבודה שצריך לעשות. קשה להבין את הקשר וזה דבר שמחייב תיקון. הפרוטוקולים של ועדת החינוך של הכנסת מלמדים שכמעט בכל כנסת הוועדה ניסתה להוביל שם שינוי. הסכם השכר של הקב״סים הוא משנת 1976, זה לא נורמלי. אפילו רק לחשוב על מה הייתה התפישה של מדינת ישראל למה שהיא עכשיו. זה לא הגיוני בשום קנה מידה. הקב״ס נדרש לתעודת הוראה ותואר אקדמי, זה לא נראה בשכר שמקבלים וזה בלתי נסבל ויש חשיבות להציף את זה גם מבחינה תקשורתית ולהנכיח אותו בכדי לייצר אופציה לשינוי".
את פנית ליו״ר הוועדה, ח״כ שרן השכל?
"היא הביעה עניין, אני מאוד מקווה שזה יוביל שינוי. אני מגבשת את המסקנות שלי מהמחקר שעשיתי, החומרים שצברתי יחד ולהעלות את זה בוועדה גם עם שרת החינוך וגם עם שרת הפנים. אחת הבעיות המרכזיות זה שהשכר שלהם משולם משני כיוונים שונים. משרד החינוך מעביר לרשתות המקומיות 75% והיתר מושלם מהרשות המקומית וזה לא קורה תמיד. זה שיטה נפסדת והמטרה היא להוביל שיח עם משרדי הממשלה השונים ולעשות שינוי מהיסוד".
שינוי מהסוג הזה יוביל למקצועות השונים?
"הלוואי. באמת שהלוואי".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ שרן השכל. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
בואי נדבר קצת על נושאים אקטואליים ותקשורת. פינוי חומש לדוגמה, מה הייתה התרומה שלה בעניין?
"אין שום ספק שמה שאם מה שקרה בחומש היה קורה בבלפור היום יושבים על זה השכם וערב וזה היה פותח כל מהדורת חדשות. מצד שני, באופן כללי, המצב של התקשורת בארץ, צרכני התקשורת יודעים שהתקשורת מגוייסת וכולם לוקחים אותה בערבון מוגבל".
עדיין יש משקל. תקשורת זה עניין אינפורמטיבי וסדר יום.
"כיו״ר הסיעה הייתי שותפה לכל המהלכים סביב ההצבעות. ניסינו לפני כמה ימים לעשות מהלך דומה שפחות הצליח. למדנו לקחים והפקנו את התרגיל שהיה אתמול. אנחנו עושים הכל בכדי להפיל את הממשלה המסוכנת הזו. מערכת היחסים בין הקואליציה לאופוזיציה לא דומה למה שהיה בממשלות קודמות. משום שזו ממשלה שגוררת את מדינת ישראל לאסון ואנחנו מנסים למנוע אותו. אנחנו מאוד מגוייסים ומתוך תפקידנו אנחנו עושים ויתורים בכל מיני תחומים בכדי לשלוח אותם הביתה ולהציל את מדינת ישראל".
אם אני חוזר איתך אחורה, את הכרת את נפתלי בנט. ציפית למהלך הזה?
"לגמרי לא. ממש לא. אני מנסה כבר הרבה זמן לנתח אחורה ולנסות להבין. קשה מאוד להבין. אי אפשר להבין, אני כמעט כל יום משווה מה נפתלי בנט אמר ועשה אז ומה הוא עושה היום ואני לא מצליחה למצוא את החוט המחבר".
השוני כל כך תהומי?
"שוני של שמיים וארץ. לדוגמה המפגש שהיה השבוע עם אבו מאזן. מה אמר נפתלי בנט על זה בעבר, הסוגיה של כספי טרור. בנט היה תוקף את מעבר כספי הטרור והיום זה עובר דרכו. מה שקורה בשטחי C, כשר ביטחון הוא מינה פרוייקטור מיוחד והיום תחת ממשלתו באופן שיטתי שר הביטחון מעביר את השטחים לרשות הפלסטינית. נותן להם את זה במתנה. אי אפשר להסביר. זה בלתי נתפש לחלוטין".
את בקשר עם אנשי ימינה?
"יש לי קשר עם חלק מהח״כים והשרים שהיו חברים שלי בעבר ואני שומרת איתם על קשרי עבודה. אבל עם נפתלי בנט לא".
.png)
