העיתונאי עקיבא נוביק בביקורת חריפה על התנהלות המדינה בעקבות אסון מירון בחמישי בלילה - אסון בו נמחצו למוות 45 איש ונפצעו למעלה מ-150, וזאת לאחר אישור האירוע גם בזמן שנדלקו נורות אדומות שהזהירו על האסון מראש.

לדברי נוביק בטוק שכתב ב-"הארץ" אתמול: "המחדלים שגרמו לאסון הכבד במירון נשענים על אמת מושתקת ומטרידה: מדינת ישראל פשוט לא יודעת לומר "לא" לממסד החרדי. אף אחד בממשלה, במשטרה ובכל גוף שאנחנו סומכים עליו, לעולם לא יעלה בדעתו לפגוע ב"ציפור נפשה של היהדות החרדית", גם אם הסיכון ברור וגלוי".

עיתונאי תאגיד השידור הציבור מגדיר את המחדל בחוסר המשילות שיש בישראל מול החסידויות הגדולות ומול קבוצות במגזר החרדי שבאו לידי ביטוי בתקופת הקורונה עם חתונות הענק שנעשו בניגוד לחוק ובהיעדר הקנסות: "היחסים הבעייתיים הללו לא מוגבלים לתחומי הר מירון. ראינו והרגשנו אותם בשנה האחרונה, באוזלת יד נוכח צפצוף חרדי על הנחיות הקורונה. חוסר היכולת או הרצון של המדינה לאכוף מגבלות בחברה החרדית גבה חיים רבים יותר משגבו מחדלי מירון".

על האסון הנורא כתב שאמנם ראשי המגזר החרדי והעסקנים של מירון אינם רוצים באנרכיה שמתנהלת במהלך ההילולה של ל"ג בעומר "אלא שההחלטות הקשות, כמו הגבלת מספר המגיעים להר וצמצום משמעותי של התפילה ההמונית והעוצמתית ביותר בלוח השנה היהודי, אינן באות בחשבון. זה לא זדון, זו רשלנות", קבע נוביק.

אז מי צריך לקחת על עצמו את האשמה? כאשר הפקידים כמו גם נבחרי הציבור מטילים את האשמה אחד על השני, המצב נראה רחוק מפתיר: "מי שרצה לדעת מה המצב בהר ידע וההתעלמות מנורות האזהרה היא לא טעות אלא כמעט החלטה. כשהתרעות מבקר המדינה מטואטאות הצדה, כשמנהלי האירוע זוכים מדי שנה למחמאות מפליגות בעיתונות החרדית — זו התוצאה", כתב נוביק והוסיף כי " איזה פוליטיקאי שילם מחיר פוליטי לאחרונה על מחדלים? על אסון הכרמל, למשל? על שנת הקורונה, שלא גרעה מאומה מכוחן של המפלגות החרדיות? כל עוד אין מחיר אמיתי, הדברים שנכתבו כאן ימשיכו לעטוף דגים, ואת המחיר ישלם המתפלל החרדי שבקצה השרשרת".