כנס אילת ה-9 לעיתונות יצא לדרכו היום (יום א') וכמנהגו בקודש, נושא ערביי ישראל במרקם הרגיש בחברה הישראלית מקבל מקום של כבוד בין הפאנלים. "שפה שסועה" הוא שמו של הפאנל שעסק ב"ערביי ישראל בימים של מתיחות על רקע לאומני". נדמה שהשנה, יותר מבעבר, מדובר בנושא טעון שאף נפתח בבבקשה/הזהרה של יו"ר אגודת העיתונאים יוסי בר מוחא לקהל שמא יתערב יתר על המידה משום שמדובר בפאנל ש"מטבעו עשוי להתלהט".

ההזהרה המקדימה של בר מוחא החזיקה מעמד עד לשלבים הכמעט סופיים של הפאנל אז התלהטו הרוחות הן בין חברי הפאנל והן בקרב הקהל הרב שגדש את האולם וכיבד את הבקשה עד שסבלנותו פקעה. הנושא המרכזי שנידון היה ייצוג ערביי ישראל בתקשורת והשיח עליהם אם בכלל בתקשורת הישראלית. מטבע הדברים, הדיון גלש למקומות נוספים והגיע לשיאו עם פרישה דרמטית במחאה של חבר מפלגת הבית היהודי ח"כ ינון מגל בתגובה לכך שחברת הפאנל מקבולה נאסר מרדיו א-שמס סירבה לגנות באופן מפורש רצח של מתנחלים יהודים.

את הפאנל הנחה ג'קי חורי, כתב עיתון הארץ ובין המשתתפים היו חבר הכנסת ינון מגל, ראש עיריית סכנין מאזן גנאיים, ח"כ זוהיר בהלול מהמחנה הציוני, דני זקן מקול ישראל,  מקבולה נאסר מרדיו א-שמס, עמנואל שילה, עורך בשבע וג'לאל איוב מרדיו א-שמס. אחד הנפקדים הבולטים ביותר היה חבר הכנסת אחמד טיבי שהיה אמור להשתתף אך לא הופיע בסופו של יום.

הדיון החל בהפניית התקציבים למגזר הערבי. לדברי מגל "כדי שנהיה חברה שוויונית באמת, צריך שיהיה שיח אמיתי על השולחן – זו מדינה יהודית וזה לא מונע שוויון זכויות מלא אבל טוב תעשה האוכלוסיה הערבית אם תפסיק לחתור תחת ההגדרה של מדינת ישראל כדמוקרטית ויהודית". מגל הוסיף עוד כי "למרות שחוק השבות הוא לכאורה גזעני ולא הוגן הוא לא יוכל להשתנות – טוב תעשה האוכלוסיה הערבית אם היא תגדיר ותממש את חובותיה למדינת ישראל - שישלמו מיסים ושיהיו נאמנים מבחינת החוק למדינת ישראל – לדרוש כל היום אי אפשר – איך אפשר לדרוש שמגיע כשהם לא נותנים?".

מקבולה נאסר מרדיו א-שמס ענתה בתגובה כי "אני מסתכלת סביב מקום מגוריי, על סחנין שבגבולותיה כבר מגיעה לאזור הסיכון ולילדיה כבר לא יהיה מקום לחיות. אנחנו מוקפים בישובים ריקים כמעט - אחד לתמהוניים, אחד לבודהיסטים ואחד לאנשי היוגה – מדינת ישראל לא תבעה מהערבים שירות צבאי אבל הם מטיפים לה כל השנים להמציא את הקונפליקט המדומה – הם לא מכירים בכך שאנשים כועסים כי לא טוב להם. אני רוצה לראות את מדינת ישראל נותנת נשק ל-100 אלף צעירים ערבים כדי להתגייס – יש רצון לשסע את החברה הערבית בתוכה – לוקחים את ילדינו לשירות לאומי שהוא שטיפת מוח. הצעירים שלנו הם חסרי מעש".

זוהיר בהלול הגיב אף הוא לדברי מגל ואמר: "האם פקידי האוצר כרכו את שאלת השירות בתקציב? זה ויכוח שעבר זמנו ובטל קורבנו וזה שיח ארכאי. השיח היום הוא על דמותה של החברה הישראלית? אם דמותה של מדינת ישראל כדמוקרטית חשובה לכלולם אז צריך לסגור את הפער – 97% מערביי ישראל מעולם לא פגעו במדינה. אנחנו רוצים לעשות מאמץ כדי לשלב את החברה הישראלית במאבק שלנו וכך ייטב לכולם והשקט יושג. העיתונות הערבית מדברת על זה אבל אף אחד מהחברה הישראלית לא קורא את זה".

עורך בשבע עמנואל שילה התייחס לסוגיה ואמר: "הנושא של צמצום פערים בחברה הישראלית מוכר כמובן וזה בסדר גמור. אני חושב שהמגזר הערבי עושה עוול לעצמו והתקשורת הערבית צריכה לתת כיוון אחר בעניין הזה – אפשר לבכות כל היום ויש תירוץ לא לעשות כי המדינה אחראית.הציבור הערבי צריך לצאת מהפינה של הקיפוח – אי לחיות בתחושה שההתקדמות שלכם תלויה רק במה שתעשה המדינה".
 

מגל: "מסרב לשבת עם מי שלא מוכן לגנות רצח"

במהלך הפאנל העלה חבר הכנסת מגל תהייה על כך שלמרות הרצון להשתלב חברי המפלגה הערבית הרשימה המשותפת מעבירים ביקורת עקבית על המדינה. על כך השיב בהלול בהשוואה לתפקידה של התקשורת כי "מפליא אותי שינון מדברת בגנות הרשימה – הרי מהי מהות התקשורת אם לא ביקורת? הביקורת זה כלב השמירה – אם אנחנו לא נובחים כלום לא קורה – בשביל ההגינות הרשימה צועקת כי היא רוצה לגנות את המדיניות".

בכנס נכחו בנוסף למבקרים הקבועים שפוקדים את הכנס, תלמידי ותלמידות בית הספר האורתודכסי בחיפה, על מוריהם. הרוחות בחדר להטו כאשר החל ויכוח על רקע אירועי הדקירות והפיגועי הירי על רקע לאומני בשבועות האחרונים. לדברי בהלול: "הערבי החדש" כפי שניסה להגדיר את דיוקנו "הוא ערבי שמחפש את עצמו בתוך החברה הישראלית. הוא רוצה להכנס להייטק ולמצוא עבודה בתל אביב. אתםן צריכים להיות שותפים לשאיפה שלנו להשתלב כי זה אינטרס שלכם יותר משלנו".

מגל הגיב לדבריו ואמר: "אני מאוד מקווה שיהיה שיח כזה אבל בסוף נצא מהחדר ונחזור למציאות שבה אני לא מצליח להוציא מחבר כנסת ערבי גינוי לפיגועים נגד יהודים ואת זה אני לא מבין".

על כך הגיבה נאסר הגיבה שהיא "מגנה רצח חפים מפשע" ומגל הקשה בשאלה: "האם זה כולל מתנחלים". נאסר הלעיטה את הרוחות כשאמרה "שמי שגר בההתנחלויות מתנכל לשכניו הערביים ולכן הוא אולי לא חף מפשע". מגל השיב לנאסר כי א"צל היהודים אין דילמה האם לגנות את הרצח בדומא ורצח זה זכה לגינוי מימין ומשמאל". מספר דקות לאחר מכן החליט מגל לפרוש מהפאנל במחאה לפני סיומו משום שסרב לטענתו "לשבת עם מי שאינו מוכן לגנות רצח".

בשלב זה הסערה גלשה לקהל, כשכמעט נרשמה תגרה בין תומך מגל שפתח בקריאות ביניים לעבר נאסר, לבין אחד מתומכיה מקרב המורים שליוו את תלמידי בית הספר החיפאי. פרישתו של מגל סימנה את סוף הפאנל שסיומו הוכרז בהוראת יו"ר האגודה בר מוחא.