תקשורת ומדיה

עורך ynet מאשים את המחוקקים: "איומי הפרטיות - פרי יוזמות שמקורן בכנסת"

"אנו מאוימים ע"י ממשלתנו אנו" אמר פדר ביום עיון של איגוד האינטרנט. בר גפן: "אף אחד לא קורא ציוצים שלי כדי לדעת עליי, אלא כדי ללמוד על עצמו"
\"מה שהשתנה בתפיסת הפרטיות של היום, היא הזכות להישכח. בעולם החדש שום דבר לא נשכח. אנחנו מתעדים את עצמנו, והעולם אוגר עלינו נתונים. הגורם האמיתי שמאיים על הפרטיות שלנו, הם מיזמים שמקורם בכנסת. לחלקם יש אמנם מטרה נכונה, אך איומי הפרטיות הגדולים ביותר אותם כל ישראלי חווה, הם פרי יוזמות פרלמנטריות\", כך אמר הבוקר (יום ה\') העורך הראשי של ynet, יון פדר, ביום עיון בנושא פרטיות וחשיפה ברשת של איגוד האינטרנט הישראלי.
פדר מנה את הפגיעה בפרטיות שלנו, הגולשים הישראלים: \"חוק המאגר הביומטרי שאם יתממש ויהפוך לחוק, תהיה ישראל היחידה בעולם שתחזיק מאגר טביעות אצבע של כל תושביה. עוד פיילוט מוזר למדי אך צודק בעיקרו, זו הקמת הרשומה הרפואית הלאומית. מדובר ברצון נכון בבסיסו, המיזם יעניק מידע רפואי שישמש כל רופא שתגיעו אליו, אך מתנהל באופן לא נכון; חוק נתוני התקשורת; עיר ללא אלימות של העיריות שמרשתת את העיר במצלמות, ועוד. מיזמים אלה יחד, יוצרים עלינו מאגר מידע עצום ומפחיד. אנו מאוימים על ידי ממשלתנו אנו. למיזמים אלה מוכרח להתלוות מערך של חיסיון מידע ושמירת הפרטיות. הבעיה אינה בעצם קיומו של המיזם, אלא בחוסר המודעות לצורך לשמור על הפרטיות שלנו. בעולם שבו כל הרשתות מחוברות ומקושרות לאינטרנט, ניתן לחשוף כל דבר עלינו בעזרת תחכום בסיסי בלבד\".
הקרימינולוג גיא בקר המתמחה בהיבטים של פסיכולוגיה חברתית, מבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, התייחס לאפשרות להנהיג רגולציה על נושא הפרטיות: \"מצלמות שמפוזרות ברחובות, שנועדו למנוע אלימות, עשויות להוות איום על הפרטיות שלנו כי אנו מתועדים. אך במקרה זה מחיר, הוויתור על הפרטיות עדיף, מפני שאם לא נצא מהבית עקב פחד מאלימות, אזי הפרטיות שאנו שומרים עליה לא שווה דבר. יש מקום לרגולציה, אך יש לזכור כי רגולציה עשויה לפגוע בחופש. רגולציה צריכה להתבצע באופן מינימאלי ומאוזן. במידה והמדינה תשלוט על תכנים נכנסים ויוצאים, זה יתבצע באופן טוטליטרי וזה בעייתי\".
אשת הטלוויזיה לינוי בר גפן ביקשה לחלק את הסוגיה ל-2 סוגים: \"חשיפת נתונים כמו כתובת הבית או מספר חשבון הבנק היא חשיפה שעשויה להיות מסוכנת. מאידך, חשיפת רגשות ודעות דווקא מתגמלת לדעתי, והסיכוי שתוביל לפגיעה הוא קטן. אנו נמצאים בסוג של תקופה קתולית, בה הווידוי הוא תחליף לתיקון. במקום לתקן ניתן לספר ברשת עד כמה אתה גרוע ולקבל אמפטיה. יש לי בשורה אולי קצת לא נעימה למי שחושש לחשוף את עצמו ברשת: אתם לא כאלה מעניינים. אנשים לא קוראים את הטור של דנה ספקטור כדי לדעת משהו עליה, הם משתמשים בקריאת הטור שלה כדי ללמוד משהו על עצמם. אותו דבר ברשת. אף אחד לא קורא ציוצים שלי ברשת כדי לדעת עליי, אלא כדי ללמוד על עצמו. אני כלי\".
פדר הוסיף כי \"שום גוף ממשלתי לא יוכל לעשות רגולציה על גוגל או פייסבוק. הם חזקים יותר מכל ממשלה בעולם. בעולם בו אנו מתווכים את חיינו באמצעות מערכות כמו גוגל או פייסבוק, שעוסקות בכל, בידור, חברתיות, חדשות, חיפוש ועוד, אין כבר משמעות למושג הפרטיות. פרטיות זה פאסה\".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה