בארץ

אלמנות ויתומי צה"ל מציינים 50 שנה למלחמה: "היתומים אומללים"

השבוע נערך כנס ייחודי לציון חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים. הכנס הוקדש לאלמנות ויתומי צה"ל, ובאירוע שהונחה בידי דנה ויס, רבות שיתפו על תחושת האובדן והאבל שמלווה אותם מאז וגם היום
מערכת ice | 
מיצג אלמנות ויתומי צהל (צילום קובי קואנקס)
שלשום נערך כנס ייחודי לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור, ביוזמת ארגון אלמנות ויתומי צה"ל במטרה לדבר על האובדן האישי שלהן ועל דרכי ההתמודדות של כל אחת ואחת עימו.
הכנס "נשים מדברות אובדן" נערך בשיתוף אגף משפחות שכולות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון מתוך הבנה כי חמישים שנים חלפו מאז פרצה מלחמת יום הכיפורים, אך הזיכרון נשאר חי והטראומה לא חלפה. אומנם עברו השנים, אך החיים המשיכו כהרגלם וההתמודדות עם האובדן נמצאת שם בכל יום ויום.
לצד השיח על זיכרון הנופלים בציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, הכנס נתן במה ייחודית לתחושת האובדן של האלמנות והיתומים שנותרו מאחור ובעיבוד חוויית האובדן ודרכי ההתמודדות איתו.
את הכנס הנחתה העיתונאית דנה ויס ובו ראיינה אלמנות ויתומות ממלחמת יום הכיפורים ששיתפו על חוויתם וההתמודדות שלהן עם האובדן. כמו כן, משתתפי הכנס נחשפו למיצג הייחודי "פורטרט נושם" שבו השתתפו 30 נשים יתומות ואלמנות שסיפרו את סיפורן וחוויתן עם האובדן מהמלחמה.
רבקה יהב, אלמנתו של סגן יהודה מונהייט, סיפרה על האובדן שאינו פג: "לעולם לא אשכח את אותו יום הכיפורים. הייתי בסוף החודש התשיעי להיריון וכשהלכתי ללדת לא ידעתי שהוא כבר איננו. לשאול אותי איך זה מרגיש בחלוף 50 שנה זה כמו לשאול אותי מה עברתי יום יום בחמישים השנים האלה. זה לא רק יום. זה 365 כפול 50".
אתי פרטוש, בתו של רב"ט מוטי כהן, הוסיפה על המחסור בתמיכה והחיים שהמשיכו לאחר מותו של אביה: "אף אחד לא דפק על הדלת, אף אחד לא שאל איך אנחנו מסתדרים. לא משרד החינוך, לא משרד הביטחון. מלבד כמה שכנות, אף אחד לא היה שם".
לסיום הכנס, מיכל אונגר, ביתו של סמ"ר נחום אברהם השמיעה את קולם של היתומים הבוגרים: "כמו שזה היה ברור למדינת ישראל שצריך להכיר באלמנות, ככה צריך להכיר ביתומים. זה לא נגמר. הפצע לא מגליד. היתומים אומללים. אנחנו פוגשים יתומים שסוחבים על גבם הרבה מאוד. יש כאלה שנותרו מאחור והם רבים מאוד".
לצדם נכחו ודיברו בכנס תמי שלח יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, חבר הכנסת מתן כהנא, אריה מועלם ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, דליה רבין ונציבת שב"ס רב גונדר קטי פרי.   
תמי שלח יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, אמרה בכנס: "לפני 50 שנה היה היום הנורא בחיי, בו קיבלתי את הדפיקה בדלת והבשורה על אהוד שלי. החיים ממשיכים ואנחנו מתבגרים אבל המקום של אהוד והחלל שהשאיר לא נעלם, ועם זה גם ההתמודדות עם האובדן והטראומה בכל יום ויום. הכנס שיצרנו הוא במטרה להנכיח לראשונה ולשים במרכז את ההתמודדות עלייה פחות מדברים, אך כל אחת ואחד במשפחת השכול חווה אותה יום יום. אני מודה לכל הנשים האמיצות שדיברו בכנס וחלקו איתנו את חווית האובדן וההתמודדות שלהן, אנו בארגון אלמנות ויתומי צה"ל נמשיך להוות כחוף מבטחים עבורכם".
חבר הכנסת מתן כהנא, הוסיף: "לפני עשור הייתי במפגש עם אישה שאני מכיר היטב, אלמנת יום כיפור, כל פעם שהדלת בבית נפתחת, היא חושבת שאולי זה בעלה. הקמנו בכנסת את השדולה למען אלמנות ויתומי צה"ל כי במהלך השנים התפתחו אנומליות בלתי נתפסות ביחס של המדינה אליכם וזה לא צריך להיות כך. זה עניין של ביטחון המדינה. לוחמי צה"ל צריכים לדעת שאם חס וחלילה יקרה להם משהו, המדינה תהיה שם בשביל המשפחה שלהם".

הכנס "נשים מדברות אובדן". צילום: קובי קואנקס
אריה מועלם סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, סיכם: "לאורך השנים התפתחה באגף משפחות הנצחה ומורשת תפיסת טיפול מקצועית במשפחות שכולות, הן בתחום הטיפולי והן בתחום הרווחתי כאשר במרכזה תפיסת העולם כזהה למילה כ.א.ב - כל אחד בדרכו. כל משפחה היא עולם ומלואו ולפיכך אנו פועלים ולאורה של תפיסה זו צועדים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה