בארץ

המשרד להגנת הסביבה: כך נייצר אנרגיה ללא פגיעה בקרקע

לקראת הדיון היום (ג) במועצה הארצית לתכנון ולבנייה - עבודה חדשה של המשרד להגנת הסביבה מצאה שניתן להגיע ליעד של 30 אחוז ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030, ללא הרחבת הפגיעה בשטחים החקלאיים והפתוחים

מערכת ice | 
עידית סילמן (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
לקראת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובניה בנושא הקצאת שטחים למתקנים סולאריים קרקעיים שתתקיים היום (ג'), המשרד להגנת הסביבה ערך עבודה, אשר מבצעת הערכה של הפוטנציאל הפוטו-וולטאי בתחום הדו-שימוש בשטחים מבונים כרכיב המרכזי בהגעה ליעדים של 30% ו-40% מתחדשות בשנת 2030.
על פי הממצאים, ניתן לממש את ההגעה ליעדים של 30% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030 בהתאם ליעדי הממשלה, ואף ליעד של 40%, ללא חריגה מהחלטת המועצה הארצית, אשר קבעה כי ניתן יהיה לאשר תוכניות מפורטות למתקנים קרקעיים בהיקף של עד 20,000 דונם עד לשנת 2030. את העבודה ביצעו מהמשרד להגנת הסביבה אילה גלדמן, פנינה קפלן, נעם בהט, ג'רמי בן-שלום וגורמי מקצוע נוספים.
משאב הקרקע בישראל הוא משאב מוגבל ובמחסור. קצב גידול האוכלוסין במדינת ישראל, מהגבוהים במדינות ה-OECD, מחייב את מוסדות התכנון במדינת ישראל לאזן בין השמירה על שטחים פתוחים, לצד פיתוח מגורים ותשתיות. העבודה מראה, כי שימוש נכון ויעיל במרחב המבונה לתוספת ייצור אנרגיה מתחדשת יוביל להגעה ליעדי הייצור מאנרגיה מתחדשת, ללא פגיעה בשטחים פתוחים, בסביבה ובטבע.
משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו בהפחתת פליטות ממקורות אנרגיה מזהמים, במטרה לצמצם פליטות גזי חממה ולמנוע קריסה של המערכות הטבעיות. לצד קידום הפחתת פליטות, השטחים הפתוחים מהווים גורם משמעותי בספיחת פליטות גזי חממה.
על פי מדיניות התכנון הארצית של מדינת ישראל, קיימת עדיפות להקמת מתקנים פוטו-וולטאים על גבי גגות וחזיתות, וכן להקמתם בדו-שימוש כאמצעי להצללה או לקירוי מתחמים אחרים, על פני הקמתם על הקרקע ובשטחים פתוחים. עם זאת, בשלוש השנים מאז החלטת מדיניות זו, לא הוכח שנעשו צעדים מספקים לצורך עמידה במדיניות התכנונית למתן עדיפות ליישום הקמה של מתקנים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים בדו-שימוש בשטח המבונה.
כדי להגיע ליעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, יש להוסיף הספק של 15,516 מגוואט. על פי הדוח, התקנת מתקנים פוטו-וולטאים על מאגרי מים, חממות, בניינים חדשים, מגרשי חנייה ואזורי תעשייה, לצד גגות ומחלפים קיימים והתייעלות אנרגטית בבנייה ירוקה, בעלת פוטנציאל ייצור 19,377 מגוואט עד לשנת 2030, מדו-שימוש בשטח מבונה. סך כל הפוטנציאל במכלל הסקטורים, הכוללים דו-שימוש מבונה ודו-שימוש קרקעי, עומד על 26,552 מגוואט, ללא חריגה ממגבלת ה-20,000 דונם, עד שנת 2030.
על מנת להציג תרחיש שמרני עוד יותר בנוגע לאחוזי מימוש, בוצעה הפחתה של 50% מחישוב הנתונים ע"י המשרד להגנת הסביבה. תרחיש שמרני מאד, עם הפחתה של 50% מהחישובים שנעשו על ידי המשרד להגנת הסביבה, מראה כי יש כ-5,449 מגוואט יתרה מעבר ליעד הממשלתי של 30% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2030 ללא צורך באישור פרויקטים קרקעיים מעל ל-20,000 דונם.
המשרד להגנת הסביבה סבור, כי אין לאשר הרחבה של המגבלה הקיימת לתוכניות פוטו-וולטאיות קרקעיות, אלא לאחר יישום מוכח של הצעדים שננקטו לקידום הקמת מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש במרחב המבונה.
במקרים שבהם מיושמים פרויקטים פוטו-וולטאים קרקעיים, המשרד מדגיש כי לאור הפגיעה החמורה של מתקנים קרקעיים אלו בשטח הפתוח, בחקלאות, ברציפות האקולוגית ובמגוון הביולוגי, יש להתנות בין תכנון והקמה של אתר סולארי קרקעי אשר נועד לייצר אנרגיה נטולת פליטות גזי חממה לבין השמירה על מערכות האקולוגיות ותרומתם לוויסות ההשפעות של שינויי אקלים וזאת תוך קישור פרויקטים אלו לפיצוי ושיקום של שטחים פתוחים כחלק מהפרויקט.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה