בכל מדינה אחרת, האירועים שקרו בארץ השבוע היו יכולים להתפרס על כמה חודשים אם לא שנים. הפיגוע ליד חווארה, הפוגרום בחווארה, הרפורמה המשפטית, יום השיבוש הלאומי, המצור על המספרה של שרה וזה רק על קצה המזלג. בעקבות כך, לבן כספית הייתה הרבה עבודה לעשות בטור שישי השבועי שלו בעיתון "מעריב".

תחילה הוא התמוגג מהמראות של מפגינים שראה השבוע: "אני מביט במפגינות ובמפגינים עם דמעות של התרגשות בעיניים. המותג שהם נלחמים עליו הוא מותג אהוב ומנצח: דמוקרטיה. אוהבים אותה בשמאל, אוהבים אותה בימין, מתים עליה במרכז. הם עומדים מול המכת"זית בואש ולא מהססים. הם עוזבים הכל ובאים. זה לא מובן מאליו". בהמשך, הוא נגע למושא הביקורת שלו במשך שנים רבות - ביבי והצביעות שלו בנוגע למצור על שרה: "האיש שזרע גשם, קוצר עכשיו סופה. הוא לא יכול לקבל איומים על אישי ציבור. אז למה הוא לא גינה, עד עצם הרגע הזה, את מה שאנשיו עוללו ל'אנשי ציבור ובני משפחותיהם'? הרי הסרטונים עוד רצים ברשת". 

בהקשר לאירוע עצמו סביב התספורת של שרה, כספית כתב: "זה נראה כמו אירוע מתוכנן שמטרתו הייתה להסיט את תשומת הלב מהיקף ההפגנות, מהאלימות המשטרתית, מהמכת"זיות המיותרות, מהקשישה מעל גיל 70 שנעצרה סתם, מהטייס שנעצר סתם, מהישראלי שאיבד אוזן בגלל רימון הלם ומהפצועים הרבים". הוא גם נגע להחלטות נוספות של הממשלה, שאינן קשורות לרפורמה, אותן סיכם ב: "הבעיה היא שאת הנזק הממשלה הזו גורמת במילים (וגם חוקים). כשזה קשור למעשים, היא פועלת הפוך. זוהי ממשלת הטרלול הראשונה בהיסטוריה. היא הוכחה חיה, בועטת ומתפתלת לעובדה שהסיקריקים לא כשירים לניהול או להנהגה. הטבלה אינה משקרת. ישראל שוקעת באנרכיה, הטרור משתולל, הכל בוער, וממשלת הימין על מלא נועדת לוועידה בינלאומית עם הפלסטינים ומאשררת מחדש את הסכם אוסלו ואת המחויבות למו"מ לשלום המבוסס על פתרון שתי המדינות. מזה, אפילו הם לא יצליחו לברוח".

החלק האחרון של הטור, הוא כנראה החשוב ביותר - הרפורמה המשפטית. זה מה שלכספית היה לומר: "אז מה יהיה עם הרפורמה? ההערכה המושכלת היא שמדובר באות מתה. זה לא יקרה, ואם זה יקרה, יהיה אסון. נתניהו לא טורח להתייחס ברצינות לקריאתו הרצינית של בני גנץ להפסיק הכל, לסגור את הכנסת ולהתחיל לדבר. השאלה היא מה צריך לעשות אם יישבר וייעתר. להיכנס למו"מ עם נתניהו זה כמו להשקיע אצל ברני מיידוף, אחרי שהתבררה נוכלותו. גנץ כבר השקיע שם, ושקע.ועדיין, יש כאן מדינה. היא קורסת ברגעים אלה ממש. זרימת הכסף החוצה מתרחשת כל הזמן. המשקיעים כבר על הגדר, חלקם עברו לצד השני. אינטל השעתה השקעה של מיליארדים. בנקי השקעות, קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים, כולם מבינים את המצב ומגיבים אליו כמו שמגיבים בכלכלה: מהר. דולר שיצא, ספק אם יחזור. נתניהו יודע את זה. בדולרים הוא מבין, גם אם הם לא מוסתרים בגרביים".

עוד ב-

ינון מגל ובן כספית - הסוף? "אני גמרתי לשדר איתך"

לכתבה המלאה

הוא הוסיף: "למה אני חושב שהרפורמה לא תקרה, ואם כן זה יהיה פורמט מרוכך, מאוזן, אחרי הידברות והסכמה? כי הממשלה איבדה את הלגיטימיות שלה. היא שחקה בזמן שיא את האשראי הציבורי בכל החזיתות. היא פגעה במותג "ישראל", שהיה מנצח עד לפני חודשיים, פגיעה אנושה. הכלכלה בקריסה (כל התוספות התקציביות וההבטחות יישארו על הקרח), המצב הביטחוני בקריסה, הזירה הפנימית רותחת, על סף מלחמת אזרחים, יחסי החוץ נסוגו שני עשורים אחורה. נתניהו יודע שככל שבליץ החקיקה יתקדם בכנסת, כך יואץ גם קצב הקריסה ויגדלו להבות המחאה. הוא יוכל לחלום על הבית הלבן או על הארמון באבו דאבי. יש לו מטוס במיליארד שקל, אבל אין לו לאן לטוס. הם כבר קימבנו סופ"ש בפריז (על חשבוננו) ובקרוב יעשו גם סופ"ש ברומא (כנ"ל), אבל הכסף הגדול לא נמצא שם. ולכן המסקנה היא שנתניהו מת לאקזיט מצד אחד, אבל מת מפחד מצד שני".