ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה אומרת בריאיון ל-ice לכבוד יום האישה דברים שכדאי להקשיב להן ומתייחסת לתמונת המצב הנשית ברשויות אחרי שבבחירות לרשויות המקומיות, התברר כי מצבן של הנשים בפוליטיקה ובעמדות קבלת ההחלטות בשלטון המרכזי והמקומי עודנו טעון שיפור כאשר מתוך 257 רשויות מקומיות, יש היום רק 14 ראשות ערים ומועצות. שיעור חברות המועצה עומד על 16% בלבד, כאשר ב-72 רשויות אין כלל נשים. "לא הייתי רוצה לראות אישה שמשמשת כעלה תאנה בפורומים האלה רק כדי להגיד ש'הנה, יש פה אישה'. אומרת שוחט. 

מדוע זה קריטי שנשים יתברגו בכל צמתי קבלת ההחלטות והאם יש תחומים נניח פיזיים יותר שלא מתאים לנשים להשתלב בהם?  
"אין דבר כזה שנשים לא מסוגלות להיות בכל תפקיד ובכל צומת קבלת החלטות. פשוט לא. עוד לפני שנכנסתי לתפקיד שאלו אותי: 'ומה יקרה אם ייפלו טילים? איך תתמודדי?', ואני שמחה להגיד שגם במלחמה ולא רק נמצאים אצלנו בעיריית אור יהודה במרכז השולחן נשים שמנהלות את מערך החירום לא פחות טוב מאשר אם היו גברים סביב השולחן. אני מקבלת את ההחלטות בצורה שקולה, מדודה, מבוססת על נתונים ובאופן אחראי. כך נמצאות לצידי בכירות מאוד בארגון כמו מנהלת אגף תנופ"ה (שפ"ע לשעבר), מנכ"לית החברה הכלכלית, מנהלת הלשכה, מנהלת מחלקת משאבי אנוש, מנהלת אגף החינוך ופונקציות בכירות נוספות".

הייצוג הנשי בכנסת הנוכחית נמוך ביחס לשנים קודמות. האם זו תופעה שיש לקבל בשוויון נפש ולהמתין ליום שבו הנתונים יחמיאו או שיש לפעול כדי לשנות את המשוואה וכיצד לשיטתך ניתן לעשות זאת?  
"עד שלא נפנים שכדי לשנות חייבים לעשות מעשה, ואני לא מתכוונת למאבקים, אלא לפעולות יזומות של עידוד כניסת נשים לחיים הפוליטיים, המצב הזה לא ישתנה משמעותית. אני מבינה לגמרי למה יש להרבה נשים חסמים להיכנס לתחום הפוליטי. אנחנו רואים את האופן שבו שופכים את דמם של נבחרי ציבור ולא לכל אחת זה מתאים. להיפך, זה אפילו מרחיק נשים איכותיות מהזירה הציבורית. קיימות כבר היום יוזמות לעידוד כניסת נשים לפוליטיקה, אבל אני חושבת שצריך לחשוב על האופן שבו ניתן לספק להן רשת ביטחון. ללא פעולות יזומות, אנחנו נמשיך ונראה אחוז נשים נמוך משמעותית ואני חושבת שאת זה חייבים לשנות".

באיזה תרחיש מעמד האישה לא היה סובל איפה ואיפה או במילים אחרות: כיצד היינו נראים בעולם מתוקן?
"בעולם מתוקן, לא היה צריך בכלל לציין את יום האישה הבינלאומי, אבל לצערי ולהערכתי את היום הזה נציין לפחות ב-100 השנים הקרובות. העיוות וההבדלים בין נשים לגברים ילוו את חיינו עוד הרבה מאוד זמן. אנחנו רואים את זה בהפרשי השכר הבולטים בין נשים לגברים, אבל לא רק. אנחנו נתקלים בזה ביומיום של כולנו שבלא מעט מקומות עדיין קיימת תחושה שזה 'גדול' על נשים ושאולי הן לא מסוגלות. אבל אני שמחה שלאט לאט כולם מבינים שהעולם יכול להיות הרבה יותר טוב אם נשים יכתיבו את הטון, יהיו במרכז קבלת ההחלטות ויאפשרו להן להוביל. אני בטוחה שמתישהו השינוי הזה יקרה, אבל הוא איטי מאוד וייקח עוד הרבה זמן עד שנראה את הדברים אחרת מכפי שהם היום".
 
האם המלחמה חידדה את הצורך של נשים בצומת קבלת ההחלטות? (קבינט ללא אישה, פיקוד צבאי בכיר על טהרת הגברים כולל במשטרה ובממסדים משפיעים)
"אני באמת חושבת שנשים הן הרבה יותר שקולות מגברים ופחות מונעים מאגו, וכבר הוכח שאגו הורס כל חלקה טובה. התמונה הזו שבה אין כמעט נשים בדרגים הגבוהים של מקבלי ההחלטות היא רק לרעתנו. בכל מקרה, לא הייתי רוצה לראות אישה שמשמשת כעלה תאנה בפורומים האלה רק כדי להגיד ש'הנה, יש פה אישה'. עוד לפני המלחמה הבנתי שנשים חזקות יכולות להגיע להישגים לא פחות מגברים. אני גאה בכל אישה שמצליחה להתברג לדרגים הגבוהים הללו ולפרוץ את תקרת הזכוכית, אבל חייבת להיות נוכחות רבה יותר בכל המעמדים הללו כדי שאפשר יהיה לדבר על שינוי אמיתי".

עוד ב-

הנתונים נחשפים: כמה אימהות חד הוריות התווספו בשנה החולפת?

לכתבה המלאה

מה יש לך לאחל ביום האישה 2024 לנשות ישראל?
"עזבו את כל האיחולים והמשאלות - אני רק רוצה לראות את כל החטופים כאן אצלנו בבית. יש ברצועת עזה עשרות נשים שהלב שלי נקרע ומתפוצץ בכל פעם כשאני חושבת עליהן. זה פשוט בלתי נתפס שאנחנו כאן חיים את החיים בסוג של שגרה, בעוד הן נמצאות שם בקור, תחת רעב טורדני ובמציאות בלתי נתפסת והחיים נמשכים כרגיל. אני רוצה לראות את כולן וכמובן את כל יתר החטופים חוזרים הביתה. לאף אחד לא מגיע הסבל הזה. זו תהיה המתנה הכי גדולה שאפשר לבקש לכבוד יום האישה".