משפט
עו"ד ששי גז: "דוהרים למשבר חוקתי שיביא למשבר אמון בבתי המשפט"
ששי גז בראיון מיוחד ל-ice בעיצומו של הדיון ההיסטורי בבג"ץ: "יש לעצור את החקיקה ללא קשר להכרעת בג"ץ. החקיקה הזאת משסעת את החברה בישראל ויוצרת כאוס חוקתי מיותר. המשבר הגדול אליו נקלענו מחייב להתכנס לאלתר לקראת כינון חוקה בהסכמה לאומית רחבה, בה יחוקקו ערכי היסוד של החברה ברוח מגילת העצמאות"
בית המשפט העליון דן כעת בפעם הראשונה בהיסטוריה לדיון בהרכב מלא של 15 שופטים, כאשר תשומת הלב מתמקדת בעתירות נגד החוק לצמצום עילת הסבירות. אם שופטי בג"ץ יחליטו לפסול חוק של הכנסת, הפסיקה תהווה תקדים משפטי ועלולה להלהיט את האווירה הציבורית ולהקצין את תגובות המחנות הניצים ובעיקר להוביל לעימות חזיתי בין שתי הרשויות החזקות בישראל. בריאיון ל-ice אומר עו"ד ששי גז מבכירי עורכי הדין הפלילים בארץ את מה שהוא חושב על הדיון בבג"ץ ושולף תכנית אלטרנטיבית משלו למצב הנוכחי.
בית המשפט מעולם לא הוסמך לפסול חוקי יסוד ובתרחיש שבו הוא נוטל את הסמכות מהכנסת - האם אין מדובר בקריאת תגר על בחירת הרוב?
"אמנם סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוק יסוד אינה כתובה, אך בית המשפט העליון גילה דעתו כי בנסיבות מסוימות בדבר ניתן. חוקי היסוד של מדינת ישראל זכו להכרה על ידי בית המשפט העליון כבעלי מעמד מעין חוקתי אך הם מתקבלים באותה דרך כמו כל חוק רגיל".
"אמנם סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוק יסוד אינה כתובה, אך בית המשפט העליון גילה דעתו כי בנסיבות מסוימות בדבר ניתן. חוקי היסוד של מדינת ישראל זכו להכרה על ידי בית המשפט העליון כבעלי מעמד מעין חוקתי אך הם מתקבלים באותה דרך כמו כל חוק רגיל".
אז מה ההבדל?
"ההבדל הוא בכותרת בלבד. בשונה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק שקודמו על ידי ממשלת הליכוד והתקבלו לאחר דיונים ציבוריים רציניים ומעמיקים ומתוך הסכמה ציבורית וכללית רחבה, התיקונים בחוקי היסוד הנוכחיים לא מבטאים ערכים חוקתיים הטעונים הגנה מיוחדת והם פרסונליים בעיקרם. כותרת החוק אינה משנה אלא מהותו וככל שאין המדובר בערך יסודי עליו מבקש החוק להגן ולהיפך, ככל שחוק יסוד מיועד לפגוע בערך יסודי, כך ייטה בית המשפט להתערב בו ואולי אף לפסול אותו".
"ההבדל הוא בכותרת בלבד. בשונה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק שקודמו על ידי ממשלת הליכוד והתקבלו לאחר דיונים ציבוריים רציניים ומעמיקים ומתוך הסכמה ציבורית וכללית רחבה, התיקונים בחוקי היסוד הנוכחיים לא מבטאים ערכים חוקתיים הטעונים הגנה מיוחדת והם פרסונליים בעיקרם. כותרת החוק אינה משנה אלא מהותו וככל שאין המדובר בערך יסודי עליו מבקש החוק להגן ולהיפך, ככל שחוק יסוד מיועד לפגוע בערך יסודי, כך ייטה בית המשפט להתערב בו ואולי אף לפסול אותו".
במהלך נאומו, קרא יו"ר הכנסת אמיר אוחנה למערכת המשפט: "הכירו במגבלות הכוח שלכם". האם האמירה נועדה להלך אימים על מערכת המשפט ערב ההכרעות בבג"ץ?
"מדובר באמירה לא מוצלחת. אם היא נועדה לאותת לבית המשפט כי הכנסת לא תציית לפסיקה שלא תישא חן בעיניה, אנחנו דוהרים למשבר חוקתי ויביא למשבר אמון גדול בבתי המשפט. אם היא נועדה לאיים על בית המשפט העליון "לבל יעז" לפסול חוק יסוד, כי אז זו פגיעה ישירה ומהותית בעצמאותו של בית המשפט העליון וזה, כמובן, לא יקרה".
"מדובר באמירה לא מוצלחת. אם היא נועדה לאותת לבית המשפט כי הכנסת לא תציית לפסיקה שלא תישא חן בעיניה, אנחנו דוהרים למשבר חוקתי ויביא למשבר אמון גדול בבתי המשפט. אם היא נועדה לאיים על בית המשפט העליון "לבל יעז" לפסול חוק יסוד, כי אז זו פגיעה ישירה ומהותית בעצמאותו של בית המשפט העליון וזה, כמובן, לא יקרה".
האם הכרעת בג"ץ הצפויה באשר לנבצרות או להגבלת הסבירות הינה רק המלצה של שלטון הפקידים בעוד נציגי הממשלה הם הריבון וההכרעה בידם?
"חלילה לנו להתייחס להכרעות הרשות השופטת כאל שלטון פקידים, או כהמלצה. הרשות השופטת נועדה במהותה להוות בקרה ומשקל נגד לשימוש יתר בכוח השררה של הפרלמנט. בסופו של יום, הרשות המבצעת מחויבת בפסקי הדין של הרשות השופטת והם יקוימו. כל אפשרות אחרת היא אנרכיה".
"חלילה לנו להתייחס להכרעות הרשות השופטת כאל שלטון פקידים, או כהמלצה. הרשות השופטת נועדה במהותה להוות בקרה ומשקל נגד לשימוש יתר בכוח השררה של הפרלמנט. בסופו של יום, הרשות המבצעת מחויבת בפסקי הדין של הרשות השופטת והם יקוימו. כל אפשרות אחרת היא אנרכיה".
עוד ב-
אם בג"ץ יפסול חוקים שהכנסת העבירה - מה צפויות להיות ההשלכות בתרחיש קיצוני כזה והאם אין כאן תמרור אדום לממשלה לעצור את החקיקה?
"לדעתי יש לעצור את החקיקה ללא קשר להכרעת הבג"ץ. החקיקה הזאת משסעת את החברה בישראל ויוצרת כאוס חוקתי מיותר. המשבר הגדול אליו נקלענו מחייב, לדעתי, להתכנס לאלתר לקראת כינון חוקה בהסכמה לאומית רחבה, בה יחוקקו ערכי היסוד של החברה ברוח מגילת העצמאות ובא לציון גואל".
"לדעתי יש לעצור את החקיקה ללא קשר להכרעת הבג"ץ. החקיקה הזאת משסעת את החברה בישראל ויוצרת כאוס חוקתי מיותר. המשבר הגדול אליו נקלענו מחייב, לדעתי, להתכנס לאלתר לקראת כינון חוקה בהסכמה לאומית רחבה, בה יחוקקו ערכי היסוד של החברה ברוח מגילת העצמאות ובא לציון גואל".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה