משפט
ההכרעה בבג"ץ: האם החלטות הממשלה בדרך לפסילה?
מורה נבוכים לאזרח המבולבל לקראת הדיון הדרמטי מחר בבג"ץ: 15 שופטים יתכנסו לראשונה מאז קום המדינה בהרכב שידון בשורת עתירות שדורשות לפסול את ביטול עילת הסבירות. כל הפרטים וכל התרחישים באחד מרגעי ההכרעה הגדולים שידעה ישראל השסועה והמפולגת
רגעי הכרעה: מחר (שלישי) בשעה 09:0 בבוקר ייפתח הדיון הדרמטי בבג"ץ, בהרכב מלא של 15 שופטים, שיעסקו בעתירות שנועדו לפסול את התיקון לחוק לביטול עילת הסבירות - שעבר בכנסת בקריאה שלישית ברוב של 64 חברי קואליציה בעד מול 0 מתנגדים. את הדיון תנהל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שצפויה לפרוש מהתפקיד בחודש הבא. ice עושה סדר ומציג מורה נבוכים לאזרח המבולבל.
עילת הסבירות
עילת הסבירות היא עילה של התערבות בג"ץ במקרים חריגים בהחלטות מנהליות, בשל חוסר סבירות קיצונית. ב-24 ביולי אושר בכנסת התיקון לחוק יסוד: השפיטה. בתיקון נקבע כי "בית המשפט, כולל בג"ץ, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין - לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". המשמעות - בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים באמצעות שימוש בעילת הסבירות. חוסר היכולת לפסול תקף גם בכל הנוגע למינויים של הממשלה, ולאי-פעולה של הממשלה, דוגמת אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
עילת הסבירות היא עילה של התערבות בג"ץ במקרים חריגים בהחלטות מנהליות, בשל חוסר סבירות קיצונית. ב-24 ביולי אושר בכנסת התיקון לחוק יסוד: השפיטה. בתיקון נקבע כי "בית המשפט, כולל בג"ץ, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין - לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". המשמעות - בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים באמצעות שימוש בעילת הסבירות. חוסר היכולת לפסול תקף גם בכל הנוגע למינויים של הממשלה, ולאי-פעולה של הממשלה, דוגמת אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
מטרת העתירות
שורה ארוכה של עתירות הוגשו בנושא - וכולן יידונו יחד. התנועה לאיכות השלטון טוענת לדוגמה כי מדובר בתיקון "חוקתי שאינו חוקתי", שעולה עד כדי שינוי "המבנה הבסיסי" של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, תוך ביטול דה-פקטו של הרשות השופטת. בתנועה טוענים גם כי התיקון נותן כוח בלתי-מוגבל לרשות המבצעת (הממשלה), וכי היו פגמים בהליך החקיקה. עתירה נוספת מטעם 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים, טוענת גם היא כי התיקון לא התקבל כדין על ידי הכנסת.
שורה ארוכה של עתירות הוגשו בנושא - וכולן יידונו יחד. התנועה לאיכות השלטון טוענת לדוגמה כי מדובר בתיקון "חוקתי שאינו חוקתי", שעולה עד כדי שינוי "המבנה הבסיסי" של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, תוך ביטול דה-פקטו של הרשות השופטת. בתנועה טוענים גם כי התיקון נותן כוח בלתי-מוגבל לרשות המבצעת (הממשלה), וכי היו פגמים בהליך החקיקה. עתירה נוספת מטעם 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים, טוענת גם היא כי התיקון לא התקבל כדין על ידי הכנסת.
גם הכנסת היא צד בהליך, שכן שם עבר התיקון לביטול עילת הסבירות. בעמדת הכנסת שהוגשה לבג"ץ נכתב, בדומה לממשלה, כי אין מקום לערוך ביקורת שיפוטית לחוקי יסוד. הכנסת טענה עוד כי העתירות אינן בשלות עדיין - מאחר שלא נבחן היישום של ביטול עילת הסבירות. בכנסת אמרו כי הממשלה עדיין חייבת לפעול בסבירות, וכי יפותחו כלים לפיקוח על החלטות שייוותרו ללא ביקורת שיפוטית. מלבד זאת, בבית המחוקקים דחו את הטענות לפיהן נפל פגם בחקיקה. בתוך כך, בשל עמדה שונה שבכוונתם להציג, היועצת המשפטית של הכנסת אישרה לחברי אופוזיציה בוועדת החוקה לקבל ייצוג נפרד בדיון בבג"ץ.
התרחישים
האם ישנן עוד אלטרנטיבות מלבד פסילה? קרוב לודאי כי הדיון יתמקד פחות בסוגיה אם החוק טוב או לא בשאלה אם מדובר בתיקון בלתי-חוקתי ואם היה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, או שהיו פגמים בחקיקה. בג"ץ מעולם לא ביטל תיקון לחוק יסוד. עם זאת, קיימים פתרונות אחרים מלבד אישור התיקון או פסילתו - ואלה נחשבים מתונים יותר: מהחזרת החקיקה לכנסת לעריכת תיקונים; דרך פסילת חלק מסוים בתיקון, כמו למשל אי-יכולת להתערב בחוסר הפעלת סמכות של שר - תיקון שהוכנס ברגע האחרון; פרשנות אחרת בדמות החלת החוק בכנסת הבאה; או אי-התערבות מידית עקב היעדר בשלות.
האם ישנן עוד אלטרנטיבות מלבד פסילה? קרוב לודאי כי הדיון יתמקד פחות בסוגיה אם החוק טוב או לא בשאלה אם מדובר בתיקון בלתי-חוקתי ואם היה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, או שהיו פגמים בחקיקה. בג"ץ מעולם לא ביטל תיקון לחוק יסוד. עם זאת, קיימים פתרונות אחרים מלבד אישור התיקון או פסילתו - ואלה נחשבים מתונים יותר: מהחזרת החקיקה לכנסת לעריכת תיקונים; דרך פסילת חלק מסוים בתיקון, כמו למשל אי-יכולת להתערב בחוסר הפעלת סמכות של שר - תיקון שהוכנס ברגע האחרון; פרשנות אחרת בדמות החלת החוק בכנסת הבאה; או אי-התערבות מידית עקב היעדר בשלות.
עוד ב-
מועד ההכרעה
האם ההחלטה תתקבל מחר? לא. ההכרעה צפויה עד אמצע חודש ינואר. כל שופט מתוך 15 השופטים יביע את עמדתו. מאחר שהנשיאה חיות פורשת ב-16 באוקטובר והשופטת ענת ברון פורשת ארבעה ימים לפניה, יש להן שלושה חודשים לכתוב פסק דין בנושא - ולכן זה מועד ההכרעה הצפוי.
האם ההחלטה תתקבל מחר? לא. ההכרעה צפויה עד אמצע חודש ינואר. כל שופט מתוך 15 השופטים יביע את עמדתו. מאחר שהנשיאה חיות פורשת ב-16 באוקטובר והשופטת ענת ברון פורשת ארבעה ימים לפניה, יש להן שלושה חודשים לכתוב פסק דין בנושא - ולכן זה מועד ההכרעה הצפוי.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה