בעוד בג"ץ נערך לדיון בנוגע לביטול עילת הסבירות בהרכב היסטורי של 15 שופטים, הטענות נגד העברת החקיקה לביטול עילת הסבירות מקבלות חיזוק נוסף, כאשר עשרות ארגוני זכויות אדם עתרו יחד לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות בטענה לפגיעה ממשית ונרחבת בהיקף ההגנה על זכויות האדם.

בהודעה שיצאה בנושא נכתב כך: "38 ארגונים המייצגים קהילות וקבוצות שונות ובהם האזרחים הערבים, ארגוני להט"ב והקשת הטרנסית, הבדואים בנגב, נשים, יוצאי אתיופיה, מזרחים, פלסטינים בשטחים הכבושים ובירושלים המזרחית, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט ועוד, עתרו נגד ביטול עילת הסבירות: "העתירה הזו היא פתחון הפה שלנו". האגודה לזכויות האזרח ו-37 ארגוני זכויות אדם הגישו היום (שלישי) עתירה משותפת לבג"ץ נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, לביטול עילת הסבירות. העתירה מתמקדת בנזק שייגרם מהתיקון להיקף ההגנה על זכויות אדם. הארגונים טוענים כי התיקון יוביל לפגיעה קשה בהיקף ההגנה על זכויות אדם, וכי פגיעה זו יחד עם הפגיעה בשלטון החוק, הפרדת הרשויות וטוהר המידות מצדיקה את ביטול החוק".

"מדובר בעתירה היחידה של ארגוני זכויות אדם נגד ביטול עילת הסבירות, ובמסגרתה מצביעים הארגונים על הפגיעה שתיגרם לקהילות ולקבוצות שונות: אנשים שחיים בעוני, החברה הערבית, להט"ב, הבדווים בנגב, נשים, יוצאי אתיופיה, מזרחים, פלסטינים בשטחים הכבושים ובירושלים המזרחית, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ועוד. "קהילות אלו ייפגעו מהתיקון ועתירה זו היא פתחון הפה שלהן... התיקון יוביל לפגיעה ממשית ונרחבת בהיקף ההגנה על זכויות האדם", נכתב בעתירה".

"הארגונים פרסו שורה של דוגמאות מכל קשת תחומי זכויות האדם וניתחו את הפגיעה הקשה שתיגרם להיקף ההגנה עליהן בעקבות התיקון לחוק היסוד. לטענת העותרים, לא ניתן לנתק בין הזכויות החוקתיות לבין מימושן בפועל, שכרוך בהחלטות מנהליות שונות. ההגנה על הזכות לקיום בכבוד של מי שמנותקים מחשמל, עוברת דרך החלטות פרוצדורליות בעניין הליך הניתוק, והאופן שבו אדם יכול לקבל הכרה כמוגן מניתוק. הביקורת על סבירות החלטות של שרים היא חיונית כדי להבטיח שהזכות החוקתית תתממש". 

"הארגונים מצביעים על כך שישנן זכויות שלא מקבלות הגנה בחוקי היסוד, וההגנה עליהן מתמקדת בבחינת סבירות החלטות הממשלה והשרים. למשל, כל מערך הסיוע בדיור נועד לממש את הזכות לדיור. זכות זו לא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד ואף לא להכרה ראויה בפסיקה. גם אין חוק שמקנה זכאות לדיור ציבורי. לכן הביקורת על פגיעה בזכות לדיור נעשית בעיקרה בתקיפת סבירות שיקול הדעת של שר הבינוי והשיכון. כמו כן התייחסו הארגונים לזכויות אדם נוספות, שלא קיבלו הכרה במשפט וההגנה עליהן תלויה בין היתר בביקורת על אופן הפעלת שיקול הדעת של השרים והממשלה. כך, למשל, הזכות לסביבה ראויה טרם קיבלה הגנה מלאה במשפט הישראלי, וההגנה עליה, במיוחד לאור משבר האקלים, מתמקדת בסבירות החלטות השרים בנושא".

"גם החלטות בנושא רכישת מעמד בישראל וזכויות של מבקשי מקלט נבחנות על פי עילת הסבירות. למשל, מדיניות של עיכוב בלתי סביר במתן החלטות בבקשות מקלט נדונה ונפסלה על ידי בית המשפט כבלתי סבירה. עוד נטען בעתירה, כי התיקון יגרע מהיכולת לחייב את השרים להתקין תקנות הנחוצות למימוש חוקים מגני זכויות, כמו חוקי נגישות. התיקון יגרע גם מהאפשרות לחייב את השרים להפעיל סמכויות פיקוח הנחוצות להגנה על זכויות אדם. למשל – סמכויות של שר הרווחה לסגירת מעונות שיש בהן הפרה של זכויות החוסים, או סמכות של שר המשפטים להעמיד לדין רב עיר שהסית לגזענות".

"בעתירה נסקרות עוד שורה של דוגמאות לפגיעות רבות ומגוונות שעלולות להתרחש מביטול עילת הסבירות. בין היתר מוזכרת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, בתגובה לעתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה (חוק בן גביר), לפיה אם לא תהיה ביקורת אפקטיבית לפי עילת הסבירות, יהיה בכך להשפיע גם על יכולתה של היועצת המשפטית לבלום שימוש לא סביר בסמכות. עוד טענה היועצת,  כי הדבר מערער את  תוקפם של חוקים המעניקים סמכויות מרחיקות לכת לשרים. הארגונים מראים כיצד התיקון יאפשר פגיעה של השלטון בעצמאות השופטים ובאי תלותם, ובכך יפגע ביכולתה של מערכת המשפט למלא את התפקיד המרכזי שלה – הגנה על זכויות אדם". 

"עוד מתארים העותרים כיצד הליך החקיקה המהיר, השטחי והדורסני הוביל ליצירת חוק רשלני ועמום, שמייצר חוסר ודאות קיצונית, בשאלה שמחייבת בהירות כמו שאלת הסמכות של בית המשפט. התיקון אינו כולל הגדרות, ולא הוראות מעבר, והוא מייצר מצבים רבים ומגוונים, שבהם תהיה מחלוקת על סמכות בית המשפט לדון בהליכים שיובאו בפניו. הארגונים טוענים עוד, כי התיקון חורג מהסמכות המכוננת (תיקון חוקתי לא חוקתי) וכן, שנעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, רק כדי לחסן את התיקון מביקורת שיפוטית. לצד זאת מביעים הארגונים ביקורת על כללי ההתערבות הצרים מדי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, וקוראים לבחון מחדש את הדוקטרינות לביקורת על חוקי יסוד נוכח ההפיכה המשטרית, ונוכח הסכנה לביצועה בשיטת הסלמי".

עוד ב-

נתניהו מתייחס להתערבות בג"ץ בעילת הסבירות: "מקווה שלא נגיע לזה"

לכתבה המלאה

עו"ד גיל גן-מור מנהל היחידה לזכויות חברתיות-אזרחיות באגודה לזכויות האזרח שמייצג את העותרים ביחד עם עוה"ד עודד פלר, טל חסין והגר שחטר: "זה יום קשה ועצוב, בו ארגוני זכויות האדם צריכים לתקוף חוק יסוד שכל מטרתו לאפשר לרמוס זכויות אדם ולשלול ביקורת שיפוטית. התיקון בעניין הסבירות הוא חלק ממתקפה משולבת על זכויות האדם ועל הרשות השופטת, שהן הבלם המרכזי לרמיסת זכויות. התיקון בפני עצמו, ובוודאי שהוא חלק מהפיכה משטרית כוללת, צריך להתבטל, אחרת נמצא עצמנו במדינה שבה השלטון רודף את האזרחים והתושבים ללא כל מגבלה".