שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב אביגיל כהן קבעה לאחרונה כי קניון האופנה TLV בתל אביב יצטרך לשלם ארנונה מלאה על 62 מחסנים ריקים שבבעלותו. כך ע"פ הדיווח היום (שישי) בעיתון גלובס.

הערעור של רבוע כחול לא התקבל בביהמ"ש ולכן החברה תשלם כ-422 אלף שקל לעירייה, במקום כ-97 אלף לו הייתה מנצחת במשפט. בנוסף, החברה תשלם כ-10 אלף שקל שכר טרחה.

בזמן שכל המחסנים המשמשים את עסקי הקניון היו ריקים, עיריית ת"א החשיבה אותם כיחידה אחת, מה שהוריד את מחיר הארנונה הכללי. אך לאחר ביקורת שקיים מנהל אגף הארנונה בעירייה, הוא גילה שחלק מהמחסנים נמצאים בשימוש של עסקי הקניון. מאז, החל לחייב את רבוע כחול נדל"ן בעלת הקניון, בארנונה נפרדת לכל מחסן, מה שהוסיף לחברה תשלומים גבוהים פי חמישה(!).

כל מחסן לבדו הוא בשטח של כ-18 מ"ר. תעריף הארנונה לשנת 2021 בעיריית תל אביב למחסנים עד 100 מ"ר עומד על 396.23 שקל למ"ר, וזה המחיר שתצטרך לשלם לפיו החברה של מוטי בן-משה. לפני הביקורת, שילמה החברה לפי תעריף של מחסנים בשטח של 500 מ"ר ומעלה, מחיר של 75.30 למ"ר.

לאחר שהערעור של החברה נדחה בוועדת הערר לענייני ארנונה, עתרה רבוע כחול לבית המשפט המחוזי ת"א. בערעור שלה ציינה כי "הסיווג של הנכס הוא מחסנים, אולם כאשר מנהל הארנונה מפצל באופן מלאכותי מחסן ריק ל-62 מחסנים קטנים, פירושו של דבר שהוא משית על המערערת את החיוב היקר ביותר. לא רק שזהו הסיווג היקר ביותר בצו הארנונה, אלא היקר ביותר במדינת ישראל, למעט בנקים וחברות ביטוח."

עוד טענה החברה, "מאחר שהמערערת (רבוע כחול) מחזיקה לבדה בנכס הריק, על המנהל להשית את החיוב הזול ביותר האפשרי. פעולה כזו משמעה חיוב הנכס כיחידת שומה אחת. מדובר בסמיכות פיזית ורעיונית, שכן כל המחסנים משמשים לתכלית אחת לפי הייעוד המקורי, וכולם מוחזקים על־ידי המערערת, כך שברור שלפי דיני הארנונה אין אפשרות לערוך את הפיצול המלאכותי הזה רק כדי להגדיל את הכנסותיו."

כאמור בית המשפט לא התרשם וכתב נגד רבוע כחול: "נראה כי דווקא הטענה של המערערת היא מלאכותית ונבנתה על-מנת להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתה."

עוד ב-

מוטי בן-משה בדו"ח חזק: הרווחים טיפסו לכ-82 מיליון שקלים

לכתבה המלאה

"התוצאה שאליה הגיעה ועדת הערר," המשיך ביהמ"ש, "בשים לב לתשתית העובדתית שעמדה בפניה, היא נכונה. כל עוד שטחי כלל הנכסים היו פטורים מחיוב ארנונה, היה היגיון רב לאחד ולכלול אותם ביחידה רישומית אחת. משהסתיימה הבנייה, והיחידות החלו לשמש את בתי העסק שהפכו פעילים, אין פסול בפיצול השטח ליחידות נפרדות שעומדות כל אחת בפני עצמה בכל שנת מס".