על אף משבר הקורונה וצמצום הפעילות במשק, גם בשנת 2021 רשמה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה שנה פורייה ביותר: עלייה משמעותית בפעילויות האכיפה המשולבת בחברה הערבית (כ-73% מכלל פעולות האכיפה נגד יעדי פשיעה); טיפול ביותר מ-20 אלף תיקים אזרחיים בבתי המשפט השונים.

נרשמה הגשת מספר שיא של 249 תביעות יזומות בשם המדינה, בסכום כולל של 385 מיליון שקל, וכן הושבו לקופת המדינה למעלה מ-100 מיליון שקל בהליכי מס שונים. נתונים אלו ואחרים עולים מהדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2021, שהפרק העוסק בחטיבה האזרחית בו מתפרסם היום. יתר הדו"ח יפורסם בימים הקרובים.

בשנת 2021 הגישו היחידה לאכיפה אזרחית ומחוזות הפרקליטות האזרחיים 249 תביעות יזומות בשם המדינה, בסכום כולל של 385 מיליון שקל. מדובר בכמות התביעות הגדולה ביותר שהגישה מדינת ישראל (עלייה קלה ביחס לשנת 2020, אז הוגשו 242 תביעות, ועלייה של כ-35% לעומת שנת 2019, אז הוגשו 184 תביעות). בנוסף, בוצעו כאמור למעלה מ-125 מבצעי אכיפה משולבת ופעולות אכיפה משלימות.

יש לשים לב, כי במוקד העיסוק בשנת 2021 עמדה תביעת ענק תקדימית - בהיקף של 2 מיליארד שקל, שהוגשה בתחילת 2022, ונגעה להשבת כספים שלא הועברו לאורך שנים לקופת המדינה מקרנות ההשתלמות של המורים. תביעה זו לא נכללה בנתוני שנה זו. כ-65% מהתביעות היזומות מטעם המדינה עסקו בתחום הנזיקין, וחלק נכבד מהן (כ-18%) נגע גם לתחום המקרקעין.

בשנת 2021, נפתחו בבית המשפט העליון 141 הליכים מהותיים המצויים בטיפול המחלקה הפיסקאלית  (עלייה ביחס לשנת 2020, במהלכה נפתחו 127 הליכים מהותיים בנושאים אלה), מתוכם 66% תיקים בהליכים אזרחיים, 27% פליליים ו-7% מינהליים-חוקתיים.

בשנה זו, התקבלו בביהמ"ש העליון פסקי דין ב-93 הליכים אזרחיים ומינהליים, ברובם המכריע (85%) התקבלה עמדת המדינה (במלואה – 81% או בחלקה – 4%). ב- 34 פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון בהליכים פליליים שטופלו על ידי המחלקה הפיסקאלית, עמדת המדינה התקבלה בכ-94% מהתיקים ורק בכ-6% היא נדחתה. יש בכך ללמד על הזהירות היתירה והחשיבות שמייחס ביהמ"ש לעמדות הפרקליטות בנושאים אלו.

המדינה, באמצעות רשות המיסים המיוצגת ע"י הפרקליטויות הפיסקאליות, מרכזת מאמץ בתיקים שבהם נישומים מבקשים לצמצם את בסיס המס ולשחוק אותו. השמטת הכנסות והעלמת מיסים פוגעות בשוויון ובקופה הציבורית ומובילות להגדלת הנטל המוטל על הנישומים מצייתי החוק. התופעות המרכזיות שעמן מתמודדת המדינה ואשר הפכו זה מכבר ל"מכת מדינה" הן שימוש בחשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. אחת הדרכים העיקריות והמתוחכמות להעלמת מס היא "תכנוני מס" בלתי לגיטימיים. תכנוני מס אגרסיביים הננקטים בידי נישומים, בעיקר המתוחכמים שבהם, מביאים להפחתת מס בלתי-נאותה באופן שפוגע במידה משמעותית בקופה הציבורית, פגיעה הנעמדת בשווי של מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית.

בשנת 2021 ניתנו פסקי-דין ב-14 תיקים אזרחיים שעניינם חשבוניות מס פיקטיביות והעלמות מס, דרכם הועלם מס בסכום של למעלה מ-175 מיליון שקל. עשרות רבות נוספות של הליכים עודם מתנהלים וסכומי המס המצטברים הנובעים מהם מוערכים במאות מיליוני שקל נוספים

 בשנה זו הועברו לבחינת היועמ"ש 238 הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, שלאחר בחינתם החליט, בשיתוף ייעוץ וחקיקה, להגיש התנגדויות ב-51 הסדרים, והערות להסדרי פשרה (מטעם גורמי המקצוע ברשויות המדינה) ב-133 הליכים אחרים. בנוסף, הועברו לעיונו של היועמ"ש 17 בקשות הסתלקות מתובענות ייצוגיות או מבקשות לאישור ניהול תובענות כייצוגיות, שבאחת מהן הוגשה התנגדותו וב-6 מהן הוגשו על ידי הפרקליטות הערות מטעם גורמי המקצוע

עוד ב-

רשות המסים חשפה את העוקץ: כך התכשיטן העלים מיליונים

לכתבה המלאה

בנוסף, במהלך שנת 2021, הוגשו לפחות 30 עמדות בנושאים צרכניים מטעם רגולטורים רלוונטיים לבתי משפט השונים, לרבות לבית המשפט העליון. חלק גדול מעמדות המאסדר (33%) הוגשו מטעם הרשות להגנת הצרכן, מטעם בנק ישראל (30%) ומטעם שוק ההון, הביטוח והחיסכון (10%).