בשנת 2018 הלכה לעולמה אישה, אם לשמונה בנים ובנות. האם הותירה צוואה, שנערכה בפני עדים בשנת 1994, שנים רבות לפני מותה. בשנה שבה נערכה הצוואה רכשה האם דירת עמיגור בה התגוררה באמצעות כספי הבת הזוכה. בצוואה הורתה המנוחה כי דירתה תעבור לאחת מבנותיה, וכי יתר הרכוש יחולק בחלוקה שווה בין כל יורשיה.

לאחר מותה, שבעה מילדיה של המנוחה הגישו התנגדות משפטית לצוואת אימם. המתנגדים טענו שהאם לא הבינה את הצוואה ושהבת שזכתה בדירה הייתה מעורבת באופן פסול בעריכתה. עוד הם טענו כי הצוואה הוסתרה מיתר היורשים וכי קיומה נודע להם רק לאחר פטירת האם. הם הוסיפו כי במהלך חייה הביעה האם את רצונה כי נכסיה יחולקו באופן שווה בין כל צאצאיה, ושלפיכך שהוראת הצוואה לפיה דירתה תעבור בשלמותה לאחת הבנות מנוגדת לרצונה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין" מדווח כי לאחרונה דחה השופט אריאל ממן מבית המשפט למשפחה בקריית גת את ההתנגדות שהוגשה. השופט דחה את הטענות בין היתר על בסיס עדות עורך הדין שחתם על הצוואה כעד, ושציין כי במועד החתימה לא היה חשש להשפעה כלשהי.

פסק הדין קיבל את טענת הבת יורשת הדירה, כי המהלך של אחיה מהווה התנגדות סרק שהוגשה מטעמי בצע כסף, וכי הצוואה לא הוסתרה ולפחות חלק מהמתנגדים ידעו עליה בזמן שהמנוחה הייתה בחיים. לדברי הבת, הצוואה נחתמה כשהמנוחה הייתה בת 67, בפני שני עדים כשרים, עורכי דין במקצועם, ולא נפל כל פגם בעריכתה.

השופט ממן אף ציין כי לאחר עיון בעדויות ובראיות הוא התרשם שאכן מדובר בהתנגדות סרק שטוב היה לולא הוגשה כלל. הוא כתב שעורך הדין ששימש כעד לצוואה (יחד עם אביו שהלך לעולמו) מסר עדות שלימדה בבירור כי אין ממש בטענות המתנגדים להשפעה בלתי הוגנת או לפגם אחר בעריכת הצוואה.

עוד ב-

חוגגים על הירושה? זו האחוזה שהארי ומייגן מתכננים לרכוש

לכתבה המלאה

בנוסף, בית המשפט לא מצא בסיס לטענות ההתנגדות, וקבע שהצוואה הגיונית גם מאחר שהבת שילמה על הנכס. המתנגדים חויבו בהוצאות בסך 25,000 שקל.