משפט

סערת פיטורי עובדי הנמל יוצאי אתיופיה, גדי יברקן ל-ice: "הגזענות התלבשה על מקבלי ההחלטות"

מתחת לרדאר התקשורתי נאבקת ועדת העלייה והקליטה בהחלטת האוצר שלא לכלול בהסכם החדש עם נמל אשדוד דווקא 26 עובדים בני העדה אתיופיה. סגן השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת גדי יברקן, בראיון: "בלתי מתקבל על הדעת, זה פשוט לפגוע במדינה"

יהודה לוינגר | 11/11/2020 21:53 1

רק שנה שעברה התגאו בנמל אשדוד על קליטת אוכלוסיות ייעודיות לקידום גיוון תעסוקתי, כחלק מפרויקט מיוחד של רשות החברות הממשלתיות. חברת נמל אשדוד נבחרה כבר בשנת 2017 להוביל את הפיילוט לפתיחת שעריה לקליטת עובדים מקרב אותן אוכלוסיות ייעודיות, או במילים אחרות: מקרב בני העדה האתיופית ובני מיעוטים, ובסיום חלקו הראשון של המכרז נקלטו 26 עובדים יוצאי אתיופיה כמו גם 4 נשים מהמגזר הבדואי.

לרגל הצלחת הפיילוט, התקיים גם שנה שעברה אירוע מיוחד בבית נשיא המדינה בהשתתפות שר האוצר דאז משה כחלון ושר העבודה והרווחה חיים כץ. יושבת ראש נמל אשדוד, אורנה הוזמן בכור, נשאה דברים באירוע ואמרה: "אני גאה על כך שאנחנו משלבים אצלנו לעבודה אתיופים, בני מיעוטים ונשים".

אבל לאחר החגיגות התברר שהמציאות שונה. במסגרת ההסכם החדש שנחתם בין משרד האוצר, משרד התחבורה ונמל אשדוד, מתברר שאותם 26 עובדי נמל אשדוד בני העדה האתיופית לא נכללים בהסכם החדש.

יו"ר ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת דוד ביטן תקף את ההחלטה בדיוני הועדה לפני שבוע וחצי, והכריז כי ימנע בכוחו הפוליטי הסכם שכזה, וכי הוא יעמוד בקשר עם שרי האוצר והתחבורה ואף ייצא למאבק ציבורי בעניין: "דיברתי עם שרת התחבורה מירי רגב בעניין, והיא קצת מתחמקת ממני. אם משרדה יחתום על ההסכם הזה – היא תהיה במלחמת עולם איתי", אמר ביטן. עוד הוסיף: "הוועדה לא תיתן לפגוע בעובדים אלה ועל הנהלת הנמל לכבד סיכומים שהתקבלו בוועדה ולא לנקוט בצעדים חד צדדיים כנגד העובדים המסורים האלה".

סגן השר לביטחון פנים, חבר הכנסת גדי יברקן מהליכוד, יזם את הדיון של ועדת העלייה והקליטה כבר לפני שלושה חודשים, ואף ניסח מכתבים חריפים לשרת התחבורה מירי רגב, לנמל אשדוד ולמנכ"ל החברות הממשלתיות: "כתבתי שאם הנושא לא יוסדר, אשקול את כל הצעדים המשפטיים הקיימים", אומר יברקן ל-ice, "אני שמח שיושב ראש הועדה מאמץ את הגישה שלי שהמצב הוא בלתי אפשרי. לא עשו מסיבת עיתונאים שנכנסו אחרים לנמל, לא אשכנזים, לא תימנים, רק שלקחו צעירים יוצאי אתיופיה עשו מסיבת עיתונאים במעמד של לא פחות מנשיא המדינה. אבל עכשיו כולם העלימו עין כי היה להם נוח, תיראו מופתעים: מוציאים אותם מהסכם הרפורמה עם הנמל".

יברקן מוסיף למחות בחריפות על ההחלטה: "זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת, זה פשוט לפגוע במדינה. איך יכול להיות שמדינת ישראל הענקית שאומרת 'תראו איך משלבים אותם' - שנה אחר כך הם מחוץ להסכם. אני לא מחפש אשמים, אני רוצה שימצאו פתרונות והפתרון הוא קל: פשוט חותמים. במקום זה כל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו והם נופלים בין הכיסאות".

אז למה באמת לא חותמים? אלו בסך הכול 26 עובדים? "אני לא פי.סי. השתמשו באנשים האלה בשביל יחסי ציבור. נקודה. אף אחד לא חשב על טובתם האישית. הם אנשים מקצועיים, עושים עבודה מעולה. הבורות והגזענות התלבשה על מקבלי ההחלטות".

זו האשמה חריפה שיש גזענות: "שיתנו סיבה אחרת למה לא".

אתה ושרת התחבורה מירי רגב באותה מפלגה, אתם לא יכולים לסגור את זה ביניכם? "אני מדבר איתה, והיא באמת התגייסה בהרבה דברים שביקשתי, כמו רישיון נהיגה לעולים - היא הגיעה ועזרה ואני מאוד מקווה שהשרה תתגייס גם לעניין הזה. אבל חשוב להגיד שהנושא היה קיים לפני שהיא הגיעה. האוצר הוא זה שצריך להעביר את הכסף ושם הכול התחיל".

כשבצלאל סמוטריץ' היה שר התחבורה גם לא היה פתרון? "שוחחתי בעבר עם שר התחבורה סמוטריץ'. עובדה שהגענו לאותו מצב".

מה השלב הבא? "הנמל, האוצר ומשרד התחבורה צריכים להביא תשובה בזמן הקרוב. אם לא נגיש עתירה לבית המשפט. בסוף בתהליכים הכנסת לא יכולה להתערב בהחלטות של הגוף המבצע. אנחנו נוודא שהם יסכימו. יו"ר הועדה דוד ביטן אמר את שלו ואני רוצה לפרגן לו, לא רק בדיון על עובדי הנמל אלא בהרבה נושאים. הוא מאוד חד ומאוד מפוקס ומעשי. אם לא תהיה החלטה נגיע כל הועדה בהובלת היו"ר לבית הדין לעבודה ונעתור נגד ההסכם".

העלאת אלפי יהודי אתיופיה: מדינת ישראל צריכה להעלות אותם במיידי

השבוע חזר סגן השר לביטחון פנים מביקור באתיופיה כחלק משליחות מיוחדת של ראש הממשלה נתניהו. היחסים בין ישראל ואתיופיה החלו כבר משנת 48 כאשר אתיופיה עבדה מאחורי הקלעים, בשיתוף דוד בן גוריון, לשכנע מדינות רבות להצביע בעד החלטת החלוקה. לימים ממשלת ישראל גמלה לשלטון האתיופי בפיתוחים שונים במדינה.

יברקן הגיע עם משלחת של מומחים ממשרד החקלאות כדי לעזור למדינה במכת הארבה שפשטה בה, והוא אף נפגש עם סגן ראש ממשלת אתיופיה ושרים בכירים כדי לחזק את הקשר בין שתי המדינות במגוון נושאים: "התקשורת המקומית כיסתה את הביקור, כאשר מגיע סגן שר לביטחון פנים ממדינה אחרת והוא יליד אתיופיה, זה עשה הרבה רעש". המשלחת חתמה על הסכמים בתחום המחקר, החקלאות והטכנולוגיה, חילופי סטודנטים וכן שימור אתרי מורשת באתיופיה שיש לה תרבות ענפה של היסטוריה יהודית חשובה.

יברקן מסביר על החשיבות בהידוק הקשרים: "אתיופיה היא מדינה מאוד משמעותית, וגם מטה הארגון של האיחוד האפריקאי יושב באתיופיה. היא בין המדינות הבודדות שיש לה יחסים דיפלומטיים עם כל מדינה בעולם, וההשפעה שלה על מדינות רבות מאוד משמעותית גם במאבק בטרור שזולג לכל מיני כיוונים: אתיופיה היא שכנה של מצרים, וגם עם סודן שנכנסת להסכם שלום איתנו, והיא לא נופלת מאף מעצמה בעולם. לצערי הרב, ישראל לא קידמה עדיין את היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה לרמה גבוהה מאוד".

ביקרת במחנות של יהודי אתיופיה שמחכים לעלות לארץ: "יש שם מצב לא פשוט מבחינת המצב הביטחוני, וביקשתי מסגן ראש הממשלה והשרים שישמרו על ביטחונם".

למה בעצם יש עיכוב? "מדינת ישראל צריכה להעלות אותם במיידי, בבת אחת. לצערי שרת הקליטה החליטה שהם יעלו בפעימות ולא כל ה-8,000 במכה, אלא הם יעלו רק לאחר אישור התקציב הבא".

על מה בעצם המחלוקת עם שרת הקליטה? למה שלא יעלו בבת אחת? "באמת שאני עדיין לא מבין למה זה ככה. גם הדעה של ראש הממשלה הייתה כדעתי שמעלים את כל ה-8000 ביחד. במשרד הפנים ובמשרד הקליטה חשבו אחרת, ומבחינתי כל יהודי שעולה זה חשוב מאוד".

על פי הסקרים בנט היה שולט במדינה עוד 10 שנים ולא נתניהו

כסגן השר לביטחון פנים, אמון יברקן גם על עמידה למען השוטרים, אבל הוא יוצא בתקיפות נגד אלימות שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה: "זה מגיע בימי שגרה, בשכונות, בספסלים, שנפתחים תיקים על לא עוול בכפם". לדבריו, זה אחד הדברים שגרמו לו להיכנס למשרד לביטחון פנים, אבל הוא מבהיר שאותם שוטרים שמשתמשים באלימות נגד יוצאי אתיופיה הם "עשבים שוטים" וכי ישנם עשרות אלפי שוטרים שעושים עבודה מדהימה: "מח"ש מגינה על אותם עשבים שוטים והיא לא צריכה לעשות את זה".

לשם הטיפול באלימות הוא עושה מהלכים פנימיים במשטרה ונפגש עם צמרת המשטרה: "הקצינים הבכירים נותנים את כולם לשנות את המדיניות. בסוף אין לנו משטרה אחרת. יש הרבה מה לתקן והבכירים והמפקדים עומדים על זה יחד עם השר אמיר אוחנה ואיתי ונותנים הנחיות לחזק את הביטחון הציבורי".

לסיום, המצב הפוליטי. הליכוד חווה ירידה בסקרים, אתה מודאג? "אני לא עוסק בזה. לשמחתי אני חייב את התפקיד לקהילת יוצאי אתיופיה שהלכו איתי דרך ארוכה והבאנו 2.5 מנדטים, כך לפי ראש הממשלה, בבחירות האחרונות. אנחנו היינו אלה שאפשרנו את המשך שלטון הימין בפוליטיקה ואני מקווה שהם ימשיכו לתת בי אמון".

בסוף מצב הליכוד תלוי גם במקום שלך, לנוכח עליית בנט נגיד: "הסקרים כמו שאמר שמעון פרס, זה רק להתבשם בהם. בנט על פי הסקרים היה שולט במדינה עוד 10 שנים ולא נתניהו, בפועל הציבור לא מצביע לפי סקרים".

בחירה אחת כבר הייתה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן: טוב או רע? "כפי הנראה ביידן יהיה הנשיא, אבל חשוב לזכור שאנשים באים והולכים והעם נשאר אותו העם. זהות נשיא ארה"ב חשוב מאוד, והנשיא טראמפ עזר לעם ישראל בצורה בלתי רגילה ואני מקווה שיהיה עוד נשיא שבאמת יתגייס לטובת עם ישראל. ביידן בסוף הוא ידיד גדול לישראל ואני מקווה שגם יתגייס לטובת ישראל".