משה פייגלין, יו"ר זהות, הודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות, ונראה שחוץ ממועד א' של סבב הבחירות אז קיבל 7-9 מנדטים בסקרים, הרעיונות שלו לא הצליחו לחדור את המיינסטרים הישראלי: השילוב של חירות, ליברליזם, יחד עם ליגליזיציה, ריבונות והר הבית - היה מורכב מדי.

בראיון ל-ice מספר פייגלין על פתיחת ערוץ התוכן החדש שלו, על עתידו בפוליטיקה: "לא שולל בכלל ריצה נוספת", על ההתנהלות הכלכלית: "לצאת לסגר זו החלטה סופר מטומטמת", ולמה לא יסכים לוותר על הר הבית והריבונות במצע של זהות: "אין חירות בלי אלוהים".

משה פייגלין בבחירות. צילום: תומר נויברג, פלאש 90

"הפכנו משוק של רעיונות לשוק של אנשים"

הודעת שלא תרוץ שוב לבחירות: התייאשת או שהחלטת לנסות להשפיע בדרכים אחרות? "אין קשר לייאוש, אני פשוט בוחן את המציאות ואני מגיע למסקנה שהמקום שבו אני יכול להשפיע במיטב הוא לא בפוליטיקה. התוכן שאני מביא, הבשורה שאני מביא, היא לא הבשורה האישית. אני מביא פוליטיקה של תוכן שיש בה משמעות ובשורה וחזון ומצע מאוד מפורט וזה לא השיח היום, אן שום אפשרות לפרוץ את השיח האישי הכול מתחיל ונגמר היום בפוליטיקה של אנשים ולא של רעיונות".

זה משהו שיכול להשתנות? "במועד א' הצלחתי לרגע קט, לרגע היסטורי נדיר, לפרוץ, להרים שנורקל מעל הביצה הזו: כן ביבי או לא ביבי, ואז זה עוד היה מצב יותר טוב. כשהגעתי למסקנה שאני לא יכול להשיג שוב את הקשב הזה, הבנתי שאני צריך להתמקד בהטמעת רעיונותיי והמתנה לרגע שבו המציאות תהיה בשלה. זה כבר לא עניין של ימני או שמאלני או מתון: אין היום בפוליטיקה קשב לרעיונות בכלל. קח לדוגמא את מפלגת התחייה שפרשה מהליכוד והקימה עם גאולה כהן וחבריה מפלגה חדשה -  לא בגלל טענות אישיות נגד בגין אלא אידאולוגית בגלל הנסיגה מסיני. שמעת איזושהי טענה אידאולוגית בין כל המפלגות היום? הגעתי לפאנל בתכנית "פגוש את העיתונות", תכנית שאמורה לעסוק בהיכן נמצא הימין בישראל. באתי לתכנית עמוס ברעיונות ובמחשבות וכל התכנית עוסקת במה הסיכויים של כל מועמד. אין את היכולת לדבר על תוכן".

זו קצת היתממות, ברור שפוליטיקה היא גם האנשים עצמם: "הפוליטיקה, כמו כל דבר במציאות מורכב מחומר ורוח, והפוליטיקה מורכבת מרעיונות שנושאים אותם אנשים. הפוליטיקה אמורה להיות, בדמוקרטיה לפחות, כמו שוק של רעיונות והמפלגות הן מן דוכנים בשוק שמאחוריהן עומדים הפוליטיקאים ומציעים את מרוכלתם: כן שטחים או לא, כן בג"ץ או לא וכדומה, והבחירות הן יום השוק שבו הסוחרים, שהם הפוליטיקאים, עומדים כולם והציבור עובר בין הדוכנים. זה לא אומר שאין משמעות למוכר, גם למוכר יש קשר להחלטה של הקונה, כמו גם לצורה של המוצר והמחיר שלו אבל המוכר זה לא כל שיקול הדעת. אבל המוצר עצמו הוא בוודאי חלק ניכר מההחלטה. בסוף: הפכנו משוק של רעיונות לשוק של אנשים. הפוליטיקאים לא מקדמים רעיונות באמצעות מפלגות, אלא להיפך, המפלגות מקדמות רעיונות של פוליטיקאים".

"גם בנט לא עבר את אחוז החסימה וזה אומר שהוא נכשל?"

פייגלין, בן 58, ניסה פעמים רבות להיכנס לפוליטיקה ולהפיץ את רעיונותיו. לפני 20 שנה זה התחיל בחטיבת "מנהיגות יהודית" בליכוד, שהתגלגלה אחר כך לתנועה עצמאית בשנת 2015 בשם "זהות". פייגלין עצמו אמנם אומר בראיון כי "התוכן הוא ענייני והבשורה שלי, ואני לא מוכר את החיוך שלי ולא את הבלורית שלי", אבל הוא עדיים מציב את עצמו בפרונט של התנועה ולא מתייאש: "זה יקח 5 שנים או 10 שנים, אבל בשלב כזה או אחר יתפתח צימאון בדיוק לזה. חשתי את זה במועד א' של הבחירות לזמן קצר והיה חסר לי שליש מנדט כדי להיכנס. המטוטלת שחיפשה את התוכן ברחה עוד יותר למקום יותר קיצוני, הרבה בזכות ליברמן לשיח שכל כולו אישי, שיח של שנאה צורם".

בסוף מכרת את מרכולתך באותו דוכן של מפלגות, ולא הצלחת למכור את המוצר. אולי זה אומר משהו גם על הרעיונות שלך? "אם תביא את המחשב הכי טוב בעולם לשבט אינדיאני, גם הם בהתחלה לא יעריכו ויצטרכו ללמוד, המחשב לא יהיה רלוונטי בהתחלה לשבט. גם בנט לא עבר את אחוז החסימה וזה אומר שהוא נכשל? אני מקדים את זמני. היו גם כאלה שכן רצו, בסקרים היינו 7-9 מנדטים והם לא היו שקר, הם היו סקרים עקביים והציבור בהחלט רצה. אבל בסוף חלק מהציבור נבהל: חלק מזה גם באשמתי, אבל אין קורלציה בין הפסד בבחירות לבין הרעיון. אם נחזור לדוגמא הכלכלית: יש מוצר שיום אחד לא שווה כלום ולמחרת יש ביקוש אדיר והמניות עולות ושום דבר מהותי לא השתנה. יש פשוט את התזמון הנכון, ונקודת מהות פנימית שלא תלויה. אותו זרם העומק שלא תלוי בסערות והגלים שעל פני הים. לסחורה שלי היו יכולים להיות 4 מנדטים, ויש לה אפילו 100 מנדטים. למצע של זהות יש את הדבר הכי אמתי והכי נכון, אבל - יש על פני הגלים פחד ודיסאינפורמציה, ויש את אזור הנוחות, ועדיף 'שטן ידוע משטן לא ידוע'. כנראה פשוט הוצאתי את העוגה מוקדם מדי מהתנור".

לדברי פייגלין, אמנם "זהות" לא עברה את אחוז החסימה במועד א' אבל הרעיונות שלה כן עברו: "אין ספק שכל המפלגות האחרות החלו בשיח השנה ורעיונות רבים אומצו, אמנם אף אחד לא מיישם כי הכול מהפה ולחוץ, אבל השיח קיים: שוק חופשי, ליברליזם ואפילו הנושא של הריבונות - זה הכול אחד לאחד מתוך המצע של זהות. אז באופן מהותי הצלחנו יותר מכל אחד אחד על אף שלא נכנסו, התוכן החל להיכנס. זה אומר שניצחנו יותר מכולם".

גם אם לא פוליטיקה, פייגלין לא יושב ומחכה, והקים אתר אינטרנט ייעודי, ערוץ תוכן בשם "ישראל מחר - המגרש הפרטי של פייגלין" שבו הוא פורס את משנתו ואת משנת "זהות". חלק מהתוכן הוא בתשלום, דבר המעלה את השאלה למה? "צריך למצוא את האיזון: אם לא תהיה פרנסה לא אוכל להחזיק מעמד, ואם אקח יותר מדי כסף - יהיה לא את זה ולא את זה. אז התשלום הוא סמלי. בכלל גם רוב התוכן הוא חינמי, וכבר היום 50% מהאתר חינמי. יש תכנים 'למתקדמים' למי שבאמת רוצה ולהיכנס לעומק שהם בתשלום".

בערוץ התוכן שלו מביא פייגלין לא רק הרצאות ומפגשים עם סלבס, אלא גם מאמרי עומק של 2000-3000 מילים שמתפרסמים אחת לשבועיים: "אני מרגיש נפלא עם זה, בז'אנר של הפייסבוק והפוסטים הקצרים - משהו מאוד חשוב הלך לאיבוד. ככל שמותר להעיד, אני מרשה לעצמי לומר שזה משהו פורץ דרך, פורץ תודעה והקורא מקבל כלים שונים להבנת המציאות".עד כה חלה מגמת עלייה בערוץ התוכן עם אלפי כניסות כל יום, וגם מספר המנויים באתר הולך ומשתפר, ופייגלין עצמו עם המערכת מכניסים שיפורים תוך כדי תנועה.

כל שבוע גם עולה פודקאסט בו מתארחים אנשים שונים, וגם הרצאה פתוחה שמועברת דרך האתר, והמטרה של הערוץ בסוף להכניס עוד כותבים "להפוך ולהתפתח לערוץ תוכן חופשי, חרותי, שמביע את הרעיונות של זהות. אם הדבר יתפתח כמו שאני מצפה, אנחנו נקים אולפן, וערוץ תוכן משודר, שבאמת יכין את התודעה".

אז אתה לא שולל לרוץ בעתיד שוב בבחירות? אחרי שהתודעה כביכול תשתנה? "לא שולל בכלל ריצה נוספת. בתוך תוכי אני מרגיש שלא אמרתי עדיין את המילה האחרונה, אבל מנתק את עצמי מלוח הזמנים של הטרללת הפוליטית עד שהמציאות תהיה מוכנה ושלא תהיה שאלה. שיש שאלה סימן שהיא לא מוכנה. כששואלים איך איך נדע? תאמינו לי שנדע".

השוק החופשי קיבל ביקורת בגלל הקורונה, כאשר הציבור ראה שבלי ביטוח לאומי והתערבות ממשלה למענקים - כנראה שלא היינו יכולים לשרוד? "אף פעם לא אמרתי שלא צריך ביטוח לאומי. כל מה שדיברתי עליו  זה אותם חלקים בביטוח הלאומי שיכלו לספק חבורת פרטיות ולאפשר לציבור הרחב אם תהיה חברה ממשלתית או חברה פרטית. לגבי המענקים, המענקים באים מכך שהמדינה מונעת מאנשים לעבוד וזו שטות גמורה. אין שום קורלציה בכל העולם בין הסגרים והבידודים והבדיקות לבין התוצאה הסופית אלא גם שבראש המדינות שנפגעו הכי קשה עד היום נמצאו המדינות שעשו את הסגרים הכי קשים. אני מציע לכל מי שתוהה על מה שאני אומר: שישווה בין בלגיה, שבראש הרשימה עם הסגרים הכי חמורים לבין שוודיה, שבמקום ה-20 וכמעט בלי סגר ואלו אוכלוסיות דומות. מלבד העובדה שהסגר עצמו גם הורג: הורג זקנים מדיכאון, וחולים שלא הולכים להיבדק. אז אם המדינה החליטה לעשות מהלך סופר מטומטם ולהוציא לסגר, אז אם הממשלה החליטה להזיק אז באחריותה לעזור עם המענקים".

אם אתה לא רץ לבחירות, יש מישהו שכן קרוב לעמדותיך? פייגלין מפתיע בתשובתו: "אני לא הולך להצביע בבחירות", הוא אומר, "היו מקרים בעבר גם שלא הצבעתי. אני לא חושב שחייבים לקנות בחנות שאין בה סחורה". אז מה אם בגלל שלא יצביע הקול שלו ישפיע דווקא אחרת ממה שרצה? "כל עוד המצב הוא שאם אני לא אצביע אז אחמד טיבי יהיה ראש הממשלה, אז יש לי את הפריבילגיה".

אתה לא תהיה מוכן להתפשר יום אחד ולחלק את המצע של זהות? יש הרבה שיסכימו לשוק חופשי ולגליזציה, אבל בלי הר הבית וריבונות: "בעיניי מדובר כאן בשלם לא באוסף חלקים אלא במוצר שלם. אני לא מוכר מסך מחשב או מקלדת, יש כאן מוצר שלם של חירות מתוך זהות. לא רק שבעיניי הדברים משולבים ולא ניתנים להפרדה, אני גם לא מתעקש שיהיה גם וגם. אין ארץ ישראל בלי חירות ואין חירות בלי ארץ ישראל, ואין חירות וארץ ישראל בלי זהות. כל החלקים יוצרים הוליסטיות למוצר שלם. אני למשל, אני חושב שליברליזם חסר זהות בלי אלוהים, וקומוניזם בלי אלוהים אלו קצוות שנפגשים ומסוכנים לא באותה מידה אמנם אבל מסוכנים מאוד. למה הקומוניזם מוביל למוות - את זה אנחנו יודעים מההיסטוריה. אבל מהצד השני בכמה מדינת בארה"ב, כמו ניו יורק, שם מותר בשם ערכי הליברלים לבצע הפלה בחוד התשיעי כשהתינוק כבר מבצבץ? כשאין אלוהים אז הגענו חזרה אל הרצח. הליברל הכי גדול שיהיה, אם אין לו נקודת יחס ואם הוא רק נשען על המוסר הטבעי לבדו אז גם הליברל ישלח את מתנדיו לגולגים כדי ליישם את התורה ליברלית".

"אם אני אחלק את המצע של זהות כדי להצליח בבחירות אני אעשה שקר בנפשי. למרות שהגדתי ואפילו כתבתי בדף הראשון במצע שהוא עוסק בבית מקדש, ולא הסתרתי - אנשים סיפרו סיפור ואח"כ באו בטענות אליי שכאילו לא ידעו למה הצביעו. אז אני מדגיש: החירות שלי נובעת מתוך האמונה שלי, היא לא נובעת במקבל ועל אף, אלא מתוך האמונה שלי, ולכן רק לי יש חירות אמתית ולכן רק אני מסוגל ליישם אותה. זה ייקח כמה שנים, ונעבוד קשה עד שאנשים יתחילו להפנים שזה כך".