בריאות
משרד הבריאות מסתבך? כך הפרשה החמורה תתגלגל לרשלנות רפואית
בעקבות הודעת משרד הבריאות כי התקיימה תקלה בתוכנה הפועלת בבתי חולים ממשלתיים ובקופת החולים "כללית", חולים שקיבלו מרשמים שהיו מיועדים לחולים אחרים, עשויים להגיש תביעות רשלנות נגד גורמים שונים
על רקע הודעת משרד הבריאות כי חלה תקלה חמורה בתוכנה הפועלת ב-20 בתי חולים ממשלתיים ובקופת החולים "כללית", אשר במסגרתה חולים קיבלו מרשמים שהיו מיועדים לחולים אחרים, עו"ד ריטה שולמן, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מציינת באילו תנאים ואת מי ניתן לתבוע.
האם מדובר ברשלנות רפואית, מה הרשלנות כאן ?
רשלנות הוא מושג הכולל בתוכו – קיום 'חובת זהירות', 'הפרת חובת הזהירות', נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה, לנזק. מתן מרשם תרופתי שגוי היא התרשלות כיוון שמדובר בסטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת וסבירה ומדובר בנוסף בהפרת 'חובת הזהירות' של הרופאים כלפי המטופלים.
חשוב להבהיר כי לא מדובר ב"תקלה של תוכנת מחשב" בלבד כפי שמנסים להציג זאת בתי החולים, אלא בהתרשלות של המוסד הרפואי. בעת שחרור מטופל מבית החולים, רופא בכיר אמור לבדוק בקפדנות את סיכום המחלה והטיפול התרופתי שנרשם שם. בנוסף לכך, הרופא אמור לתת הסברים לחולה לגבי סוג התרופות, המינון, דרך השימוש והשפעתן בעת השחרור.
מי יכול לתבוע במקרה זה?
בכדי שניתן יהיה להוכיח רשלנות רפואית, בנוסף ליסוד ההתרשלות, צריך להתקיים גם 'יסוד הנזק' ו'הקשר הסיבתי'. במקרה זה, לא מספיק כי ניתן המרשם השגוי בשחרור מבית החולים, רק במידה והמטופל נטל את התרופה השגויה וכתוצאה מכך נגרם לו נזק רפואי זמני או קבוע, מדובר ברשלנות רפואית ויש עילה לתביעה. התביעה לפיצויים תהיה בהתאם לנזק שנגרם בפועל.
בכדי שניתן יהיה להוכיח רשלנות רפואית, בנוסף ליסוד ההתרשלות, צריך להתקיים גם 'יסוד הנזק' ו'הקשר הסיבתי'. במקרה זה, לא מספיק כי ניתן המרשם השגוי בשחרור מבית החולים, רק במידה והמטופל נטל את התרופה השגויה וכתוצאה מכך נגרם לו נזק רפואי זמני או קבוע, מדובר ברשלנות רפואית ויש עילה לתביעה. התביעה לפיצויים תהיה בהתאם לנזק שנגרם בפועל.
מדובר ב-20 בתי חולים שונים: מי התרשל? כל בית חולים בפני עצמו, משרד הבריאות, יצרן תוכנת קמיליון?
האחריות בנזיקין היא ביחד ולחוד. כלומר כל אחד מהמזיקים (המעוולים) אחראי בפני עצמו וביחד עם אחרים. התביעה היא נגד בית החולים הספציפי, קופת חולים או מדינת ישראל – תלוי בבעלות מי בית החולים הספציפי. חלק מבתי החולים בארץ הם בבעלות המדינה וחלק בבעלות קופת חולים, משרד הבריאות ואולי גם נגד יצרן תוכנת המחשב.
כאן נשאלות שאלות רבות- האם בית החולים ידע על תקלות בתוכנת המחשב? האם היו תקלות דומות בעבר? האם הדבר דווח ליצרן? האם ננקטו פעולות סבירות למניעת התקלות?
בנוסף לכך, במידה והמטופל פנה עם מכתב השחרור לרופא המשפחה בקופה ורופא המשפחה אשר מכיר את המטופל הנפיק את המרשם השגוי מבלי לבדוק זאת מול בית החולים, מדובר בהתרשלנות מצד קופת החולים אליה משתייך המטופל.
טעויות במתן הטיפול התרופתי היא בעיה ידוע בעולם כולו. לצערי, בישראל קיימים רק דו"חות פנימיים של מחלקות לניהול סיכונים בבתי החולים והם חסויים. זה אומר שרוב הטעויות במתן הטיפול התרופתי אשר מתרחשות בפועל, אינן מתגלות ואינן מדווחות כלל - אלא אם נגרם נזק ומוגשת תביעה לבית המשפט.
האם גם חולה שלא ניזוק מהתרופה של חולה אחר יכול לטעון לרשלנות ולקבל פיצוי? אם כן מה העילה?
לא. ניתן לתבוע בעילת רשלנות רפואית רק אם נגרם נזק ומתקיים קשר סיבתי בין נטילת התרופה המוטעית לנזק הרפואי.
לא. ניתן לתבוע בעילת רשלנות רפואית רק אם נגרם נזק ומתקיים קשר סיבתי בין נטילת התרופה המוטעית לנזק הרפואי.
לפי הפרסומים, עם הגעת המטופל לבית החולים, בתיקו הרפואי קיים מידע על התרופות שקיבל באשפוזו הקודם. אלא שכעת, בשל תקלה, בחלק מהתיקים הרפואיים - הופיע מידע שגוי ותרופות לא נכונות. האם היו תקלות דומות בעבר?
לפני שנים רבות, טיפלתי בתיק של טעות פטאלית בטיפול התרופתי. מדובר היה באישה אשר עברה בהצלחה השתלת כליה והכליה תפקדה באופן תקין. בעת השחרור מבית-חולים, נעשתה טעות פטאלית ובמקום התרופה החיונית למניעת דחיית השתל ה-Prednisone, נרשמה ללא כל צורך, תרופה להורדת לחץ-דם, Pressolat .
מדובר בתרופות אשר נמצאות בסדר עוקב ברשימת התרופות בתוכנת המחשב. התרופה השגויה נלקחה לאורך זמן ובעקבות זאת, גופה דחה את הכליה המושתלת, היא התדרדרה לקריסת מערכות ונפטרה.
מקרה שבו טיפלנו לפני מספר שנים – היה מדובר בבחור בן 36, אשר נשאר עם נזק נוירולוגי קשה לצמיתית בעקבות אי כתיבת הוראה במכתב השחרור ליטול ויטמינים הכרחיים B12 ו- B1 לאחר ניתוח בריאטרי (שרוול קיבה) וזאת בניגוד לסטנדרט רפואי מקובל בכל המרכזים הרפואיים בארץ.
כדבר שבשגרה לאחרכל ניתוח בריאטרי, חלה חובה לתת הוראה חד משמעית ליטול מולטי – ויטמין למשך כל החיים . בעקבות מחסור חמור בויטמין 1B - נגרמה לצעיר נוירופתיה קשה ובגלל האיחור באבחון המחלה במערכת העצבים, הצעיר נותר עם נכות נוירולוגית – חולשה של שתי הרגליים, כאשר הוא נאלץ להיעזר בסדים ובקביים בהליכה.
הסתרת התקלה במשך 10 ימים היא רשלנות או עבירה פלילית?
ההתרשלות כאן היא לא רק במתן המרשמים השגויים אלא באיחור של 10 ימים בהוצאת הודעה ברורה לכלל ציבור החולים אשר היו מאושפזים בבתי החולים. אי יצירת קשר ישיר מיידי עם כל המטופלים אשר קיבלו מרשמים שגויים זו התרשלות באי מניעת הנזק (במידה ונגרם) והפרה בוטה של חוק זכויות חולה.
ההתרשלות כאן היא לא רק במתן המרשמים השגויים אלא באיחור של 10 ימים בהוצאת הודעה ברורה לכלל ציבור החולים אשר היו מאושפזים בבתי החולים. אי יצירת קשר ישיר מיידי עם כל המטופלים אשר קיבלו מרשמים שגויים זו התרשלות באי מניעת הנזק (במידה ונגרם) והפרה בוטה של חוק זכויות חולה.
טיפול תרופתי שגוי יכול להיות הרה אסון ולגרום למטפל נזקים קשים, לעיתים בלתי הפיכים ואף למוות. גרימת מוות ברשלנות היא גם עבירה פלילית השייכת ל'עבירות ההמתה' על פי חוק העונשין. גרימת מוות ברשלנות היא עבירה שבה אדם גרם למותו של אדם אחר מבלי שהיה מודע שפעולתו תגרום לתוצאה זו, אך קיים יסוד סביר להניח כי אם היה נותן את תשומת לבו לאירוע, היה יכול למנוע את גרימת המוות.
הכותבת עו"ד ריטה שולמן, היא שותפה במשרד עורכי דין רוזנווסר – שולמן העוסק בתביעות בגין ברשלנות רפואית
עוד ב-
בתמונה: עו"ד ריטה שולמן (צילום: יח"צ)
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.מי חתם על החוזה עם חברת התכנה? מי בדק אותה? (ל"ת)ציפי 02/2024/05הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.כרגיל יהיה טיוחהראל 02/2024/05הגב לתגובה זו0 0מדינה בפשיטת רגל מושחתת ...כללית זאת הקופה שכל וטרינר מתקבל בזרועות פתוחות לטפל בחוליםסגור
