בריאות

מנפצת את המיתוסים: המומחית מוולפסון מסבירה על מחלת השפעת

המודעות לנגיפים ומחלות עלתה פלאים מאז תקופת הקורונה, וגם הסקרנות. כאשר שני המרכיבים הללו עולים יחד, הפתח לפייק ניוז והמצאות ברשת הוא גדול מאד. מנהלת המחלקה לחלות זיהומיות בוולפסון, מנפצת את המיתוסים ועושה לנו סדר
מערכת ice |  1
שפעת (צילום pexels, freepik)
המידע המוטעה הנמצא ברשת על נושאים בריאותיים הוא לכל הפחות מרגיז, אך גם יכול להיות מסוכן. בעידן הרשתות החברתיות לעתים כל מה שאדם צריך הוא תגובה לפוסט באחת הרשתות, כדי לחשוב שהוא יודע לאבחן מחלה מסוימת או להחליט איזו תרופה לצרוך.
אחת המחלות שעליה דובר הכי הרבה היא מחלת השפעת, במיוחד מאז תקופת הקורונה והחיסון אליו, שהדאיג רבים. כעת, כשעונת החורף כבר בעיצומה ולצד הגשמים והטמפרטורות הנמוכות, ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון בחולון, מספרת על מחלת השפעת, תסמיניה, קבוצות הסיכון ועל דרכי ההתגוננות.

ד"ר מאור מסבירה מהי שפעת: "שפעת היא מחלה נפוצה שנגרמת מנגיף השפעת. המחלה היא עונתית ונפוצה בעיקר בחודשי החורף, על אף שישנם מקרים חריגים בהם היא מופיעה גם בתקופות אחרות בשנה. תסמיני השפעת דומים לתסמינים של מחלות זיהומיות אחרות בדרכי הנשימה העליונות. התסמינים כוללים חום גוף גבוה, כאבי שרירים, נזלת, שיעול ותחושה כללית רעה. במרבית המקרים השפעת מתבטאת באופן קל, במיוחד אצל צעירים, ותסמיני המחלה חולפים מעצמם לאחר מספר ימים. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם המחלה עלולה להסתבך ועלולה לגרום לאשפוזים ואפילו לתמותה, אפילו באנשים צעירים ללא מחלות רקע".
 
ד"ר מאור מדגישה כי הסיבוך העיקרי ממחלת השפעת הוא התפתחות של דלקת ריאות חיידקית. השפעת עלולה להוביל גם לסינוסיטיס ולדלקות אוזניים חיידקיות, ובמקרים נדירים לפגיעה בשרירי הלב. "ישנן אוכלוסיות הרגישות יותר לתחלואה בשפעת. כלומר, ישנם אנשים מסוימים שהם בעלי סיכוי גדול יותר לסבול מסיבוכי השפעת או להתאשפז בגללם. האוכלוסייה הנמצאת בסיכון כוללת חולים עם בעיות רפואיות קודמות כמו סרטן, סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאות והשמנת יתר, אנשים בגיל 65 ומעלה, ילדים מתחת לגיל 5, נשים בהיריון וכדומה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שכל אחד יכול להדבק בשפעת וגם אנשים בריאים וללא מחלות רקע שאינם שייכים לקבוצות הסיכון, יכולים לעיתים לסבול ממחלה קשה ולהתאשפז בבית חולים." אומרת ד"ר מאור.
 
ד"ר מאור המליצה כיצד להימנע מהתחלואה: "הדרך הטובה ביותר להימנע מתחלואה, היא קודם כל להתחסן. חיסוני השפעת יעילים ואפקטיביים למניעת תחלואה קשה ואשפוז בעקבות המחלה. לעיתים רבות אני שומעת ממטופלים שלא יתחסנו לשפעת משום שבחיסון הקודם, חלו בשפעת מיד לאחריו. חשוב לי להבהיר, חיסוני השפעת לא יכולים לגרום למחלת השפעת. החיסונים מכילים נגיפים מומתים אשר אינם יכולים לגרום למחלת השפעת. המחשבה לפיה בעקבות חיסון השפעת אנו נעשים חולים, נוצרה משום שלעיתים אנשים מתחסנים אחרי שכבר נחשפו לשפעת אבל המחלה עדיין לא התפרצה אצלהם, משמע המחלה נמצא ב"תקופת הדגירה" ורק לאחר מכן מתפרצת. בנוסף, לעיתים אנו נדבקים בנגיפים נשימתיים אחרים, הגורמים למחלה דמוית שפעת".
 
"דרכים נוספות להקטין את הסיכון, דומות מאוד למה שאנו עושים על מנת להימנע מתחלואת קורונה כמו עטיית מסכה וריחוק חברתי מאנשים חולים. חיסונים הם המפתח להורדת התחלואה בשפעת והורדת הסיכון לאשפוז בבתי החולים. חשוב לזכור שחיסוני השפעת מתעדכנים מדי שנה על פי התחלואה בחצי הכדור הדרומי ועל כן יש צורך בלהתחסן מדי שנה. לנגיף השפעת – בדומה לנגיף הקורונה נטייה להשתנות, ולכן, מדי שנה מופיעים זנים השונים מהזנים בשנים הקודמות. לכן, גם אם התחסנתם בשנה שעברה אין זה מבטיח הגנה מפני הנגיף גם השנה. זכרו, חיסונים ושמירה על היגיינה ומסכות בעיקר עבור אוכלוסיות בסיכון הם צעדים אפקטיביים שיורידו את הסיכוי לתחלואה ותמותה משפעת". הוסיפה.

ד"ר מאור גם מנפצים כמה מהמיתוסים, אשר לטענתה אחד מהם הוא שהחיסון אינו מגן בפני שפעת: "במרבית השנים החיסון מגן מפני מרבית זני השפעת הגורמים למחלה. היו שנים בודדות בלבד בהן לא הייתה התאמה מלאה בין הזן שנכלל בחיסון לבין הזן שגרם בפועל לתחלואה בשפעת וגם אז אם עומדים את כמות המקרים שנמנעו כתוצאה מהחיסון עדין מדובר על התערבות רפואית מאד יעילה וזאת בגלל התפוצה המאוד רחבה של שפעת באוכלוסייה ובצוות מטפל".
 
על המיתוס שלחיסון תופעות לוואי קשות, אומר ד"ר מאור כי זה לא נכון: "החיסון לשפעת נחשב לבטוח ודל בתופעות לוואי. הסיכון להתפתחות תסמונת נוירולוגית מסוג גיאן בארה עומד על פחות ממקרה אחד למיליון מנות. הסיכון לסיבוך זה מתחלואה בשפעת גבוה במאות אחוזים". על המיתוס שהחיסון גורם לשפעת, אמרה: "החיסון מומת ולכן לא יכול לגרום לשפעת. לעתים נדירות החיסון גורם לתגובת חום הנמשכת 24 עד 48 שעות. תגובה זו אינה מסוכנת וחולפת ללא טיפול".
ד"ר יסמין מאור. צילום: דוברות וולפסון
עוד הוסיפה ד"ר מאור והפריכה את הטענה שמי שאלרגי לביצים לא יכול להתחסן: "ניתן לתת את החיסון גם לאלרגיים לביצים. למי שפתח תגובה קשה לחלבון ביצה יש לתת את החיסון במקום שבו יש ידע בטפיול באלרגיה כגון מרפאת בית חולים ותחת השגחה". על כך שעדיף לנשים בהריון לא להתחסן, אמרה הדוקטור כי זה לא נכון: "נשים בהריון הן בסיכון גבוה יותר לסיבוכי שפעת ולכן מאד מומלץ לקבל את החיסון בהריון. החיסון מגן גם על האם וגם על הילוד. מכאן נקווה כולנו כי החורף הבא עלינו לטובה יהיה רווי במשקעים ונטול חולי שפעת."
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    מעניין אם ומי משלם לה וכמה, על מנת ליצור בהלה בציבור
    להציף את האמת 12/2023/24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כדי שירוצו להתחסן ?.
    סגור