בריאות

איך מזהים סימנים למצוקה נפשית? המדריך המלא לימי המלחמה

במצבי משבר אנו חשופים למראות, קולות וסיפורים קשים מנשוא. עוררות וחוסר שקט, מצבי ניתוק, תחושת אשמה ובושה, חוסר או עודף בשינה ובתיאבון - כל אלה יכולים להעיד על כך שהנפש שלנו מושפעת מאוד מהאירועים. חשוב למצוא מקום בטוח, לחזק את המשמעות והמסוגלות העצמית, למצוא סדר יום יחסי ולשמור על הפוגות וחשיבה חיובית

ליאת גוטמן | 27/11/2023 17:51

מצוקה נפשית (צילום freepik, shutterstock)

במצבי משבר וטראומה בכלל ובמהלך מלחמת חרבות ברזל בפרט, אנו חשופים בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף למראות, קולות וסיפורים קשים מנשוא. החשיפה לטראומה, באופן ישיר או עקיף, עלולה לעורר אצלנו תגובות שונות שיפריעו להתנהלות שלנו. חשוב לשים לב למה שקורה איתנו ועם הסובבים אותנו על מנת שנוכל לחזק את עצמנו ולמנוע החמרה של תגובות אלו.

אז מהם הסימנים המעידים על אפשרות למצוקה נפשית? עוררות וחוסר שקט, פעלתנות יתר או תת פעילות (ביחס למצב הנורמלי של האדם), הימנעות ממצבים (או מפעילויות שלא היה נמנע מהן קודם), מצבי ניתוק: האדם כאן, אך נראה שנמצא במקום אחר, בלבול וחוסר ריכוז, התבודדות - הימנעות ממגע חברתי.

סימנים נוספים המעידים על אפשרות למצוקה נפשית הם היצמדות - דרישה אינטנסיבית לקרבה או למגע, מעבר לרגיל, ביטוי מחשבות של אשמה ובושה ביחס למצב, חוסר או עודף בשינה (באופן החורג מהנורמה של האדם), חוסר תיאבון או אכילת יתר (באופן החורג מהנורמה של האדם) וביטויים של חרדה או התקפי חרדה (קושי לנשום, כיווץ שרירים, נטייה להקאות, דופק מואץ, לחץ בחזה ועוד). כמובן שגם מחשבות או אמירות אובדניות הם איתות נוסף למצוקה נפשית אפשרית.

עוד ב-

איך מתמודדים עם חרדה? המומחית שלנו עונה על כל השאלות

לכתבה המלאה

מה חשוב לעשות כדי לסייע בהפחתה של המצוקה הנפשית?

שייכות ומחויבות - יצירת קשר רציף וקרוב עם אדם משמעותי והסכם הדדי לדאגה אחד לשני. בנוסף, יצירת קבוצת שייכות שנפגשת באופן עקבי ונותנת לחברים בה מרחב לשיתוף וחיזוק.
חיזוק משאבים - פעילות שתורמת להרגשה טובה, מהנה וממלאת כדי לחזק את המשאבים (ספורט, מפגשים עם חברים, טיול במקום שנעים לאדם להיות בו).
מקום בטוח - מציאת מקום בטוח (מקום בטוח יכול להיות אדם, מקום, פעילות ועוד), שמגביר את תחושת הביטחון שלנו כאן ועכשיו, גם כאשר המציאות הכללית לא בטוחה. חשוב לוודא כי האדם נעזר במקום הבטוח הזה בתדירות גבוהה שטובה לו ושבוחר בה.
חיזוק המשמעות - לוודא שישנה פעילות שגורמת לאדם להרגיש משמעותי וכן להציע הוספה של פעילויות בהן ירגיש יותר משמעותי ו/או שיש לו תפקיד. חשוב כי אחראים על קבוצות יגבירו את תחושת המשמעות והמסוגלות של החברים בקבוצה ויחזקו את עשייתם, גם אם היא שגרתית.

מרחבים של שקט - יצירת סדר יום יחסי גם כשהמציאות חסרת סדר. רציפות שתאפשר לאדם שליטה כלשהי על המתרחש בחייו. בהקשר זה קודם כל חשוב שכל אדם ייצר לעצמו מרחבי שקט בהם יוכל לאכול, לנוח ולמלא מצברים.
הפוגות - יצירת הפוגות לאוורור בתוך העשייה השוטפת, כאשר חשוב שהפגות אלו יכילו מנוחה או פעילות מהנה ולא מעמיסה.
חשיבה חיובית וגמישה - לשים לב לאופי המחשבות: עד כמה האדם מפרש את מצבו והמצב הכללי באופן שמעורר תקווה וכוח, ואם המחשבות שלו שליליות, עד כמה הן יכולות להיות גמישות כך שינועו בין שליליות לחיוביות.
במקרה של מחשבות או אמירות אובדניות - אם הן קונקרטיות ולאדם יש תוכנית, יש לערב גורמי סיוע פורמליים כמו המשטרה. אם אין תכנית קונקרטית - יש לתכנן מגעים עם האדם לעתיד הקרוב (כלומר, להמשך היום או יום המחרת) על מנת לפקח שאין החמרה במצבו ולאפשר לו תמיכה רציפה כדי לסייע לו להתמודד. חשוב לסייע לו לחזק את המשאבים שנגישים לו דוגמת קשרים מחזקים עם אנשים, שהייה במקום בו חש בטוח, השקעה בפעילות שעושה הרגשה טובה ועוד.

זכרו, כל התגובות הללו הן תגובות נורמליות למציאות לא נורמלית, ואם נהיה ערים להן אצלנו או אצל הקרובים לנו, נוכל לסייע להפחתה שלהן והחזרה הדרגתית של איכות החיים הבסיסית שלנו.

הכותבת ליאת גוטמן (MSW) היא מטפלת בטראומה ומנהלת תחום הדרכה בעמותת אנוש- העמותה הישראלית לבריאות הנפש.