בריאות

22 דקות ביום: זו המחלה שהליכה היא התרופה

150 דקות פעילות גופנית מתונה (הליכה מהירה) בשבוע - פחות מ-22 דקות ביום, ותוכלו לטפל באחת המחלות השכיחות בעולם המערבי. מהי המחלה וכיצד החוקרים הגיעו למסקנה, הכול בפנים
מערכת ice | 
יום ההליכה העולמי ברחובות (צילום אולפני רחובות)
משרד הבריאות האמריקאי ממליץ על 150 דקות של פעילות גופנית מתונה עד אינטנסיבית מדי שבוע כדי לשמור על בריאות תקינה – בחישוב פשוט מדובר על פחות מ-22 דקות ביום. מחקר חדש של חוקרי מכללת פן סטייט לרפואה מוסיפים תמריץ להתאמן על פי המלצה זו. לטענתם, השגת רף הפעילות הגופנית הזו יכולה להגן מפני מחלת כבד שומני.
"הממצאים שלנו יכולים לתת לרופאים את הביטחון לרשום פעילות גופנית כטיפול למחלת כבד שומני לא אלכוהולי", אמר פרופ' ג'ונתן סטיין, הפטולוג במרכז הרפואי. "הקפדה על כמות זו של פעילות גופנית לשאוף אליה תהיה שימושית עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות והפעילות הגופנית כדי לפתח גישות מותאמות אישית כאשר הן עוזרות למטופלים לשנות את אורח חייהם ולהיות פעילים יותר פיזית".

מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) משפיעה על כמעט 30% מהאנשים ברחבי העולם. בניגוד למחלת כבר הנובעת משתיית אלכוהול מרובה, NAFLD היא לרוב תוצאה של השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, או של לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה או רמות גבוהות של טריגלצרידים.
עם הזמן, המצב יכול להוביל לסיבוכים חמורים עוד יותר כמו שחמת (צלקות בכבד) וסרטן. כדי להחמיר את המצב, אין תרופות מאושרות למצב. זו הסיבה של כך חשוב לדעת שמשהו נגיש בדרך כלל לאנשים רבים כמו פעילות גופנית יכול להפחית את שומן הכבד ולשפר את הבריאות הגופנית הכללית ואת איכות החיים.
סטיין טוען שמחקרים קודמים לא הצליחו לצמצם את כמות הפעילות הגופנית, או איזה "מינון" שלה נחוץ כדי להפיק תוצאות משמעותית מבחינה קלינית. הוא וצוותו ניתחו 14 מחקרים הכוללים סך של 551 מחקרים עם NAFLD, שהשתתפו במחקרים אקראיים מבוקרים שהתמקדו בהתערבויות בפעילות גופנית. הם העריכו נתונים כמו גיל, מין, מדד מסת הגוף, שינוי במשקל הגוף, הקפדה על פרוטוקולי הפעילות הגופנית ורמות שומן בכבד שנמדדו ב-MRI.
על מנת לשקול את ההשפעה המובהקת מבחינה קלינית, הייתה צריכה להיות ירידה יחסית של 30% בשומן הכבד, כפי שנמדד ב-MRI. חוקרים מראים שלפעילות גופנית יש סיכוי גבוה פי 3.5 להניב תוצאות אלו בהשוואה לשיטות טיפול קונבנציונליות.
בניתוח השני, הצוות קבע מהו ה"מינון" האופטימלי של פעילות גופנית, ומצא כי 39% מהמטופלים שהגיעו או עברו את המקבילה של 150 דקות של הליכה מהירה שבועית הצליחו להגיע לסף הכבד הבריא הזה. רק 26% מאלה שהתעמלו פחות מזה הגיעו לרף הזה. הממצאים מגבים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת על ידי האגודה האמריקאית לגסטרואנטרולוגית והאגודה האירופית לחקר הכבד.
"פעילות גופנית היא שינוי באורח החיים, כך שהעובדה שהיא עשויה להתאים ליכולת של תרופות מתפתחות להשיג את אותה תוצאה היא משמעותית", אמר סטיין.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה