לפי המסקנות שפורסמו ברשת NBC, אכילה מוקדמת יחסית עשויה להועיל לירידה במשקל, ושמירה על ארוחות בתוך תקופה של 10 שעות יכולה לשפר את רמות הסוכר והכולסטרול בדם, על פי שני מחקרים קטנים שפורסמו ביום שלישי בכתב העת Cell Metabolism.

המחקר הראשון מצא שאכילה בלוח זמנים מאוחר יותר גרמה לאנשים להיות רעבים יותר במשך 24 שעות מאשר כאשר צרכו את אותן ארוחות מוקדם יותר ביום. אכילה מאוחרת גם הובילה את משתתפי המחקר לשרוף קלוריות בקצב איטי יותר, ונראה היה שרקמת השומן שלהם אוגרת יותר קלוריות בלוח הזמנים של אכילה מאוחר יותר מאשר מוקדם יותר. בסך הכל, המחקר מצביע על כך שאכילה מאוחרת יכולה להגביר את הסיכון להשמנה של אדם.

המחקר השני, שנעשה בקרב קבוצת כבאים, מצא כי צריכת ארוחות בתוך חלון של 10 שעות כיווץ את חלקיקי ה"כולסטרול הרע" - מה שמצביע על הפחתה אפשרית בגורמי הסיכון למחלות לב. חלון האכילה הזה גם שיפר את לחץ הדם ורמות הסוכר בדם בקרב כבאים עם מצבים בריאותיים בסיסיים כמו סוכרת, לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה.

שני המחקרים מוסיפים לראיות קיימות לכך שייתכן שיש זמנים אופטימליים להתחיל ולהפסיק לאכול, לפי קורטני פיטרסון, פרופסור חבר למדעי התזונה באוניברסיטת אלבמה בברמינגהם שלא היה מעורב באף אחד מהמחקרים.

"יש לך את השעון הביולוגי הפנימי הזה שהופך אותך לטוב יותר בעשיית דברים שונים בשעות שונות של היום. נראה שהזמן הטוב ביותר לחילוף החומרים שלך אצל רוב האנשים הוא האמצע עד שעות הבוקר המאוחרות", אמר פיטרסון

מחקרים קודמים מצאו כי מקצבים צירקדיים - השעון הפנימי של הגוף שעוזר לווסת את השינה והערות - יכולים להשפיע על התיאבון, חילוף החומרים ורמות הסוכר בדם של אנשים.

סאצ'ידננדה פנדה, מחבר שותף למחקר הכבאים ופרופסור במכון סאלק, אמר כי נראה שחלון של 10 שעות הוא "נקודה מתוקה" מכיוון שקשה לשמור על ההגבלה החמורה יותר המאפיינת דיאטות צום לסירוגין.

"כשאנחנו חושבים על שש או שמונה שעות, אתה עשוי לראות תועלת, אבל אנשים עלולים לא לדבוק בזה במשך זמן רב", אמר פנדה.

הראשון מבין שני המחקרים החדשים כלל 16 אנשים שסבלו מעודף משקל או השמנת יתר. הם ניסו שני משטרי אכילה שונים במשך יום אחד כל אחד. ראשית, חלק מהמשתתפים החלו לאכול שעה לאחר זמן ההשכמה הטבעי שלהם, בעוד השאר המתינו להתחיל לאכול עד כחמש שעות לאחר היקיצה. ואז שתי הקבוצות החליפו לוחות זמנים במועד מאוחר יותר.

הארוחות שכולן צרכו היו זהות וכמות הקלוריות והחומרים התזונתיים הייתה עקבית בשני לוחות הזמנים, על פי פרנק שייר, מחבר המחקר הבכיר ומנהל התוכנית לכרונוביולוגיה רפואית בבית החולים בריגהם אנד נשים.

החוקרים מדדו את רמות ההורמונים של המשתתפים ומצאו כי אכילה מאוחרת הורידה את רמות הלפטין - הורמון שעוזר לאנשים להרגיש שובע - ב-16% בממוצע. אכילה מאוחרת גם הכפילה את הסיכויים שאנשים מרגישים רעבים (אנשים דיווחו בעצמם על רמת התיאבון שלהם ב-18 פעמים במהלך היום).

יתר על כן, החוקרים מצאו שלאוכלים מאוחרים הייתה תשוקה מוגברת למזון עמילני ומלוח, כמו גם לבשר, מוצרי חלב וירקות. שייר אמר שזה יכול להיות בגלל שאנשים משתוקקים למזון עתיר אנרגיה כשהם רעבים יותר.

עוד ב-

נמצאה הדיאטה החדשה? זה הנשנוש שיגרום לכם להשיל קילוגרמים

לכתבה המלאה

המחקר מצא גם שינויים עקביים ברקמת השומן הקשורים למשטר האכילה המאוחרת, מה שמצביע על סבירות מוגברת לבניית תאי שומן חדשים וירידה בסיכוי לשריפת שומן.