כפרי הנוער והפנימיות יוצאים בקריאה למדינת לישראל בכלל, ולמשרד החינוך בפרט: התחייבו להשיב את הפער התקציבי השנתי הנאמד בכ-56 מיליון שקלים ("תקנת המודרכות"). מדובר בפער תקציבי שנתי נגרר מזה שנים רבות, כזה שלא מאפשר לאותם נוער בסיכון, עולים, בני עולים ופליטים (בין היתר פליטי מלחמה מאוקראינה) את התנאים המגיעים להם, ובאותה נשימה הופך את מנהלי הכפרים והפנימיות למקוששי תרומות במקום לעסוק באתגרים החינוכיים שבניהול המוסדות, ולנושא השלכות רבות, כלכליות ואחרות.

בימים אלה, יוצא הפורום הציבורי בישראל בשותפות עם תא מנהלי כפרי הנוער ועם איגוד הבעלויות של כפרי הנוער בפנייה לציבור ולנבחרי הציבור, בעזרת מספר מהלכים משולבים, במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את המודעות לחשיבות תרומתם של כפרי הנוער לחברה הישראלית, ואת תת-התקצוב מצד המדינה. אבי אלבאז, מנכ"ל "הפורום הציבורי": "אנו פונים בקריאה נרגשת למשרד החינוך בבקשה לתקן עוולה זו ולהשיב לכפרי הנוער את התקציב החסר בסך 56 מיליון ש"ח, שהינו 'הלחם והחמאה' בבסיס הפעילויות המופנות לבני הנוער השוהים בהם".

כפרי הנוער סובלים מזה שנים משחיקה מתמדת בתשלומי המדינה ומתקצוב לא ריאלי. פער תקציבי שנתי של עשרות מיליונים מאיים על תקציבי המוסדות ופוגע בטיב השירותים הניתנים לאלפי נערים ונערות במצבי סיכון שאותם כפרים מהווים את ביתם השני, ואף הראשון לפי נתוני BDO: בעוד שיוקר המחייה בישראל עלה משמעותית בעשור האחרון, מגבלת "תקנת המודרכות" ירדה מ-81% עד ל-67% - מה שהלך והגדיל את הפער התקציבי. משמע: המדינה מחסירה באופן קבוע כ33% מתקציב כפרי הנוער. סכום זה הינו קריטי עבור מתן השירותים הראויים ללמעלה מ-11 אלף נערים ונערות בכ-50 כפרי נוער ברחבי הארץ, המאופיינים במצבי סיכון, ובעלי חסכים ופערים לימודיים, חברתיים ורגשיים.

השלכות תת-התקצוב, לפי מחקר שערך פרופ' עמנואל גרופר: מנהלי המוסדות עסוקים ב"מרדף" אחר מקורות כספיים להשלמת התקציב החסר במקום לרכז את כל המאמץ באתגרים החינוכיים. המחסור בתקציב מביא לפגיעה באינטרסים חינוכיים של בני הנוער. מדריכי הפנימייה מקבלים שכר נמוך ולא פרופורציונלי להשקעתם - דבר שגורם לתחלופה גבוהה, בעוד הנערים והנערות משוועים ליציבות. למרות הגירעון המצטבר, מערכת כפרי הנוער מצליחה לממש את הפוטנציאל הגלום בחינוך פנימייתי ולספק לחברה הישראלית כלי חשוב בהתמודדות עם בני נוער במצבי סיכון, כמו גם לממש את הפוטנציאל בחינוך פנימייתי בעלויות יחסית לא גבוהות. אולם, המערכת סובלת מהצטברות של תקצוב חסר לאורך שנים. הדבר חייב למצוא את תיקונו בהקדם האפשרי. מדובר בתיקון עוול של שנים שנגרם למדריכי הפנימיות, שמועסקים בתנאים לא ראויים, לשירותים להם זוכים הילדים ובכלל. הנושא חייב לקבל ביטוי בתקציב המדינה הקרוב, ולהשתנות לאלתר.
 
בפנייה של הפורום הציבורי עוד נכתב כי למעשה, החוזה שבין המדינה לכפרי הנוער הופר, בשל החוב הנצבר כל שנה כל שנה בתקציב ההפעלה של כפרי הנוער – תקנה בשם "מודרכות" היה אמור לצמצם פער תקציבי קודם שהמדינה יצרה באמצעות כלי תקצוב ישן בשם "סל לאור". בשורה התחתונה: המדינה מחסירה באופן קבוע כ33% מתקציב כפרי הנוער. למשרד החינוך בפרט, ולמדינת ישראל בכלל, יש את האחריות הבלעדית לילדים הגדלים ומתחנכים בכפרי הנוער והפנימיות.

מדינת ישראל פונה כדרך קבע קודם כל לכפרי הנוער כשעולים חדשים נוחתים מחו"ל וכשפליטים מגיעים מאזורי מלחמה (ראה ערך אוקראינה לאחרונה). כפרי נוער מהווים בית שני ואף ראשון לאלפי נערים ונערות בארץ, עוטפים ומכילים אותם והופכים אותם מנוער בסיכון לנוער בסיכוי. כפרי הנוער שהיו מוסדות החינוך היחידים שפעלו ללא הפסקה במשך כל תקופת הסגרים לאורך מגפת הקורונה – תקציב שכזה יישחק במשך שנים רבות, בזמן שיוקר המחייה רק עולה ועולה. הפער התקציבי הנ"ל הינו כזה שלא ניתן להשלימו אלא בגיוס כספים חיצוניים (בעלויות, פילנתרופיה והכנסות מניבות) – מה שמאיים על תקציבי כפרי הנוער, הופך מזה תקופה ארוכה את מנהלי המוסדות למגייסי תרומות ופוגע בטיב השירותים של אוכלוסיית החניכים, שגם ככה מגיעים לכפרים בנקודת פתיחה נמוכה. 

עוד ב-

מאות אנשי חינוך השתתפו בוועידה הגדולה בישראל, יביאו שינוי?

לכתבה המלאה

ביום שלישי, 28.6.22, יתקיים בכנסת אירוע השדולה לקידום כפרי הנוער והפנימיות בישראל, בראשות יו"ר השדולה, ח"כ קינלי טור-פז, אשר יתמקד בהעלאת תקציב כפרי הנוער.