לקראת חוק האקלים שצפוי לעבור בשבועות הקרובים בכנסת, "ועדת המשנה להשפעת הסיבה והאקלים על הבריאות", בראשות ח"כ פרופ' אלון טל , קיימה השבוע (שני) ועדה טרומית מיוחדת בנושא, במהלכה התייחסו נציגי משרד האוצר, והמשרד להגנת הסביבה שהיו המקדמיים המרכזיים של החוק, לביקורת של ארגוני סביבה ולפרסומים שהיו בנושא במספר כלי תקשורת.

בפתח הדברים, אמר טל כי הוא מאוכזב ממשלת השינוי, בהקשר של חוק האקלים: "נניח שעם ישראל היה נוקט בגישה פרגמטית כלפי 10 הדיברות. לא תרצח? כבוד אב ואם? בוא לא נעמיס על עם ישראל, תשתדלו להיות בסדר. אנחנו מציעים יעד נמוך, אין אישור הכנסת לשינוי היעדים". 
 

חי: מה הן השפעות הסביבות האקלים על בריאות הציבור - הצטרפו לדיון בכנסת הנערך לקראת חוק האקלים https://t.co/SIf2zmRbDx

— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 2, 2022

 
מריאנה ברגובוי-ליססו, ממשרד מבקר המדינה, הציגה בדיון את דו"ח המבקר בנושא  ואמרה כי: "בישראל לא בוצעה הערכה כלכלית מקיפה על השלכות משבר האקלים וסיכוניו על המערכת הפיננסית בישראל. אין הטמעה רוחבית של השלכות המשבר בקבלת החלטות של הממשלה. ישראל קבעה את מדיניותה בעיקר באמצעות החלטות ממשלה ובמרבית המקרים היה יישום חלקי או לא התקיים".

בהמשך הציגה נציגת המשרד להגנת הסביבה סמנכ"לית לתעשיות ורישוי עסקים שולי נזר התייחסה לביקורת והדיווחים שנשמעו לאחרונה, לפיהם ישנם ניסיונות כדי למנוע עיגון בחוק של סמכויות "חוק אוויר נקי", המאפשר אכיפה מנהלית נגד מזהמים, גם בהקשר של חריגה מפליטת גזי חממה. " החוק מפנה לסעיף 5 בחוק אוויר נקי, על מנת לייצר מצב שיש תוכניות הפחתת זיהום עם כל המנגנונים שיש בחוק אוויר נקי". 

כמו כן היא התייחסה לסעיפים בחוק העוסקים בהצעה לחייב גופים להגיש תכניות אדפטציה, הודתה שהיו קשיים במסגרת המשא הוא מתן בין המשרדים השונים: "רשויות מקומיות במסגרת השיח, אין עליהם חובה ישירה". באשר למשרדים ממשלתיים אמרה : " יש מועדים לדיווח ובקרה. וכן מנגנונים נוספים."

מרכז המידע והמחקר של הכנסת

עוד ב-

חוק נוסף 'יסורס'? אלו הקווים האדומים שהוצבו

לכתבה המלאה

גם נציג משרד האוצר איליה כץ, סגן מנהל תשתיות ואנרגיה נכח בדיון: "יש לנו גידול אוכלסייה שהוא גבוהה פי 4 פי 5 מממוצע הOECD. אתגר שהוא ייחודי למדינת ישראל". הוא הסביר כי תנאי האקלים והמצב הביטחוני לא מאפשרים פיתוח של מגוון מקורות אנרגיה מתחדשים המשמשים מדינות מערביות אחרות," יש מגבלה גם שטחים ניתן להשתמש בהם לאנרגיה סולארית, זה אתגר מאוד גדול. מדינת ישראל רוצה להסתמך באופן כמעט מלא על אנרגיה סולארית, מצד שני שטח המדינה הוא מאוד מצומצם".

טל הזכיר את הפרסומים בעיתון הארץ, לפיהם משרד האוצר הוא זה שדחף למנוע  יעדי פליטה לטווח הקצר. כץ טען שמדובר שמדובר בכתבות מגמתיות: "אציין שפורסם דו"ח של בנק ישראל שהעריך מה היכולת שלנו לעמוד ביעדי הפליטה, הם חושבים שלפי הטכנולוגיה הקיימת וצעדים סבירים שנראים לעין, לא נוכל לעימוד ביעדי האקלים. יעד סביר יותר היה 21 אחוז. ".

לצד זאת, הוא הדגיש כץ כי הם כן מקדמים חקיקה שתטיל מס מיוחד על שימוש בדלקים פוסיליים וכי צריך לאזן בין חקיקה אקלימית, לטיפול ביוקר המחייה "יש מתח בין יוקר מחייה לבין סוגיות אקלימיות גלובליות. המדיניות היא לפתוח את המשק לייבוא" , ח"כ טל ענה בתגובה: "נראה לי שמשרד האוצר חושב מה אי אפשר ולא חושב אופן יצירתי, אתה צעיר ממני, השאננות היא בעייתית", 

גם גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה הגיב לדבריו של נציג האוצר בדבר יוקר המחיה: "מעבודה שעשינו במשרד המשק יחסוך כ- 5 מיליארד שקלים רק מהמעבר ל40%  אנרגיה סולארית עד 2030 נתון שיוריד את יוקר המחיה".

כך גם השגריר גדעון בכר, ממשרד החוץ: "חוק האקלים חייב להיות עם יעדים מדידים וברורים. חוק שאינו כזה לא יאפשר לנו לעמוד בהתחייבויות שלנו מול המדינות המתקדמות בעולם. חשובה האמירה ".

בשבוע הבא יחל מושב הקיץ של הכנסת, במהלכו צפוי להימשך הדיון בחוק והצבעה על אישורו במליאה, זה לצד המשבר הקואליציוני, וחוסר היציבות הפוליטית שעשויים להשפיע גם על חקיקה בנושא האקלים.