בריאות
חווים לחץ וחרדה בגלל המלחמה? כך תוכלו להתמודד עם המצב
כולנו מכירים תסמינים של סטרס, לחץ וחרדה ונראה שאין מישהו שלא חווה במהלך התקופה האחרונה לפחות אחד מן התסמינים הללו. הפיזיותרפיסטית יעל קולט וד"ר טל ליבנה, מספקות את התשובות כיצד יש להתמודד עם המצבים הללו ומה יכול לצמצם אותם
בחברה המערבית, כולנו רצים ממקום למקום לאורך כל השבוע, "מג'נגלים" מהבית לעבודה ולאחר מכן לזמן עם הילדים או הנכדים והכל, כדי להספיק כמה שיותר. טבעי שאין הרבה זמן בו אנו חווים רגיעה ורבים אף נמצאים במאבק הקיום היומיומי.
תוסיפו לכך שמדובר בארץ שלנו, ובייחוד בתקופה הקשה אותה כולנו חווים לאחרונה, מתווספות דאגות קיומיות נוספות המוסיפות על הלחץ בו אנו נמצאים גם כך. כדי להבין איך להתמודד עם לחץ דיברנו עם הפיזיותרפיסטית יעל קולט וד"ר טל ליבנה, מומחה ברפואת משפחה וספורט ממכבי שירותי בריאות.
התמודדות עם לחץ
ד"ר ליבנה, מסביר כי ההתמודדות עם הסטרס היא מנת חלקה של כולנו אך היא שונה מאחד לשני. יש כאלו שיחוו זאת באופן קל בלבד בעוד אחרים מגיעים למצבים אמתיים של התקפי חרדה ודכאון. כך או כך, התסמינים גורמים לנו לתשישות, ירידה במוטיבציה, קשיי ריכוז, חוסר חשק לעשות דברים שאהבנו בעבר. זה יכול לפגוע לנו בקשרים עם בני או בנות זוג ויכול לפגוע בבריאותנו ולעיתים גם להיות מסוכן.
ד"ר ליבנה, מסביר כי ההתמודדות עם הסטרס היא מנת חלקה של כולנו אך היא שונה מאחד לשני. יש כאלו שיחוו זאת באופן קל בלבד בעוד אחרים מגיעים למצבים אמתיים של התקפי חרדה ודכאון. כך או כך, התסמינים גורמים לנו לתשישות, ירידה במוטיבציה, קשיי ריכוז, חוסר חשק לעשות דברים שאהבנו בעבר. זה יכול לפגוע לנו בקשרים עם בני או בנות זוג ויכול לפגוע בבריאותנו ולעיתים גם להיות מסוכן.
בקיצור, כולנו מסכימים כי סטרס מהווה פגיעה משמעותית באורח החיים, בתפקוד ובאיכות החיים שלנו. במצבים מסוימים, בהם הפגיעה באיכות חיים משמעותית, נוכל לפנות לטיפול בו יציעו לנו מספר אפשרויות כמו טיפול פסיכולוגי, רפואה משלימה ובמצבים מסוימים תרופות להרגעה ולדיכאון .
כבר זמן רב הולכת ומתבהרת תמונה המציגה אופציה נוספת. כולנו מכירים אותה, כולנו ניסינו בעבר, חלקנו גם עושים כעת, אך לא כולנו מקפידים. קיימים אין ספור מחקרים המראים את הקשר בין פעילות גופנית לשיפור במצבנו הרגשי, להפחתת הסטרס, למניעה ולטיפול במצבים כמו חרדה ודכאון.
ספורט תורם רבות לבריאותנו בכמה דרכים. ראשית, כולנו יודעים כבר כי הוא בריא ללב, מפחית סיכון למחלות כלי דם, לסוכרת, ליתר לחץ דם ולהשמנה. חלקנו גם קראנו, או שמענו מרופא המשפחה שלנו, כי פעילות גופנית מומלצת גם כגורם מפחית סיכון למגוון סוגים של מחלת הסרטן, אלצהיימר ודמנציה.
יתרה מזו, פעילות גופנית נחשבת בריאה גם לנפש. כתב העת הבריטי הנחשב לרפואת ספורט BJSM הוכיח במאמר שפרסם בשנת 2022 שפעילות גופנית מועילה ואף שוות ערך לטיפול תרופתי במצבי דכאון. לכתב עת זה כאמור מצטרפים מחקרים ומאמרי סקירה רבים המראים תוצאות דומות.
אז איך זה עובד?
ספורט משחרר את הורמון האנדרופין שמשוחרר במח וגורם לנו לתחושה טובה. בנוסף, הוא גם מהווה סוג של מדיטציה בזכות העובדה שהוא מעניק זמן לעצמנו ומניח בצד את טרדות היומיום. הוא מסייע לנו להציב מטרות ולהגשימן מה שמחזק את תחושת המסוגלות של כל אחד מאתנו ולבסוף הוא מחזק את תחושת הבריאות שלנו, את מערכת החיסון שלנו ואת השינה.
ספורט משחרר את הורמון האנדרופין שמשוחרר במח וגורם לנו לתחושה טובה. בנוסף, הוא גם מהווה סוג של מדיטציה בזכות העובדה שהוא מעניק זמן לעצמנו ומניח בצד את טרדות היומיום. הוא מסייע לנו להציב מטרות ולהגשימן מה שמחזק את תחושת המסוגלות של כל אחד מאתנו ולבסוף הוא מחזק את תחושת הבריאות שלנו, את מערכת החיסון שלנו ואת השינה.
רוב המחקרים מראים כי ככל שנעשה יותר ספורט ובעצימות גבוהה יותר, כך נרגיש יותר טוב ויותר אפקטיביים עם עצמנו. לא משנה באיזו פעילות ספורטיבית נבחר, העיקר שנתחיל ואם אפשר, על הדרך גם שנהנה ממה שאנחנו עושים.
למי שאין העדפה ברור שהכי קל יהיה להתחיל בהליכה, שזו גם הפעילות הגופנית הכי נחקרת בספרות המדעית. מומלץ גם לשלב סוגים שונים של פעילות נוספת כגון אימוני חיזוק, גמישות, יציבות וקוארדינציה.
בימים אלו רבים מאתנו חווים עליה ברמת המתח והלחץ, מוסיפה יעל קולט. מרבית האנשים שמתמודדים עם חרדה חושבים שהטיפול בבעיה הינו רק טיפול אצל פסיכולוג או טיפול תרופתי. אך, לא כולם יודעים שלפעילות גופנית יש חלק חשוב בתהליך הריפוי.
לפי המחקרים שנעשו בתחום זה, פעילות עצימה- פעילות אירובית, כזו שמעלה את הדופק שלנו ומקשה על הנשימה כמו ריצה או הליכה מהירה, 2-3 בשבוע כ 20-30 דקות לפחות למשך 12 שבועות, יכולה להפחית התקפי חרדה ואת ההתמודדות איתם. פעילות גופנית מעלה את העמידות ללחץ. ההשפעה נמשכת עד מספר חודשים לאחר תקופת זו ולכן יש חשיבות להתמיד בה.
היתרונות באות לידי ביטוי גם בהשפעה לטווח קצר: עד חצי שעה לאחר ביצוע הפעילות ניתן לצפות במצב רוח יותר מווסת: הפחתת רגישות לחרדה, ירידה ברגשות שליליים ועליה בחיוביים.
ההסבר הפיזיולוגי של ההשפעה הוא שהתעמלות קבועה יכולה להגביר את רמות הסרוטונין במוח ולהפחית את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ, 'סטרס'). כמו כן, התעמלות עשויה לעורר תחושת אופוריה דרך שחרור אנדורפינים. יצירת הקשרים חדשים בתאי המוח סינפסות חדשות ושימורם על ידי גיוון הפעילות.
ההסבר הפסיכולוגי נוגע ליכולת השליטה העצמית על ידי חשיפה הדרגתית לפעילות בריאה ובשליטה המדמות תחושות גופניות המקושרות לחרדה, כמו האצה בקצב הלב הזעה קוצר נשימה, ניתן להפחית את הפחד מהתקף חרדה ואת תחושת הביטחון שברגע שההתקף מתרחש יש אפשרות ויכולת להתמודד עמו בצורה טובה יותר. ניתן לשבור את הקישור המוטה בין תחושות גופניות לחוויה של פאניקה.
עוד ב-
בנוסף על ידי ביצוע פעולה מונוטונית פעולה שחוזרת על עצמה ניתן לבצע הסחת דעת, למשל העברת תשומת הלב לקצב הפסיעות או למגע של כף הרגל על הקרקע לסביבה. לסיכום, פעילות גופנית היא זמינה לכל אחד ואחת, ללא עלות וללא תופעות לוואי. פנו לפיזיותרפיסט- יועץ לפעילות גופנית, להתאמת הפעילות בדיוק עבורכם.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpg "רם בן ברק, צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90")
