המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן הנחשב לאחת הדמויות המשפיעות בכלכלה הישראלית מתייחס בריאיון ל-ice לתקציב המדינה השנוי במחלוקת, לכלכלה בזמן מלחמה ומגלה אופטימיות זהירה לקראת מערכה גדולה בצפון: "נכנסנו למלחמה עם משק במצב כלכלי טוב, הן מבחינת שיעור האינפלציה וכיוונה, ריבית בנק ישראל, צמיחה, שוק עבודה הדוק ויחס חוב תוצר נמוך באופן יחסי. אלה נותנים בסיס נוח באופן יחסי להתמודדות המורכבת בה אנו מצויים".  

תקציב המדינה עבר בקריאה ראשונה וחטף ביקורת ציבורית. מה ההערות שלך לתקציב?
"בהתייחס למסגרת תקציב המדינה, זו נראית לי בהחלט ראויה, כאשר נכון וראוי לאתגר במספר מישורים. האחד, הרכב התקציב חסר התמקדות במנועי צמיחה וטיפול בתשתיות מאוד חיוניות בין אם עסקינן בתשתיות פיזיות, תשתיות חינוכיות, תשתיות דיור להשכרה לטווח ארוך וצמצום אי השוויון, חיזוק והעצמת החברה הערבית ועוד. השני, היבטי תקציב הביטחון, תקציב המהווה נטל משמעותי מאוד על תקציב המדינה ומכאן, חשיבות רבה לבחון את הצורך המיידי בהגדלתו ובוודאי לבחון את הצורך בהגדלתו במונחי הטווח הארוך. אני מטיל ספק שאירועי ה-7.10 מוסברים בעיקרם כנגזרת של מחסור בתקציב  הביטחון".  

אילו עקרונות וסעיפים חייבים לתפיסתך להיכנס לתקציב?   
"האתגר המשמעותי הינו שמירה על מסגרת תקציבית, שיעור גרעון בתקציב ושיעור חוב – תוצר  שיאפשרו את השיקום, השגשוג והצמיחה לאורך זמן, אגב מיגור האינפלציה, שמירת דירוג החוב הבינלאומי ועוד.  ולסיום, כפי שפתחתי, קיימת אי וודאות גדולה לגבי חזית הצפון".

האם חזית צפונית תדרדר את הכלכלה הישראלית לשפל חדש? 
"לא הייתי אומר שהזית הצפונית תדרדר את הכלכה לשפל חדש. יחד עם זאת, מלחמה משמעותית בצפון שיהיה בה בפגיעה משמעותית בעורף, בהחלט עלולה להביא לפגיעה בתוצר, לעליית מסגרת התקציב, לעליה בגרעון וביחס חוב תוצר לרמות גבוהות. אכן, קיימת אי וודאות גדולה לגבי התפתחות המצב הביטחוני בצפון וכמובן שקיימים תרחישים רבים להם השלכות מגוונות ומשרעת רחבה ביותר. חשוב לציין כי נכנסנו למלחמה עם משק במצב כלכלי טוב, הן מבחינת שיער האינפלציה וכיוונה, ריבית בנק  ישראל, צמיחה, שוק עבודה הדוק ויחס חוב תוצר נמוך באופן יחסי. אלה נותנים בסיס נוח באופן יחסי  להתמודדות המורכבת בה אנו מצויים".  

לשיטתך נצלח את האתגר הכלכלי גם במלחמה רב זירתית?
"בהיבט זה, איתנותו של המשק ערב המלחמה וייעוד אחראי של כספי התקציב לשיקום ולצמיחה, יאפשרו את היציאה של המשק מהאתגר הכלכלי. לא פחות חשוב מכך הינה מובילות אחראית של הממשלה, קיומה של אחדות המטרה, מינימיזציה של כספים קואליציוניים  ופעילות יעילה ואפקטיבית של משרדי הממשלה ועמידה ביעדים העיקריים".  

האם הסנקציות של האמריקנים נגד חשבונות של תושבי יו"ש אינה התערבות גסה ופגיעה בריבונות הישראלית ומה ההשלכות אם ישראל לא תשתף פעולה עם צו כזה? 
"ברשימת הסנקציות של האמריקאים וגם של האו"ם ישנם פרטים ותאגידים רבים. משטר איסור הלבנת הון ומניעת כספי טרור בעולם בכלל והמשטר הקיים בארץ בפרט, מחייב ולא פחות ציות להנחיות במדויק ובדווקנות ולא לבצע את התנועות הכספיות בחשבונות אלה. ככלל, גופים פיננסיים בעולם עושים שימוש יום יומי ברשימות אלה, כאשר לא עולה השאלה, מה המניע  ומה גרם לכניסתו של פלוני או של תאגיד זה או אחר לרשימה זו".  

לא מאכזב אותך כשהדרישה מגיעה מידידה כמו ארה"ב?
"אכן, ההוראה הנוכחית שנחתמה על ידי נשיא ארה"ב אינה פעולה מאד שגרתית ואכן הוחצנה. יחד עם זאת,  בהעדר מידע, קשה לי לומר שאכן זו התערבות גסה, כאשר ידוע לכל, ולאו דווקא במקרה זה, שקיימת א-סימטריה כוחנית במקרים רבים, וגם ברמת היום-יום בנושאים משמעותיים אף יותר, כדוגמא הטלת סנקציות מאד משמעותיות שהוטלו במסגרת מלחמת רוסיה - אוקראינה, סנקציות שהוטלו ומוטלות על איראן במסגרת המלחמה בגרעין, ואפילו בעולמנו הקרוב, היו שטענו על מעורבות ארה"ב בדיוני קבינט  המדיני בטחוני, השפעתם על סיוע הומניטרי לעזה ועוד".  

עוד ב-

אמנון שעשוע: "לקרוא לחמאס טרוריסטים - מקטין את האירוע"

לכתבה המלאה

לישראל אין מוצא אחר מלבד לאכוף את ההוראה?
"לא עולה על דעתי שלא נשתף פעולה עם צו זה. ככל ולא נשתף פעולה, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת כדוגמת סנקציות כלכליות ואף פליליות על המוסדות שלא יפעלו על פי הצו, אפשרות שתאגידים בנקאים אמריקאים לא יסלקו את התאגידים בישראל בדולר, אפשרות שרשת "סוויפט" שאמונה על העברות כספיות בינלאומיות תנתק מי מהתאגידים הפיננסים בישראל, אפשרות לפגיעה בדרוג של מדינת ישראל במלחמתה בהלבנת הון עד להעברתה לרשימה עם מדינות שאיננו רוצים לדור בשכנותן, פוטנציאל  לפגיעה בדרוג האשראי של המדינה, פגיעה ביחסי הסחר עם מדינות בעולם ובסופו של יום, פוטנציאל לפגיעה ביציבות הכלכלית במדינה, ומשם הפגיעה באזרחים מהירה וברורה".