השוק
מנכ"ל בית ההשקעות מור: "השוק הישראלי יתקשה לממן את הגירעון"
יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור נחשב לאחד המשקיעים המוסדיים הגדולים בישראל ואחד האגרסיביים שבהם; בראיון ל-ice הוא אומר שהצטבר הרבה כסף שצל המוסדיים ושלא בטוח ששוק ההון הישראלי יוכל לממן את צורכי הממשלה בשנה הבאה
יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור, אומר ל-ice שבתיקי ההשקעות של המוסדיים הצטבר הרבה כסף מזומן. זה קרה בגלל בגלל כמה דברים: המשך ההפקדות השוטפות לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וההשתלמות, קיטון בהיקף ההנפקות בשוק המקומי, ואלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות מאוד בשל הריבית הגבוהה. . לתהליך הזה, יכול להיות, שיש נקודת סיום והיא תהיה כשהממשלה תבוא לשוק לגייס את הכסף שצריך למימון המלחמה והשיקום.
"צריך לשים לב לתופעה מעניינת" אומר לוי "תשואות האג"ח הממשלתי הישראלי, אפילו במהלך המלחמה היו מתחת לתשואות האג"ח הממשלתי המקביל של ממשלת ארה"ב. זו תופעה מעניינת שמתרחשת כשמצד אחד הביקוש של המשקיעים לאג"ח של ממשלת ארה"ב הוא קשיח ומהצד השני הממשל צריך לממן את הגירעון הענק שלו ולכן הוא מגייס הרבה כסף בשוק ויוצר עודפי היצע בשוק ההנפקות, ואני מעריך שתשואת אגרת החוב המקומית צריכה להיסחר מעל"
ומה קורה כאן בישראל?
"בישראל המצב הוא הפוך. בחודשים האחרונים הצטבר הרבה כסף של המוסדיים והיקף ההנפקות ירד. התשואות היו כל כך גבוהות, שפירמות שלא היו חייבות לא באו לשוק והעדיפו להתממן בצורות אחרות, במקביל לממשלה שגם לא גייסה יותר מידי כסף. ואז כשבאה הנפקה טובה כל השוק מסתער עליה וגורם לתשואות לרדת, זה מוריד את עלויות המימון של הפירמות שרק לפני חצי שנה לקחו כסף בתשואות גבוהות".
איך קרה שאצל המוסדיים נצבר כל-כך הרבה מזומן?
"זה קורא כשבאופן קבוע אנשים מפקידים כסף לקרנות הפנסיה וההשתלמות כתהליך טבעי. בפעם השניה היו פדיונות אג"ח גדולים בעיקר בקונצרני אבל לא רק, לא הייתה אלטרנטיבת השקעה סחירה סבירה. כאשר גם האג"ח הממשלתי לא סיפק אלטרנטיבה מספיק ראויה עד 2023.
"בפעם השלישית זו הייתה המלחמה שבחודשיים הראשונים שלה הביאה למצב שכולם העדיפו מזומן וכמה שיותר ממנו כדי שאם יהיו פדיונות לא צריך יהיה למכור סחורה במחירים נמוכים אז לא עשו השקעות חדשות".
אז מה בכל זאת המוסדיים עושים עם הכסף?
"בעבר כסף הלך להשקעות לא סחירות עד שהתשואות התחילו בשנה האחרונה לעלות. את ירידת התשואות שאתה רואה בחודש האחרון ניתן לייחס לירידת מדרגה באינפלציה בעולם ובישראל והמוסדיים הבינו שכדאי לנצל את התשואות שיש כרגע ולקנות אג"ח בשוק".
השאלה המשמעותית לשנה הבאה היא אם כשהממשלה תבוא לקחת כסף למימון המלחמה והשיקום, אם זה יעלה את התשואות?
"בשנה הבאה הממשלה אמורה לגייס סכומים משמעותיים מאוד – עשרות ואף מעל ל-100 מיליארד שקל כתוצאה מהלחימה, וכמו גם פירעון אגרות חוב ממשלתיים קיימות. זה המון כסף ולא בטוח שהשוק המקומי יכול לממן את כל הצרכים האלה. תוסיף לזה את צורכי המימון של החברות והניסיון המובן שלהן, להוזיל את עלויות המימון, זה תהליך שיגרום לגידול משמעותי בהיצע ואז יש סיכון שבנקודה הזו, עודף ההיצע יגרום לתשואות לעלות בחזרה.
"עם זאת נקודה אחת שחיובית עבור האוצר, היא העובדה שמוסדיים הקטינו מאוד את החשיפה שלהם לאגרות חוב ממשלתיות עד 2023, בשל התשואות הנמוכות, כך שייתכן שהן ימצאו מקום "למלא את המחסנית".
עודף ההיצע של ההנפקות בשוק המקומי יגרום שלא תהיה ברירה לממשלה אלא לקחת כסף גם בחו"ל
"נכון, וכאן הסיפור הוא שונה לגמרי. שם יש אלטרנטיבות שאין בישראל ותשואות לא רעות, וזה יחייב את הממשלה לשלם ריבית גבוהה יותר וכשזה יקרה, זה יקרין על התשואות כאן בישראל. ישראל גייסה בתחילת 2023 בחול, אגרת חוב ל-10 שנים בקופון של 4.5% דולרי. אני מעריך שכעת הריבית תהיה כ-1% מעל.
עוד ב-
"עכשיו אתה צריך להבין, אף אחד לא יודע איך תיגמר המלחמה, מתי היא תיגמר ומה יהיה ביום שאחריה. אי-הודאות הפוליטית תחזור לישראל ולא ברור עד כמה הממשל האמריקאי שנכנס לשנת בחירות יהיה פנוי להתעסק עם ישראל. כל זה משפיע על הדירוג ועל התשואות וזה יקרין לכל אורך השדרה הכלכלית".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
