השוק

שגרת מלחמה: השקל מתחזק בחדות, הדולר נסחר ב-3.71

המטבע האמריקני יורד ב-0.8% אל מול שערו היציג בפתח שבוע המסחר, נוכח הערכות המשקיעים על הימשכות המערכה בעזה. על רקע החלטת הנגיד ירון, בלידר טוענים כי שוק האג"ח מתמחר הורדת ריבית מהירה מדי. הכלכלן הראשי במיטב מזהיר: אם יחליטו להותיר את השיעור על כנו גם בינואר, הדבר עלול לפגוע בכלכלת ישראל

מערכת ice | 4/12/2023 17:25

שבוע המסחר נפתח הבוקר (שני) בבורסות ברחבי העולם בסימן התחזקות השקל ובצל החזרה ללחימה עצימה בדרום. הדולר נחלש ב-0.8% אל מול היציג של יום שישי ונסחק ב-3.71 שקל. היורו נחלש ב-1.2% ל-4.03 שקל ובקרב השווקים הגלובלים היורו יורד ב-0.2 ל-1.086 דולר.

במהלך השבוע שעבר הדולר ירד מתחת ל-3.69 שקל ולאחר מכן עלה ל-3.72 שקל. הוא המשיך לעלות בשישי עד ל-3.74 שקל, כאשר השער היציג נקבע בשישי על 3.739 שקל. לאחר קביעת היציג הדולר חזר לרדת, עד לפחות מ-3.72 שקלים. ההערכות היו כי ההפוגה צפויה להסתיים והאש בעזה צפויה לשוב.

התנודתיות הניכרת בדולר-שקל בשבוע שעבר שכללה ירידה מהירה, הביאה לאובדן של 0.5% בערכו מול השקל. אל מול נתונים אלה, החליט נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, בשיעור העומד על 4.75%. בהודעתו פרופ' ירון טען כי בטרם יפעל להורדת ריבית יש לבסס את יציבות השקל.

בלידר שוקי הון טוענים כי שוק האג"ח מתמחר הורדת ריבית מהירה מדי. "לא בטוח שתנאי זה יתקיים עד ישיבת הריבית הבאה, ב-1 בינואר", מסבירים בהתייחסם ליציבות השקל. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מסרב לקבל את ההמתנה להתייצבות בשוק מט"ח. "בנק ישראל טוען שאי שינוי בריבית מסייע לשמור על יציבות פיננסית, בפרט בשוק המט"ח. בדרך כלל, אין קשר בין גובה הריבית לתנודתיות בשוק המט"ח בישראל".

"הפרשי הריביות הם הגורם הכי פחות משפיע על שערי החליפין". נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

"הפרשי הריביות הם הגורם הכי פחות משפיע על שערי החליפין במצבים כמו זה שאנו נמצאים בו. ללא קשר אם בנק ישראל יתחיל להוריד ריבית או לא, השקל עלול להיות מפוחת במהירות בגלל התפתחויות ביטחוניות, פוליטיות ואחרות והריבית הגבוהה לא תמנע זאת".

לדברי זבז'ינסקי, החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי גם בינואר תפגע בכלכלת ישראל. "הריבית הריאלית בישראל עלתה מתחילת המלחמה, בניגוד לירידה די חדה במדינות האחרות. כתוצאה, הפער בין הריבית הריאלית בישראל לבין ארה"ב עלה משמעותית (הפך לפחות שלילי) בכל הטווחים. כך שבפועל, בזמן המלחמה בישראל היה הידוק במדיניות המוניטארית".