השוק

חמאס התריע לפני המתקפה: המשקיעים הרוויחו מקריסת החברות הישראליות

מחקר חדש חושף כי בסמוך למתקפת הטרור של מחבלי חמאס, משקיעים רבים ביצעו שורה של עסקאות חריגות בוול סטריט ולאחר קריסת המניות בישראל גרפו מיליוני דולרים. לפי החומרים מקור המידע של המשקיעים היה לא אחר מאשר החמאס
מערכת ice | 
מטבעות קריפטו שימשו את ארגון הטרור חמאס למימון פעילויות טרור (צילום shutterstock)
מתקפת הפתע של מחבלי חמאס, הפתיעה את מדינת ישראל, כזכור אלפים נרצחו יותר מ230 ישראלים נחטפו וכעת יותר מ-130 מוחזקים בשבי חמאס. מחקר חדש של צמד חוקרים אמריקאים חושף כי היה מי שהרוויח מהמתקפה המתוכננת על ידי הימור על נפילה בשווי החברות הישראליות בבורסה בניו יורק ובבורסה בתל אביב.
מחקר שנחשף לראשונה בדה מרקר, מצא אפשרות סבירה שהמידע שהוביל לעסקות המנבאות את נפילת שוק המניות הישראלי ימים ספורים לפני השבת השחורה הגיע מחמאס.
המחקר, אשר בוצע במהלך השבועות האחרונים, על ידי שניים מהמומחים המובילים בארה"ב בדיני ניירות ערך, פרופ' ג'ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה ופרופ' רוברט ג'קסון מאוניברסיטת ניו יורק. החוקרים בחנו עסקות שבוצעו בתעודת הסל העיקרית בבורסת ניו יורק העוקבת אחר שוק המניות הישראלי תעודת EIS של חברת המדדים הבינלאומית MSCI.
המחקר מבוסס על נתונים שמגיעים מדיווחים רשמיים על עסקות שנמסרים לרשות הרגולציה של המגזר הפיננסי האמריקאי (FINRA). החוקרים זיהו בדיווחים, הנמסרים לרשות על ידי זירות מסחר סמויות (Dark Pools), שתי עסקות גדולות ב–2 באוקטובר שבהן ככל הנראה מכרו סוחרי השורט את רוב יחידות תעודת הסל שהושאלו. בהתאם לעסקות אלה, ניתן לאמוד את הרווח המשוער שגרפו הסוחרים בכמה מיליוני דולרים.
למי שלא מכיר, תעודת הסל EIS, משקפת את סל המניות החשובות בבורסה בתל אביב, וכוללת כמה מניות של חברות ישראליות אשר נסחרות בוול סטריט. בין החברות שנמצאות ניתן למצוא את נייס, צ'ק פוינט, הבנקים הלאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות, טבע, ICL ו–אלביט מערכות.
לפי הממצאים נמצאו אינדיקציות חזקות להימצאות גורם בבורסה האמריקאית אשר צפה כי בתחילת אוקטובר יתרחש בישראל אירוע חמור אשר יוביל להתרסקות שוק המניות בישראל.
על פי המחקר נמצא כי ב-2 באוקטובר מספר גורמים ביצעו גורם או גורמים ביצעו עסקות שורט בהיקף חריג ביותר על תעודת הסל EIS. בעסקת שורט מרוויחים כשמתרחש משהו רע ושווי נייר הערך יורד.
כלומר, גורמים בבורסה האמריקאית הימרו ב-2 באוקטובר על כך שבתחילת אוקטובר תתרחש בישראל קטסטרופה שתרסק את סל המניות הישראלי. בפשטות: הם הימרו נגד ישראל.
למעשה, נפח העסקות שבוצעו במהלך ה-2 באוקטובר היה כה גדול, שנראה שזה לא היה הימור. מי שביצע את העסקות כנראה צפה ברמה גבוהה של ודאות שיתרחש אסון בישראל והרוויח ממנו.
למעשה עסקת שורט מאפשרות למי שיש להם תחזית לא אופטימית ביחס לשווי של נייר ערך לבצע עסקות שישקפו לשוק גם את המידע הזה. בחינה של נפח עסקות השורט ב–EIS בחודש שקדם לשבת השחורה, מעידה על כך שכי ב–2 באוקטובר, יום שלישי בחול המועד סוכות נפח העסקות היה עצום.
על מנת לבחון עד כמה חריג ההימור נגד ישראל, בדקו החוקרים את נפח עסקות השורט בתעודת EIS מ–2009 עד 2023 תקופה של 15 שנה שכוללת גם כמה וכמה מבצעים בעזה, את משבר הקורונה, מערכות בחירות סוערות, הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, ועוד.
בסך הכל היו בתקופה הזאת 3,570 ימי מסחר. נפח המסחר בעסקות שורט על EIS ב–2 באוקטובר דורג במקום 30 בכל ימי המסחר הללו. כלומר, הנפח הזה גדול יותר מנפח המסחר ביותר מ–99% מימי המסחר.
החוקרים גם בדקו בכל התקופה הזאת מהו "יחס השורט", כלומר מהו שיעור יחידות EIS שנמכרות בעסקות שורט מתוך כלל היחידות שנסחרו באותו יום. המסחר שנערך בשני באוקטובר הגיע למקום ה-15 מתוך 3,570 ימי מסחר, כלומר מעל 99.5% מהמקרים בכל 15 השנים האחרונות. כיוצא מכך, הממצאים של החוקרים מלמדים כי מי שביצע את עסקות השורט ב-2  באוקטובר היה משוכנע ברמת ודאות גבוהה מאוד שמשהו גדול ורע עומד לקרות בישראל.
"מכאן עולה כי מאוד לא סביר שהמסחר החריג ב–2 באוקטובר היה אירוע רנדומלי", מסבירים מיטס וג'קסון. לדעתם, הצטברות של כמה ממצאים מלמדת כי מי שביצע את עסקות השורט ב-2 באוקטובר היה משוכנע שמשהו גדול ורע עומד לקרות בישראל.
לפי החוקרים: "עסקות השורט שבוצעו ב–2 באוקטובר היו בהיקפים גדולים הרבה יותר מעסקות שורט שהתרחשו מיד לאחר אירועי משבר רבים אחרים, כולל המיתון שלאחר המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, משבר מגפת הקורונה והעימות בין ישראל לחמאס בעזה ב–2014".
מיטס וג'קסון מדווחים על הממצאים שלהם במאמר אקדמי. הם ביצעו בדיקות נוספות התומכות במסקנה כי השורט ב–2 באוקטובר בוצע על ידי מי שצפה בוודאות גבוהה את מתקפת הטרור. הם בחנו שורה של השערות והסברים חלופיים כדי לוודא כי העסקות החריגות בתחילת אוקטובר הן לא עניין אקראי או שנבעו מסיבות אחרות שאינן קשורות למתקפה.
מיטס וג'קסון מצאו כי גם ב–3 באפריל התבצע הימור שורט גדול מאוד נגד ישראל. המאפיינים של ההימור באפריל כמעט זהים להימור של 2 באוקטובר. גם זה היה הימור חריג מאוד בהיקפו. גם במקרה ההוא, צירוף העובדות מצביע על עסקות שמבוססות על מידע שמקורו בחמאס.
במחקר נמצאה פעילות שורט חריגה בשורה של מניות בולטות בישראל בימים שלפני המתקפה. החוקרים מדגישים כי העלייה בפעילות השורט על מניות בבורסה בתל אביב היא חריגה, ולא סביר לייחס אותה לסערת ההפיכה המשטרית. כך למשל, פעילות שורט חריגה לא נצפתה לפני הירידה בשערי המניות בבורסה בתל אביב, שנרשמה אחרי חקיקת ביטול עילת הסבירות ב–24 ביולי.
עסקות השורט החריגות שבוצעו במניות בתל אביב הניבו ככל הנראה רווחים גדולים לסוחרים, במצטבר. צמד החוקרים, אינם טוענים כי חמאס עומד מאחורי העסקות. עם זאת, הצלבת המידע במחקר שלהם עם נתונים עובדתיים שהצטברו בשבועות האחרונים מחזקת מאוד את ההשערה הזאת.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה