המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר הגיעו לסיכום תקציבי שיאפשר לממש את החזון של המשרד להגנת הסביבה לקדם שוק פסולת מודרני בישראל והצורך ביצירת ודאות לשוק והשקעות של 2 מיליארד שקל לשנים 2024-2030. בנוסף, סוכם על תוספת תקציבית למשרד להגנת הסביבה בהיקף של עד 49.6 מיליון שקל.

"המשרד להגנת הסביבה מממש את חזון הקמת מתקני הפסולת המתקדמים, תוך יצירת ודאות פיננסית", מסרו הבוקר (שני) במשרד להגנת הסביבה. המזומן שבקרן הניקיון יועבר לאוצר כהלוואה וישמש לסיוע ולתגמול חיילים ששירתו במלחמת חרבות ברזל, והמשרד יוכל להתחייב להקמת מתקני עיכול אנאירובי והשבת אנרגיה מתקדמים ב-2 מיליארד שקל מעבר להחזר ההלוואה, לטובת השלטון המקומי והאזורי בישראל.
 

ועידת האקלים השנתית COP28 בדובאי 🌍👈 מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט; המתאמת הלאומית של COP28 מאיה קדוש; סמנכ״ל מזרח תיכון במשרד החוץ, עודד יוסף; הקונסולית הכללית של ישראל בדובאי, לירון זסלנסקי, פתחו היום רשמית את הביתן הלאומי בוועידת האקלים.
המשתתפים קיבלו סקירה על התרומה >> pic.twitter.com/2LEwgQr0la

— המשרד להגנת הסביבה - Environmental Protection (@SvivaMinistry) December 3, 2023

על פי החלטת הממשלה 1023 שהתקבלה, כספי מזומנים מקרן הניקיון בהיקף של 820 מיליון שקל יעברו למדינה למימון סיוע ותגמול לחיילים ששירתו בתקופת הלחימה במלחמת חרבות ברזל, וביחד עם סכום מזומן קודם שעליו הוחלט, יסתכם ב-1.42 מיליארד שקל השנה. כלל הכספים הללו שבהם יעשה שימוש בהתאם לצורכי השעה, יחזרו למשרד בהרשאה להתחייב.

המשמעות היא שכספים אלה יאפשרו למשרד אשראי ובטוחות מדינה להתחייב על ביצוע פרויקטים, ולשלם בכפוף לביצוע. הקרן מממנת פרויקטים מורכבים ארוכי טווח, שהמימון אליהם הוא בהרשאה להתחייב והתשלומים מבוצעים לאורך שנים, בהתאם לקצב הביצוע. כך הקרן תוכל לממש את הייעוד שלה וכן לטפל בצורכי השעה. ראשית, תקצוב למימון הקמת מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת.

המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר סיכמו, כי המשרד להגנת הסביבה יתוקצב בהרשאה להתחייב בהתאם לקצב ביצוע בפועל, ב-2 מיליארד שקל נוספים על בסיס הכנסות עתידיות בין השנים 2024-2030. הסכם זה יאפשר הקמת מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת וייצור ודאות לשוק, בהתאם לאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה.

המתקנים המתקדמים לטיפול בפסולת יהיו של עיכול אנאירובי או השבת אנרגיה. אלו מתקנים עתירי הון, שנדרשת לשם הקמתם תמיכה כספית נרחבת ארוכת טווח ושנים. הסיכום יאפשר לחברות מובילות במשק להשקיע היום במתקנים חדשים, בידיעה שיקבלו את הכספים שנים קדימה במסגרת מנגנון תמיכה שיקדמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, כמו למשל תמיכה במחיר החשמל שאותם ייצרו מתקנים אלה.

(צילום: תומר נויברג/ פלאש 90)

שיעור הטמנת הפסולת כיום בישראל הוא כ-80%, מהגבוהים במדינות המפותחות, במידה רבה בשל העדר תשתיות מיון וטיפול בפסולת. האפשרות להשקעת תקציבים גדולים יציבים לשנים למשך שנים ארוכות היא צעד חשוב ביישום המדיניות ושינוי תמונת הטיפול בפסולת בישראל.

שנית, ינתן סיוע של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בפסולת לרשויות בישראל ובהדברה בחבל תקומה בשל המלחמה: בנוסף לסיכום זה, אגף התקציבים יתקצב את המשרד להגנת הסביבה בסך של עד 49.6 מיליון שקל בעבור סיוע לרשויות מקומיות בגין הוצאות חריגות בטיפול בפסולת ובהדברת מזיקים. זאת, בשל המורכבות שנוצרה במשק הפסולת וכן בנושאי מזיקים והדברה בשל המלחמה.
 
מצב החירום גרם לעלויות חריגות בתחום הפסולת בתחומי הרשויות המקומיות בשל הלחימה והיערכות ללחימה בדרום, ובצפון וכן אירוח תושבים שהתפנו מאזורי הלחימה. המשרד להגנת הסביבה כבר תקצב את הרשויות בצפון ובדרום ב-19 מיליון שקל מקרן הניקיון לשם טיפול בעלויות הפסולת העודפות.

עוד ב-

ביידן ישקיע טריליון דולר - ויקדם חקיקה שתצמצם את פליטת הפחמן

לכתבה המלאה

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן מסרה: "בחירום, כמו בשגרה, אנחנו במשרד להגנת הסביבה מחויבים למענה מקצועי ומיטבי לרשויות המקומיות אשר פועלות ללא הרף כדי לתת שירות לתושבים ולחיילי צה"ל ששוהים בתחומן. שיתוף הפעולה ההדוק עם משרד האוצר מאפשר למשרד להתגייס תקציבית לטובת החיילים המשרתים במלחמת חרבות ברזל, ובמקביל, ליצור אופק תמיכות חדשני למשק הפסולת, באופן שיבטיח את תמיכת המשרד במתקני טיפול עתידיים לשנים קדימה"