נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התבקש לנאום בפורום ה-G30, לצד כריסטין לגארד, נשיאת ה-ECB, אוגוסטין קרסטנס מנכ"ל ה-BIS ואנדרו ביילי, נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, במסגרת הוועידה השנתית של קרן המטבע והבנק העולמי שמתקיימת בימים אלו במרקש, מרוקו. בעקבות המצב הבטחוני נשאר הנגיד בארץ להוביל את צעדי המדיניות הכלכליים שבאחריות הבנק, ועל-כן נאומו הועבר ישירות על ידי המארגנים למשתתפי המושב בכנס. 

פורום G30 הוא ארגון בינלאומי של כלכלנים ואקדמאים בכירים. מטרת הפורום היא העמקת ההבנה של נושאים כלכליים ופיננסיים ובחינת ההשפעה של החלטות בנושאים האלו על הסקטורים הציבורי והפרטי וחברים בו 30 מבכירי מערכת הבנקאות והפיננסים העולמית, ביניהם נגידי נגידי בנקים מרכזיים, מנהלי הבנקים המסחריים הגדולים בעולם, ראשי מוסדות פיננסיים ואקדמאים. הפורום עורך שני מפגשים בשנה ובנוסף מארגן סמינרים וקבוצות למידה.

נגיד בנק ישראל אמר בנאומו: "אני לא יכול להיות היום נוכח המלחמה שנפתחה על ישראל. עם זאת, חשוב לי למסור כמה הצהרות והערות שהכנתי העוסקות במצב הקיים בישראל ובאופן רחב יותר בנושאים הקשורים לניהול המדיניות המוניטרית. אתחיל מהמצב בישראל ואסביר את הצעדים הכלכליים שנקט בנק ישראל עד כה. כפי שדווח, לפנות בוקר בשבת האחרונה, בזמן שישראל הייתה בעיצומן של חגיגות החגים, אלפי מחבלים השייכים לחמאס ברצועת עזה פתחו במתקפה רצחנית על יישובים ויישובים רבים בדרום הארץ, ושברו כל יסודי".

"חוק האנושות והמוסר. השתוללות הרצח שלהם כללה הרג ילדים לעיני הוריהם, הרג הורים לעיני ילדיהם, רצח קשישים, משפחות שלמות, עריפת ראשים של תינוקות, טבח של מאות צעירים שחוגגים במוזיקה. הפסטיבל שהתמקד בשלום. בהצתת בתים עם בעליהם בפנים, בחילול גופות ובחטיפת אזרחים, תינוקות, ילדים וקשישים לרצועת עזה. המעשים הללו אינם אלא פשעים בלתי אנושיים נוראים. עד כה, מספר הנרצחים עומד על יותר מ-1,300. כמה מהנרצחים הם קרובי משפחה של עובדי בנק ישראל. ויש אלפי פצועים ורבים חטופים".

"אין דרך לרכך את ההלם הנורא שכולנו מתמודדים איתו. זו הסיבה שישראל יצאה כעת למלחמה נגד ארגוני הטרור - מלחמה שצפויה להימשך גם בתקופה הקרובה. אין לי ספק שכמו תמיד, ישראל תנצח ושנחזור במהירות למה שהציבור הישראלי שואף אליו כל הזמן - רגוע ושקט. לכל מלחמה יש מימד כלכלי לא מבוטל הכולל את ההשפעה על השווקים הפיננסיים, וכמובן עם כל כך הרבה חיילי מילואים בחזית וגם אזרחים במקלטים עקב התקפות רקטות, יש השפעה על הפעילות הכלכלית האמיתית".

"הכלכלה הישראלית חזקה ויציבה. יש לו יסודות כלכליים חזקים ובריאים. אנחנו מובילים עולמיים בחדשנות וטכנולוגיה. המשק הישראלי ידע לתפקד ולהתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשוג במהירות. במהלך קוביד התכווצנו רק ב-1.5% וב-2021 וב-2022 גדלנו ב-9.3 וב-6.5 אחוזים בהתאמה, והיינו על היעד ל-3+ אחוזים ב-2023".

"יתרה מכך, ישראל נכנסה לאירוע זה עם עמדה פיסקלית איתנה מאוד. יחס החוב לתוצר שלנו הוא קצת פחות מ-60% וגירעון תקציבי של כ-1.5% עם תחזיות דומות לשנת 2024. בשלב זה קשה לשים מספרים מדויקים, אבל אין ספק שלמלחמה הזו יהיו השלכות פיסקאליות שיהיו תלויות בעוצמתו ומשך הזמן שלו. עם זאת, עם ההתאמות התקציביות המתאימות, כאלה שלדעתי ניתנות לניהול, לא אמורים להיות שינויים גדולים במצב הכספי הבסיסי שלנו".

"ניסיון העבר הוכיח את עמידותו של הכספים הציבוריים של ישראל לסכסוכים צבאיים. במהלך סכסוכים קודמים ב-30 השנים האחרונות, הצליחה הממשלה לספוג את העלות של הוצאות תמיכה צבאיות ואזרחיות נוספות במסגרות פיסקאליות אחראיות, וחזרה במהירות ליחס חוב לתוצר יורד על רקע התאוששות חזקה של הכלכלה המקומית".

"לדוגמה, במהלך מלחמת לבנון השנייה ברבעון השלישי של 2006 הואטה הפעילות הכלכלית, אך בעקבותיה התאוששה חזקה בשני הרבעונים הבאים. העלות הפיסקלית, בצד ההוצאות, הסתכמה בכ-1 אחוז מהתמ"ג, התקציב היה מאוזן כבר ב-2007, ויחס החוב לתוצר שב לירידה. בעוד טיולים צבאיים אף פעם אינם דומים לחלוטין, אין לי ספק שהמקרה יהיה אותו הדבר הפעם".

"מאז תחילת המלחמה, בנק ישראל עורך הערכות שוטפות של כל ההיבטים הכלכליים של המצב. אנחנו עוקבים אחר מה שיש מתרחש בשווקים הפיננסיים, ואנו משתמשים במגוון כלי מדיניות העומדים לרשותנו כדי להבטיח את המשך תפקוד השווקים. ביום שני בבוקר הכרזנו והפעלנו תוכנית למכירת עד 30 מיליארד דולר במטבע חוץ ובנוסף לספק עד 15 מיליארד דולר של קווי החלפה. במסגרת תכנית זו, הבנק יפעל בעתיד הקרוב בשוק על מנת למתן את תנודות שער החליפין של השקל ולספק את הנזילות הדרושה להמשך תפקודם התקין של השווקים".

"אין לנו שער יעד, אבל אנחנו רוצים לוודא שאין תנודות או חריגות מיותרות ושהשווקים מתפקדים היטב ובצורה מסודרת. הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח של בנק ישראל - כ-200 מיליארד דולר - וקרוב ל-40% מהתוצר מספקים לנו יכולת מספקת לתמוך בכלכלה הישראלית. בחרנו לפעול מוקדם ובנחישות על מנת לצמצם את אי הוודאות בשווקים הפיננסיים".

"האינפלציה בישראל ירדה ברובה בחודשים האחרונים. הוא עומד כעת על 4.1% לאחר שהגיע לשיא של 5.4% בינואר 2023. בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% באפריל 2022 לרמתם הנוכחית של 4.75%. לפני שבת ציפיות השוק היו שהאינפלציה תיכנס ליעד BOI של 1-3% מתישהו ברבעון הראשון של 2024 והן לא השתנו באופן משמעותי בימים האחרונים. מוקדם מדי לומר כיצד תנועות היצע וביקוש מהתקפות הטרור ישפיעו על האינפלציה המיידית - אך בטווח הבינוני סביר לצפות להאטה מסוימת".

עוד ב-

ממשלת החירום קבעה: נגיד בנק ישראל ימשיך בתפקידו

לכתבה המלאה

"הסיכון הגדול ביותר לאינפלציה בתשעת החודשים האחרונים וכיום אף יותר הוא פיחות השקל. התוכניות האמורות שהפעלנו עולות בקנה אחד גם עם התמיכה בעמידה ביעד האינפלציה. מיותר לציין כי בנק ישראל ימשיך למלא את תפקידו בניהול המדיניות המוניטרית וייצוב השווקים, ונפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו על מנת להשיג יעדים אלו".