ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שפורסמו אתמול והציגו צמיחה בקצב שנתי של 3%, מלמד כי הציבור הישראלי מגיב לריביות הגבוהות ומצמצם את הצריכה שלו. ובכל זאת, מה שמציל את הכלכלה המקומית מקריסה לתוך עצמה, היא ההוצאה הציבורית, כלומר חלוקת הכסף של הממשלה לכל דורש (אם הוא קשור למגזר הנכון) וזו פעילות כלכלית לא טובה ולא בריאה לא בהווה ולא לעתיד לבוא.

"ישראל צומחת נתוני מאקרו המקומיים ממשיכים להעיד על חוסנה של כלכלת ישראל. לעת עתה, נראה  שהכלכלה המקומית מצליחה להתמודד עם הידוק הריבית, האטה עולמית, משבר הייטק ואי-הוודאות הפוליטית.

 
"צמיחה של 3% נרשמה ברבעון השני של השנה, גם ביחס לרבעון הראשון וגם בהשוואה לרבעון השני 2022. לשם השוואה, ברבעון הראשון של 2023 ישראל צמחה בקצב שנתי של 2.9% וברבעון הרביעי של 2022 ב- 4.6%. נתון זה דומה לתחזית בנק ישראל, ומעט גבוה מתחזיות משרד האוצר וה-OECD" אומרת היום רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות של חברת הביטוח הפניקס.

"איזה רכיב תורם הכי הרבה? המנצח הגדול הוא הצריכה הציבורית, וזאת על רקע אישור תקציב המדינה. עוד רבעון בו פעילות המגזר הציבורי תפקדה "כמושיע הגדול" - גידול של 3.6% אחרי 0.7% ברבעון הראשון ומעל 3% במהלך שני רבעונים לפני כן.

"חשוב לציין, שמאז מגיפת הקורונה, כמעט כל הממשלות והמגזר הציבורי באופן כללי הפכו לשחקנים מרכזיים בפעילות הכלכלות, בישראל מחוצה לה. כך, ארה"ב ומדינות יבשת אירופה נהנות מעידד ממשלתי מסיבי של ענפי תעשייה רבים (שבבים, אנרגיה ירוקה, תשתיות וכו', כמו גם תמיכה במשקי הבית שסובלים מיוקר המחיה).

"במתעוררים: בעוד הודו מאמצת את דפוסי המערב (מדיניות פיסקאלית מרחיבה וממשלה אקטיבית), סין שמתמודדת עם עודפי כושר היצור ונדל"ן חולה, סופגת ביקורת קשה על *"סגפנות" פיסקלית".  

באשר לצריכה הפרטית שהיא מנוע צמיחה משמעותי, אומר אשכנזי כי "אומנם הגידול הכולל נאמד ב-1.9%, אך צלילה פנימה מגלה כי הצרכן הישראלי ממשיך להגיב לעליות הריבית. כמצופה לפי "textbook", כשעלויות המימון מתייקרות, עיקר הצמצום מגיע ממוצרים בני-קיימא (ריהוט, כלי רכב, מוצרי חשמל גדולים וכו') וכן, מבני קיימא למחצה (הלבשה והנעלה, טקסטיל, כלי בית, פנאי ובידור), וגם ברכישת כלי רכב. ניתן להניח כי זהו אחד הגורמים להתקררות האינפלציה".

באשר למצב העסקים היא אומרת כי "השקעה בנכסים הקבועים (בבתי מגורים, בבנייה, מכונות וציוד, כלי תחבורה) ירדה ב-1.1%, אך ללא אוניות ומטוסים ההשקעה דווקא עלתה ב-5.2%. השקעה במכונות וציוד צוללת מחוץ להייטק ב-19.8%, בהייטק נרשמה ירידה של 19.4%.

"בישראל, כמו בשאר השווקים, המפותחים והמתעוררים כאחד, האטת ענפי הייצור מובהקת יותר בהשוואה לשירותים וכן, בדרך כלל התעשיה היא זו שמגיבה ראשונה לעליות הריבית (ניתן לזהות דרך מדד מנהלי הרכש עוד לפני נתוני התמ"ג). סחר חוץ היותה של ישראל כלכלה קטנה ופתוחה לעולם נותנת את אותותיה - היצוא התכווץ ב-4.2% (0.4% ברבעון הראשון), בעוד היבוא קטן ב-7.5%. יבוא שירותי התיירות נסק, *מה שעקבי עם המגמה העולמית אחרי המגיפה - יותר ביקוש לשירותים, פחות למוצרי תעשיה. 

עוד ב-

החרם הדמיוני על שטראוס: הנתונים נחשפים - החברה בתקופה מצוינת

לכתבה המלאה

"בשורה התחתונה" אומרת אזכנזי "קצב הצמיחה אומנם ממשיך להיות עקבי עם תחזית הצמיחה של בנק ישראל (3%), אך ניתן לזהות שהתייקרות הריביות מחלחלת אל משקי הבית ואל פעילות העסקים. ניתן להניח כי תהיה לכך השפעה מקררת על סביבת האינפלציה. מי שמחפש את "חצי הכוס המלאה" יכול למצוא אותה בעובדה שצמיחת התוצר לנפש עלתה ב-1.1% בחישוב שנתי וכן, בהשוואה למדינות אחרות ב- OECD, מצבה של ישראל בולט לטובה, זאת על אף הזעזועים מבית ומחוץ".