פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן, פתח היום (ג') את הכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית בביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, בשבחים לראשי המכון:  "בפרק זמן קצר מאוד כנס מכון אהרן הגיע למעמד של הכנס החשוב ביותר שמתקיים בארץ על כלכלת ישראל, ואני מברך את המכון על הישג מרשים זה. זה לא סוד שמשרדי הממשלה מתייעצים עם מומחי המכון ולרוב מקבלים את דעותיהם כעצות שחייבים להתחשב בהן ברצינות גמורה".  

הוא אף הסביר מדוע הכנס השנה חשוב במיוחד כשציין כי "השנה, הכנס הוא בעל חשיבות עליונה בשל מצב המשק ויש דחיפות לעצב מדיניות כלכלית נכונה כדי למנוע אובדן של הישגים מרשימים, אליהם הגיעה כלכלת ישראל עד 2022. בסוף שנה זו, המשק היה במצב מצוין, עם תהליך צמיחה מהיר, הובל על ידי ענפי ההיי טק תוך גידול הפריון וסגירת פער מול מדינות הסמן, שיעור האבטלה היה מהנמוכים ביותר בהיסטוריה שלנו, נרשמה ירידה במגמה של צמצום העוני והקטנת אי השוויון, עודף מרשים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ירידה של החוב הציבורי ביחס לתוצר ועוד.

פרופ' מלניק, מהכלכלנים הבכירים בישראל, שיתף את משתתפי הכנס בתחזית הקודרת שלו למצב המשק: "בהווה, ענן שחור של אי-ודאות רובץ מעל המשק; על פי מדדים אחריהם אני עוקב, המקדימים את הפרסום של החשבונאות הלאומית, נראה שהמגזר העסקי הפסיק לצמוח. הנתון הבולט ביותר הוא הירידה בייצור תשומות לייצור המקומי. אנחנו מכירים את כלכלת ישראל ויודעים שהמשק, ללא יבוא תשומות מחו"ל, אינו מסוגל לתפקד. נראה שכולם בהמתנה להתבהרות המצב, אבל בתקופה זו ההשקעות החדשות יורדות עד שיתבהר המצב. בכנס הרצליה שמענו משלמה (שלמה דוברת - מייסד ושותף כללי, קבוצת ויולה; יו"ר מכון אהרן) על מצב ההשקעות מחו"ל בענפי ההיי טק. השקעות אלה הן צינור החמצן של הענף ובהיותו מוביל, הוא הופך לצינור החמצן של המשק כולו".

פרופ' מלניק התייחס להשפעת התהליכים הפוליטיים והכלכליים על המשק הישראלי: "קשה להפריד בין ההשפעה של המצב בעולם להשפעת הניסיון להנהיג הפיכה משטרית בישראל אבל, המצב אינו סטטי; ככל שאנחנו ממשיכים במצב הקיים, עלולים להתרחש תהליכים בלתי הפיכים שישפיעו עלינו גם בטווח הארוך. על רקע זה אנחנו בתהליך אינפלציוני שדורש התייחסות מיוחדת. התפרצות עליית המחירים החלה עקב פגיעה בשרשראות ההספקה עקב הקורונה וזעזוע במחירי האנרגיה והמזון עקב המלחמה באוקראינה; אולם, זעזועים אלה נחתו על העולם ועל כלכלת ישראל על רקע מדיניות מוניטארית מאוד מרחיבה וריביות על גבול האפס. באותה תקופה נוצרו שני מחנות: מחנה שהעריך שהאינפלציה זמנית והמחנה האחר שחשב שהאינפלציה תתמיד; כעבור כשנתיים ברור שהמחנה השני צדק. גם היום קיימים שני מחנות:, מחנה הנחיתה הרכה הטוען שהאינפלציה תרד ללא כניסה למיתון, והשני שחושב שהנחיתה תהיה קשה יותר, ושללא גידול בשיעור האבטלה, האינפלציה לא תחזור ליעד של 2 האחוזים".

עוד ב-

העלאה בשכר הבסיס ומענקי פרישה מוגדלים: זה ההסכם הקיבוצי שנחתם

לכתבה המלאה

בסיום התייחס פרופ' מלניק גם לסוגיית שער הריבית ואמר: "בנק ישראל העלה ובצדק את שער הריבית והוא מתקרב ל-5%. השאלה היא האם זהו שער ריבית מרסן דיו כדי להילחם באינפלציה, או שהעלאת הריבית עד כה רק תיקנה מצב אנומלי שהיינו בו מאז המשבר של 2007/2008 ושנמשך גם בתקופת הקורונה. אני מקווה שהדיונים בכנס יעזרו לנו לגבש המלצות למדיניות שתעזורנה לנו לחלץ את המשק ממצבו הנוכחי, כאשר היעד העליון הוא למנוע את נדידת ענף ההיי טק למקום אחר בעולם, מה שיגרום לכך שנישאר כאן בלי ענף מוביל".