גל הפופוליזם שתוקף את ישראל מגיע אחר כבוד לרשות לניירות ערך. צריך לזכור, הרשות לניירות ערך היא גוף מקצועי מאוד וחשוב מאוד בחיים הכלכליים הישראלים אבל כשהגל הפופוליסטי מגיע אליו, כנראה בכדי לשאת חן בעיני הדרג הפוליטי, הרי אנחנו נמצאים במדרון חלקלק שראשיתו ידועה ואחריתו מי יישורנו.

בטרם נסביר את הדברים נביא את ההצעה של רשות ניירות ערך ככתבה וכלשונה: "רשות ניירות ערך פרסמה להתייחסות הציבור הצעה לתיקוני חקיקה במוצר קרנות כספיות כדי לאפשר לצרכנים למקסם את תנאי השוק ולקבל תמורה גבוהה יותר בעבור השקעותיו וחסכונותיו. הרשות מקדמת קרנות כספיות חדשות, שמאפשרות שקיפות ביחס לתשואה הצפויה, ומרחיבה את ערוצי ההפצה שלהן על מנת להנגיש אותן לכלל הציבור, ללא הבחנה באשר לגובה ההשקעה.

"סגל הרשות בחן את הנושא ואת הנתונים בארץ ובעולם ומצא כי על אף תנאי הריבית אשר היו צפויים על פניו לאפשר לציבור למקסם את תנאי השוק ולקבל תמורה גבוהה יותר בעבור השקעותיו וחסכונותיו, באמצעות ערוצי ההשקעה מגוונים, ניכר כי הציבור אינו נהנה מכך באופן מלא.

"זאת בפרט, כאשר בוחנים את אחזקות הציבור בישראל במוצרי שוק הכסף המוגדר בעולם כשוק של מוצרים נזילים קצרי טווח, עד שנה, בעלי סיכון אשראי נמוך אשר משרתים, בשל מאפיינים אלו, את היציבות המוניטרית. עוד עולה כי על אף שהערך של כספי הציבור נשחק נוכח האינפלציה, מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם ואינם ממצים את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורם מתוך שוק הכסף.

"מצב זה בו שוק הכסף, ובפרט המוצרים הנגישים לציבור כדוגמת פיקדונות לטווח של עד שנה, קרנות כספיות ומק"מים (מלווה קצר מועד), אינו נהנה מתחרות מספקת ומעומק מוצרים מספק, פוגע ביכולתו של הציבור למקסם את תנאיו ולבחור את מוצרי ההשקעה המתאימים ביותר בעבורו בכל נקודת זמן ובכל צומת החלטה.

"הרשות מצאה כי קיים ארביטרז' רגולטורי בתיווך מוצרי שוק הכסף המקשה על הציבור בבחירת המוצר המתאים ביותר עבורו ולכן קיימת חשיבות בהנגשת כל מוצרי שוק הכסף באופן שווה על מנת שהמשקיע יוכל למצות את הברירות העומדות בפניו.

"סגל רשות ניירות ערך בחן מספר חלופות של מנגנונים המוכרים בעולם לפיתוח שוק הכסף. בשלב זה הוחלט להתמקד בפיתוח קרנות כספיות חדשות תחום אשר מצוי באחריות הרשות וניתן לקדם אותו באופן מהיר (יחסית) עבור הציבור. הרעיון העומד בבסיס פיתוח קרנות כספיות אלו הוא שילוב של וודאות ושקיפות המאפיינים את הפיקדון, והרחבה של ערוצי ההפצה שלהן, על פי המאפיינים הבאים: תקופת ההשקעה בקרן - השקעה לתקופה מוגדרת מראש. סוג נכסי ההשקעה - השקעה בנכסים סולידיים בלבד בעלי דירוג אשראי גבוה והתאמת מגבלות ההשקעה לתקופת ההשקעה המוגדרת. תשואה צפויה - הצגת תשואה צפויה לתקופת ההשקעה המוגדרת..."

לא נמשיך בדברים אבל נתחיל להסביר אותם כדי להזהיר את הציבור מהמהלך המסוכן הזה. באופן עקרוני קרן כספית משקיעה את כספי המפקידים בכל אפיק "בטוח" למשך 3 חודשים. קרן כספית אינה יכולה להבטיח תשואה לא רק כי זה אסור על פי חוק (כן, אותו חוק שהרשות רוצה לשנות כרגע) אלא כי זה בלתי אפשרי. השקעה באג"ח שנראה על פניו בטוח מאוד ל-3 חודשים יכול ברגע אחד להפוך לנייר שאין לו כלל ערך ולכן לא ניתן להבטיח תשואה בכל דרך שהיא.

עכשיו, אם נכבס את המילים ונגיד שאנחנו מדברים על "הערכת תשואה" הרי שהאדם מהישוב עלול לחשוב שמדובר בתשואה מובטחת ובלי סיכונים וזאת בשונה מפיקדון בנקאי שכאן הבנק מבטיח לשלם את הריבית ללא קשר לתנאי השוק אלא בהתאם לחוזה שנחתם איתו.

עוד ב-

יו"ר חדש לרשות לניירות ערך: סמוטריץ' מינה את ספי זינגר

לכתבה המלאה

אם כן, הבעיה היא ביצירת מצג שווא בחסות רשות ניירות ערך כך שתוצג "הערכת תשואה" שעלולה ובסבירות גבוהה לייצר מצג כאילו מדובר בתשואה מובטחת כמו שבטעות נכתב באחד העיתונים הכלכליים.