השוק

ראש אגף התקציבים בנבואת זעם: "רמת החיים תהיה כמו מזרח אירופה"

יוגב גרדוס מתריע מהמשבר הדמוגרפי: "כשנכדי יעלה לכיתה א', 50% מבני גילו ילמדו במערכת החינוך החרדית, עם 5% זכאות לבגרות. ללא שינוי דרמטי לא נוכל לממן צבא חזק ותשתיות מפותחות"

מערכת ice | 31/5/2023 6:40 1

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר (צילום דוברות משרד האוצר)

הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, נאם אתמול (שלישי) בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהיר מפני המשבר הדמוגרפי בישראל ושרטט תחזית עגומה לעתיד אם לא יחול שינוי במערכת החינוך החרדית.

בפתח דבריו הזכיר גרדוס את בנו הקטן ואמר: "רובנו חולקים את אותו רצון בסיסי, לראות את הילדים שלנו גדלים לעולם טוב יותר. אבל, יש הרבה סכנות שמאיימות על איכות החיים של הילדים שלנו. כדי שהם יגדלו לחיים טובים יותר אנחנו צריכים לטפל גם בבעיות ארוכות טווח.

"אחד המשברים ארוכי הטווח המשפיעים באופן ייחודי ביותר על מדינת ישראל ועתידים לפגוש אותנו במהרה הוא המשבר הדמוגרפי", התריע גרדוס. "קצב גידול האוכלוסייה בישראל חריג ביותר, והוא כמעט פי שניים מהממוצע בעולם המפותח. כשאני הייתי ילד, חיו בישראל 4.5 מיליון תושבים. היום אנחנו כמעט 10 מיליון תושבים וכשבני הקטן יהיה בגילי יחיו פה 20 מיליון תושבים.

"כדי להעלות את רמת חיינו אנו נדרשים לייצר צמיחה כלכלית הגבוהה מקצב גידול האוכלוסייה. אך כאשר קצב גידול האוכלוסייה הוא כה חריג מדובר באתגר משמעותי. אבל פה נכנס עוד אלמנט שמהווה אתגר להעלאת רמת החיים: הרכב האוכלוסייה. אם ניקח את מאפייני פריון העבודה ושיעור ההשתתפות הנוכחיים ונחשב אותם לפי הרכב האוכלוסייה הצפוי כשבני הקטן יהיה בגילי, רמת החיים הממוצעת במדינת ישראל תהיה דומה למדינות מזרח אירופה: לטביה, רומניה והונגריה.

"התרחיש הזה נובע מהשילוב בין פריון ילודה גבוה לפריון עבודה נמוך שמייצר השלכות כלכליות קטלניות. שיפור רמת הכישורים צפויה להיות אחד המנועים המרכזיים להעלאת רמת החיים של כולנו.

ומסביר גרדוס: "הכלי המרכזי הוא מערכת החינוך. מאז ועדת דברת ב-2005 נעשו ניסיונות רבים להביא לשיפור מערכת החינוך שכללו תוספות משאבים דרמטית כך שההשקעה הריאלית לתלמיד גדלה ב-60% ב-15 השנים האחרונות.

"למרות כל תוספות המשאבים הללו, לא חל שיפור במדדי איכות החינוך האובייקטיביים. אפילו ההיפך הוא הנכון. התוצאות מגלות כי חלה ירידה חדה בממוצע ההישגים בישראל. כלומר, בשנים האחרונות השקענו הרבה במערכת החינוך הציבורית ורק הלכנו אחורה מבחינת התוצאות.

אבל, לצערי, שיפור מערכת החינוך הציבורית אפילו לא תהיה הבעיה המרכזית שלנו בעוד מספר עשורים. כשנכדי יכנס לכיתה א', לפי התחזיות הדמוגרפיות, באותה שנה 50% אחוז מהילדים בכיתה א' במדינת ישראל ילמדו במערכת החינוך החרדית.

"בשנה שעברה, שיעור הגברים החרדים הזכאים לתעודת בגרות מקרב בני ה-18 עמד על פחות מ-5%, בהשוואה ל-88% בקרב יהודים שאינם חרדים. והתוצר לנפש של חרדי היה שליש מזה של יהודי שאינו חרדי.

"כלומר, ללא שינוי דרמטי, כשהנכד שלי יכנס לכיתה א', 50% מהבנים בישראל ילמדו במערכת חינוך ששיעור בעלי תעודת הבגרות שלה הינו 5% והיא מוציאה מתוכה עובדים שמייצרים שליש מהפריון של העובד הממוצע במערכת המקבילה.

אני שומע שיש מי שמציע פתרונות קסם לבעיה הזאת. מי שחושב שהזמן יטפל בבעיה או שהכשרות מקצועיות ולימודי ליבה בחוגים אחר הצהריים יכולים לפתור את הבעיה שוגה. השקעת תקציבי עתק במערכת הוכיחה את עצמה כלא יעילה. לא בחינוך הציבורי ובטח שלא במערכת החינוך החרדית הפרטית שאינה מפוקחת.

"בכדי להבטיח את עתיד ילדינו נדרש שינוי יסודי במערכת החינוך. תוספת משאבים חייבת לכלול הגדרת יעדים ברורים ומדידת תוצאות. יש לוודא שההשקעה מניבה את הפירות הנדרשים למשק.

אומרים "אין מדינה בלי ביטחון", אני סבור שאימרה נכונה לא פחות היא "אין מדינה בלי חינוך". אבל החינוך חייב להיות איכותי ורלוונטי לשוק התעסוקה. המשבר הדמוגרפי הוא כבר עובדה, והוא לא תלוי בשום הצבעה בכנסת או החלטת ממשלה.

עוד ב-

אגף התקציבים: "הכספים הקואליציוניים לחרדים יובילו לטריליונים באובדן תוצר"

לכתבה המלאה

"אם לא נשכיל לעשות שינוי דרמטי אנו עלולים להפוך למדינה דלת משאבים, עם תשלומי מסים גבוהים וללא אפשרות למימון צבא חזק ותשתיות מפותחות. השינויים ידרשו ויתורים כואבים ומרחיקי לכת, אך יכריעו כיצד ייראה עתיד הילדים של כולנו", סיכם גרדוס.