את השבוע בכלכלה אפשר אולי לסמן באופטימיות זהירה. לא ניכנס יותר מידי לנושאים הקשורים במדיניות הממשלה (או היעדר אחת כזו) וההשפעה שלה על הכלכלה אבל מה שראינו השבוע זה סוג של רגיעה. אולי המים סוערים מתחת לפני השטח ואולי חברי הקואליציה מתחילים להירגע ולהבין שיש כאן מדינה לנהל והם מתחילים להפנים את גודל האחריות שמוטלת על כתפיהם. אבל אולי גם לא ובאמת לא ניכנס לדברים האלה כי הרי לכולם יש עיניים בראש וכולם מבינים מה קורה כאן.

הרגיעה היחסית הזו אפשרה לבכירי עולם הכלכלה להתחיל לבחון את הסביבה הכלכלית בה אנחנו נמצאים. כלומר, קריסת הבנקים הקטנים והמקומיים בארה"ב, בחינה חוזרת ואולי אף מדוקדקת יותר של מדיניות הפדרל ריזרב וההשפעה שלה על מדיניות בנק ישראל. מחירי מוצרי האנרגייה, שאומנם ישראל מחוץ משחק הזה הודות למאגרי הגז הטבעי, אבל ככל שהמלחמה בין אוקראינה לרוסיה תימשך ואולי אף תחריף הרי שהלחץ של בעלי מאגרי הגז הישראלי להרחיב את היצוא ולנצל את ההזדמנות העסקית הנדירה שנקלעה בדרכם – תגבר.

הרגיעה הזו אפשרה לעוד שני דברים לקרות. הדבר הראשון הוא ההשפעה של הפגיעה בעוצמת המערכת הבנקאית המקומית האמריקנית על בנק לאומי ואולי אף על פועלים ודיסקונט אבל כרגע לפחות הזרקור מופנה ללאומי. נזכיר כי בנק לאומי מיזג את פעילותו בארה"ב עם נשיונל בנק האמריקני ואגב הפך כך לבעל המניות הגדול בבנק האמריקני. עכשיו, מניית נשיונל בנק צללה ומכאן חייבת להיות תגובה או סוג של תגובה בבנק לאומי.

לא תופתעו אם תגלו שבבנק לאומי לא מתלהבים להתאים את שווי נשיונל בספרים למצב האמיתי (ההחזקה בנשיונל בנק רשומה בספרי לאומי לפי השווי המאזני) אבל כאן נכנס הפיקוח על הבנקים לתמונה כי הרי אם הפיקוח והרשות לניירות ערך יכפו על בנק לאומי לבצע התאמה של שווי נשיונל הרי שיכולה להיות פגיעה בהון שלו וזה אומר צרות. אם יוותרו לו הרי שהדו"חות לא ישקפו באופן נכון את מצבו של הבנק וזה אומר – צרות מסוג אחר. כך או אחרת בבנק ישראל פועלים שני צוותים שמטפלים בנושא האחד אמון על הצגת השווי של נשיונל בדרך מקובלת (שכרגע לא ברור מה היא) והצוות השני מצייר תרחישים לפגיעה אפשרית בהון של הבנק.

מעבר לעבודת הפיקוח על הבנקים בנושא הרי שכאן נכנסת הרשות לניירות ערך לתמונה. הרשות תפקידה בראש ובראשונה לוודא כי תמונת המצב שמציג הבנק בדו"חות הכספיים תואמת את העקרונות החשבונאיים המקובלים כך שהציבור מקבל תמונה כמה שיותר מלאה וכמה שיותר מדויקת. אבל כאן יש בעיה. במקרה החריג בו נמצא בנק לאומי ומידת המעורבות של רשות ניירות ערך בתהליך שמעביר הפיקוח על הבנקים את הבנק, צריך לקבל החלטות בדרגים הגבוהים ביותר, קרי יו"ר הרשות וכרגע נזכיר אין כזה ואף לא התחיל תהליך לחיפוש רציני של אחד כזה, כך שאנחנו בבעיה.

בעוד עוצמת הבעיה בבנק לאומי מתחילה להתברר הרי שלאט לאט מתחילה להיווצר בעיה חדשה בבנק דיסקונט. בנק דיסקונט נחשב במשך שנים לבנק החלש במערכת וזאת עד למינויה של לילך אשר טופילסקי למנכ"לית. זו שינסה מותניים והחלה בעבודה קשה לא רק לייצב את הבנק אלא להצעיד אות למקום הראוי לו. אבל מהר מאוד טופילסקי הבינה שאם היא רוצה לעשות לביתה, ניהול של בנק דיסקונט אינו המקום הנכון עבורה – ופרשה.

מהר מאוד מונה במקומה אורי לוין שנחשב לאחד מעתודות הניהול של המערכת הבנקאית הישראלית. לוין ביצע מספר התאמות בתוכנית האסטרטגית של טופילסקי והמשיך בעבודה הקשה תוך שהוא משדר יציבות ניהולית ומדיניות ברורה של צמיחה. אבל הנה, גם לוין גילה שאם הוא רוצה לעשות לביתו, אז ניהול של בנק אינו המקום הנכון ופרש. ועכשיו מתחיל המרוץ.

בדיסקונט לא רק שצריך למצוא מחליף למנכ"ל אלא צריך למצוא גם יו"ר חדש כשהיו"ר הנוכחי נמצא רגע לפני סיום תפקידו. והנה צץ לנו שם מעניין. חדווה בר הגישה מועמדות לדירקטוריון מתוך שאיפה להתמנות ליו"ר. רגע לאחר מכן התברר כי בר ששימשה גם כמפקחת על הבנקים שהתחילה את התהליך להעביר את המערכת הבנקאית הישראלית לעידן המודרני, נמצא בניגוד עניין או סוג של ניגוד עניינים מהרף הנמוך אומנם, אבל די היה בו כדי שתסיר את מועמדותה.

מרגע פרישתה של בר מהמרוץ נוספו שמות למועמדים בעיקר בעיני עצמם לעמוד בראש בנק דיסקונט. לא כל המועמדים היינו שמחים לראות אותם לוקחים את המושכות בבנק דיסקונט שנזכיר נמצא בנקודה מצוינת כרגע. כך למשל משה ברקת מי שכיהן כממונה על שוק ההון הביטוח.

ברקת הוא סוג של מועמד מטעם עצמו, לפחות כרגע. יש לו את ההשכלה המתאימה והידע הנכון אבל הקדנציה שלו ברשות שוק ההון הייתה, איך לומר את זה בעדינות, לא משהו. בתקופה שלו הוסר הרסן מעל חברות הביטוח, רסן שבעמל רב התחילה להכניס קודמתו בתפקיד הממונה, דורית סלניגר למשחק. ברקת, כך לפחות הרחשים בשוק ההון היה נוח מאוד לחברות הביטוח שגם ככה נחשבות לג'ונגל.

"לתת לו להיות יו"ר דיסקונט זה להחזיר את הבנק 10 שנים אחורה" אמר לי השבוע גורם בכיר בשוק ההון. "נראה לי שדווקא בנק מזרחי יהיה מבסוט אם ברקת יקבל את התפקיד כי הרי טופילסקי ולוין אחריה נשפו בעורפו של מזרחי ואפילו דגדגו את לאומי ככה שלכל המתחרים של דיסקונט מינוי של ברקת יהיה מצוין. לדיסקונט פחות" הוסיף הגורם.

כך או אחרת ובהינתן סוג של ואקום בכלכלה הישראלית, ובהינתן רגיעה קלה בכל הנוגע למדיניות הממשלה (או היעדר של כזו) מתחילים לצוץ כפטריות אחרי הגשם מועמדים מטעם עצמם ולא בטוח כאלה טובים לתפקידי מפתח בכלכלה הישראלית. ועוד לא אמרנו כלום על מינוי למנהל רשות המסים, יו"ר לרשות לניירות ערך, נגיד בנק ישראל (שמסיים כהונה בעוד חצי שנה) ומינוי של מפקח על הבנקים חדש (יאיר אבידן התפטר כזכור).

עוד ב-

בנק ישראל מפעיל לחץ על לאומי ל"התאים" את השווי של נשיונל

לכתבה המלאה

אז שיהיה בהצלחה לכולם.