השוק
בנק ישראל מעלה את הריבית ב-0.25%
בדילמה בין המלחמה חסרת הפשרות באינפלציה, ובין החשש מהאטה כלכלית, בנק ישראל בחר בחשש מפני האטה כלכלית והעלה את הריבית ב-0.25% ל-4.5%
בנק ישראל מעלה את הריבית היום ב-0.25% לרמה של 4.5%. בנימוקי החלטה כותבים בבנק ישראל כי הציפיות והתחזיות לאינפלציה מכל המקורות עלו, ונמצאות בסביבת הגבול העליון של תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות כולן בתוך תחום היעד.
"הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בסביבת המגמה ארוכת הטווח, אך קצב התרחבותה הואט ביחס לאשתקד. שוק העבודה הדוק, ושיעור התעסוקה ממשיך לשהות ברמה המבטאת תעסוקה מלאה. עם זאת, שיעור המשרות הפנויות מוסיף לרדת במתינות. חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומציגה שני תרחישים אפשריים על רקע אי-הוודאות הרבה הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט והשלכותיהם הכלכליות".
"היקף הפעילות בשוק הדיור מתמתן. במחירי הדירות ממשיכה ההתמתנות בקצב העלייה. מספר העסקאות והיקף המשכנתאות שניטלו מוסיפים לרדת. לעומתם, מחירי השכירות המשיכו במגמת העלייה".
"מאז החלטת המדיניות האחרונה שערי החליפין אופיינו בתנודתיות גבוהה – כשבסיכום התקופה נחלש השקל מול הדולר ב-1.5%, מול האירו ב-3.3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-2%" כותבים בבנק ישראל.
נזכיר כי בסופו של יום נאלצים הוועדה המוניטרית ונגיד בנק ישראל להכריע בין המלחמה חסרת הפשרות באינפלציה ובין החשש מגלישה של הכלכלה הישראלית למיתון. הדילמה הזו, אגב, היא הדילמה של כל בנק מרכזי מערבי היום.
נזכיר כי קצב האינפלציה השנתי עומד היום על 5.2% שהוא גבוה מאוד מיעדי יציבות המחירים שנמצאים בטווח של 1% עד 3%. ממוצע התחזיות בשוק ההון מגלם כרגע אינפלציה של 2.6% בטווח של 12 חודשים קדימה, אבל אם נכנסים לתוך הנתונים מגלים שאומנם הציפיות לחזרה ליעד יציבות המחירים סבירות אבל בהתחשב במשבר הפוליטי בישראל הרי שהכלכלה הישראלית עדיין חמה.
תעשיית ההייטק למשל; מספר המועסקים בתעשייה זו ירד ב-23 אלף בין החודשים אוקטובר 2022 לפברואר 2023. אז להוציא הנתון הזה, הרי ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל גדל ל-79.1%, קרוב מאוד לרמת השיא שנרשמה באוגוסט 2022. שיעור האבטלה בקרב 15 ומעלה ירד ל-3.9% לאחר שבינואר הייתה הרמה הזו בשיעור של 4.3% מכוח העבודה.
עוד מספר נתונים שמספרים את סיפורה של הכלכלה הישראלית ועד כמה היא חמה. המדד המשולב של בנק ישראל עלה בפברואר ב-0.43% כשבחינה של מרכיבי המדד הזה מלמדת שהצריכה הפרטית עדיין עולה. ניתן לראות עלייה גם בהוצאה בכרטיסי אשראי לקראת החג וזה אומר שברבעון הראשון של השנה גדלה ההוצאה בכרטיסי אשראי בשיעור של 2.1%, בהשוואה להיקף ההוצאה בכרטיסי אשראי ברבעון הרביעי של השנה.
אם כך, ואם מתכללים את הנתונים, הרי שהכלכלה הישראלית עדיין חמה. שוק העבודה הדוק, הצריכה הפרטית עולה ומכאן שבנק ישראל יכול להמשיך להטות משאבים למלחמה באינפלציה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.כמה שחיתות כמה???????????די לעשוק את הציבור דיייייייייהודה 04/2023/03הגב לתגובה זו1 0דיי לעושק!~!!!סגור