השוק
נבחרת הכלכלנים: כלכלות הונגריה ופולין הידרדרו אחרי המהפכה המשפטית
הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ, אומר שתחשבו מה שאתם רוצים על המהפכה המשפטית אבל במונחים כלכליים, כלכלות שעברו מהפכות דומות כמו פולין והונגריה הידרדרו
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון אומר כי אם ניתן ללמוד ממהפכות משפטיות דומות לזו שעוברת על ישראל הרי שאנחנו הולכים למקום לא טוב שלא לומר רע ואפילו רע מאוד. כץ מנתח את מה שמעבר על הכלכלה הפולנית שדירוג האשראי שלה ירד בשנת 2016 באופן מפתיע מ-A מינוס ל-BBB פלוס.
בנימוקי הורדת הדירוג כתבו הכלכלנים של S&P כי הממשלה החלישה את עצמאות המוסדות המרכזיים ומכאן דירוג האשראי יכול להמשיך לרדת. "היום" אומר כץ "סובלת פולין מאינפלציה של 16% וריבית של 7% כשפער התשואות בינה לבין גרמניה עלה מ-1.7% ל-3.8%".
באשר למצב בהונגריה, אומר כץ כי בשנת 2012 הורידה פיץ' את דירוג החוב של הונגריה אחרי שמודיס' ו-S&P עשו את זה קודם. בתגובה נחלש הפלורין בכ-7%. "היום" אומר כץ "המצב בהונגריה הוא שהאינפלציה ברמה של 26% והריבית עומדת על 7%. פער התשואות בין האג"ח הממשלתי הגרמני להונגרי עלה מרמה של 2.5% לרמה של 6% היום".
באשר לכלכלה האמריקאית, אומר האסטרטג הראשי לש פסגות, אורי גרינפלד כי מאזן הפד זינק ב-300 מיליארד דולר בשבוע האחרון ובכך נמחק חצי מתהליך ה-QT שהפד הוביל בשנה האחרונה. פתיחת קו הנזילות לבנקים דרך תוכנית ה-BTFP של הפד היא סוג של QE לכל דבר ואולי אפילו יותר מזה שכן הבנקים מעבירים לפד את הנכס במחיר הנקוב שלו ולא במחיר השוק.
"אין פלא שבחמישי האחרון, כשהפד פרסם את הדוח השבועי שלו לגבי המאזן, ראינו שנרשם זינוק של 148 מיליארד דולר בהלוואות של המערכת הפיננסית דרך חלון הדיסקאונט, חלון שבעבר היה נחשב למוקצה בגלל הסטיגמה שלו כמקור אחרון לנזילות (ה-BTFP נרשם גידול של רק 12 מיליארד, מה שעושה שכל כי עכשיו זו התוכנית שעליה יש סטיגמה). למען הסדר הטוב, מדובר על הגידול המהיר ביותר בנזילות שנרשם אי פעם, יותר אפילו מזה שנרשם ב-2008 כשהפד יצא להרפתקה שלו להציל את העולם.
"האם הפד יוכל להמשיך ולהזרים נזילות לבנקים ובאותו הזמן להעלות את הריבית? התשובה התיאורטית היא כן, אם ניתן לשלוט בכך שהכסף שהפד מזרים לא מוצא את דרכו למשק בצורה של גידול תיק האשראי. למי ששכח, בין 2008 ל-2020 הפד הזרים טריליונים של דולרים לבנקים והאינפלציה לא עלתה, למרות שזו היתה לגמרי המטרה של הפד. הסיבה לכך היתה שהכסף נשאר במערכת הפיננסית ולא יצא למשק, אם בגלל רגולציה או אם בגלל חוסר ההתלהבות של הבנקים ו/או הציבור להגדיל את תיקי האשראי שלהם באופן משמעותי.
עוד ב-
"רק ב-2020 כשהממשלות החלו לבצע מדיניות פיסקאלית סופר-מרחיבה, משקי הבית ראו את כמות הכסף בידיים שלהם עולה ונוצרה אינפלציה. כיום, הפד נחוש להילחם באינפלציה והוא יוכל להמשיך לעשות את זה על ידי הזרמת נזילות למערכת הבנקאית במקביל להעלאת הריבית. איפה הקאצ'? בכך שהפד יוצר למעשה מערכת בנקאית של זומבים שלא באמת אמורים להתקיים ותהליך חדלות הפירעון של הבנקים שאינם סולבנטיים ייפרס על פני זמן ארוך יורת" אומר גרינפלד.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.ישראל לא מגיעה לעפר של פולין.אגתה 03/2023/31הגב לתגובה זו0 0כלכלת ישראל ממש לא מגיעה לרמה של הכלכלה או הדמוקרטיה של פולין. פולין דמוקרטית כמו שישראל כנראה לעולם לא תהיה. למרות ההרס הרוסי והסובייטי לאורך כל השנים ולמרות שהפ לא קיבלו פיצויים על הרס אדמתם ורצח האליטות שלהם בידי סובייטים ונאצים שקצת פחות גרועים מהסובייטים היו, ועוד דברים. בלי פיצויים על כל הנזק האדיר הכלכלי ובחיי ואיכות חיי אדם, זאת יציבות אמיתית. לא הקומבינות הישראליות. ישראל מעולם לא הייתה דמוקרטיה, למי שהשלה את עצמו אחרת. פשוט עכשיו יותר אנשיפ מרגישים מה שאנשים כמוני הרגישו כבר מלידה כאן. האש הבוערת פשוט התלקחה אליכם… זה הכל.סגור
-
1.ותחשבו מה יכולנו לעשות עם 53 מיליארדמאריק 03/2023/23הגב לתגובה זו1 1כלכלת פולין והונגריה רחוקים מיציבות של כלכלת ישראל. נבואות הזעם הם למעשה רחשי לב "ותקווה" שיתגשמו?סגור
