המשקיעים המוסדיים סירבו להצעת קני רוזנברג לרכוש את מניותיהם בחברה ובכך נכשלה הצעת הרכש שפרסם. בסך הכל נענו להצעת הרכש של רוזנברג בעלי מניות שמהווים כ-3% ממניות אל על מה שלא הביא אותו לרף של 5% שהיה צריך ובכך נכשלה הצעת הרכש.

רוזנברג נזכיר, רכש את השליטה באל על בהנפקה שנויה במחלוקת בתקופה הקורונה כשהחברה הייתה מושבתת והיה ספק אם תוכל להתקיים במתכונת ההיא. המדינה נעמדה מאחורי החברה ולאחר ההנפקה בה רכש רוזנברג את השליטה בה, הוא עשה ביקש (וקיבל) אין סוף דחיות בהזרמת הכסף לחברה עד שבסופו של יום ההנהלה החדשה הצליחה להעביר את החברה תוכנית התייעלות מרשימה ואז כשעולם התיירות חזר לעצמו היא הייתה מוכנה יותר ובריאה יותר כדי לשפר את מצבה.

רוזנברג שהבין שאל על בתקופה הזו היא השקעה מעניינת החליט שהוא רוצה את השליטה בה ולעבור את רף 50% אולם המחיר שהוא הציע אינו משקף את הפוטנציאל שיש בה לאור השינויים הארגוניים שעברה ולאור ההתאוששות המרשימה שלה.

כך או אחרת, רוזנברג ניסה את מזלו לרכוש 5% מהחברה במחיר מציאה אולם אז הוא נתקל בדירקטוריון מקצועי שסירב לקחת חלק בתעלול הזה ונמנע מלחוות דעה על הצעתו אולם צירף להימנעות זו חוות דעת שעיון בהן מגלה כי ההצעה שלו אינה רלוונטית.

רוזנברג האריך את מועד הקיבול להצעה שלו מתוך אמונה כנראה ששוק המניות שסובל מעליית הריבית יפגע במניית אל על ויביא את המוסדיים למכור לו סחורה במחיר טוב, זה לא קרה והצעה הרכש נכשלה.

כדי להבין עד כמה מסע ההתייעלות של אל על מרשים כדאי להסתכל על הדוחות שלה שפורסמו לא מכבר. אל על סיימה את שנת 2022 עם הכנסות של 2 מיליארד שקל ורווח תפעולי של 144 מיליון שקל לעומת הכנסות של 733 מיליון שקל ב-2021 והפסד תפעולי של 202 מיליון שקל. אל על הצליחה להציג ב-2022 רווח נקי של 7.3 מיליון שקל לעומת הפסדים נקיים של 285 מיליון שקל ב-2021.

אל על סיימה את 2022 עדיין עם הון עצמי שלילי של 1.1 מיליארד שקל אולם זה שיפור משמעותי לעומל היקפו או גבוהו של ההון העצמי השלילי ב-2021 אז הוא עמד על 1.7 מיליארד שקל מתוך מאז של 8.8 מיליארד שקל. היקף המאזן של החברה, אגב, נכון לסוף 2022 עומד על 11.2 מיליארד שקל.

עוד ב-

ליברמן נכנע לקני רוזנברג: יזרים לאל-על כסף ללא תמורה

לכתבה המלאה