פרויקטי נפט וגז טבעי שחברת אקסון רכשה בין השנים 1998 ו-2017, עלו 138 מיליארד דולר יותר מההערכה המוקדמת, כך על פי ניתוח פנימי, בגלל ניהול לא נכון של המפעילים ותכנון לקוי. המחקר משנת 2020, שסקר 110 פרויקטים בהם הייתה אקסון מעורבת במשך שני עשורים, הציע שתי תיאוריות להוצאה יתרה: המורכבות העצומה של פיתוחים בקנה מידה גדול ו"הטיה אנושית" שהובילה לתוכניות "אופטימיות מדי" שמטרתן להשיג ביצועים, אישור למימון. לפי הניתוח, 21 מהפרויקטים היוו 93% מהוצאות היתר. הגרוע ביותר בסופו של דבר עלה יותר מפי שש מהערכה מוקדמת.

עוד ב-

הנפט משתולל: זה השיא שרשמה הענקית הבריטית

לכתבה המלאה

הוצאות היתר של 138 מיליארד דולר הם נתון ברוטו הכולל את חלקם של השותפים בפרויקטים, כלומר אקסון לא נשאה בעלויות המופרזות לבדה. דובר אקסון, מאט פורמן, אמר כי ההערכות שנקראות שער 2 בשלב מוקדם המשמשות כהשוואה במחקר הן "סקיצות גסה" וכי חלקה של החברה בעלות הוא מעל להחלטת ההשקעה הסופית החשובה יותר "שער 3" של 20 מיליארד דולר, במשך התקופה. מתוך הסכום הזה, רק 6 מיליארד דולר הלכו לפרויקטים שאקסון הפעילה בפועל, מרווח טעות של 1.5% בלבד בהשוואה לסך ההון שהושקע, לדבריו, לאחר מפולת מחיר הנפט ב-2014, אחת הגרועות בתולדות שוק הגולמי.
 
המחקר נותן מספר דוגמאות לפיצוץ העלויות מבלי למנות פרויקטים ספציפיים. באחד המקרים הוחלט לחתוך צינור כדי לחסוך בעלויות, אך הדבר הביא לניתוב הצינור דרך "מיקום מאתגר ורגיש יותר". העלות בסופו של דבר הייתה גבוהה יותר ממה שהיא הייתה אחרת, אומר הדו"ח. במקום אחר, נכתב, "ננקטו קיצורי דרך הנדסיים כדי לחסוך בעלויות, מה שהביא לאיכות ירודה ולעלויות ייצור ועיצוב מוגזמות". המחקר לא ציין אם אקסון או מפעילים אחרים נקטו בקיצורי דרך. "יש מספר פרויקטים במחקר הזה שלא היה לנו עניין שליטה בהם", אמר פורמן. "זה אומר שאין לנו סמכות קבלת החלטות לגבי הפרויקט או השימוש בכספים. זה כולל את כל ההחלטות המתרחשות לפני מימון או הקמת הפרויקט ובכל שלב במהלך הפרויקט".