השוק

בנק ישראל הפסיד כמעט 3% בהשקעות יתרות המט"ח

בנק ישראל הודיע שיעלה השנה את הרכיב המנייתי בתיק ולראשונה ישקיע באג"ח בסיכון גבוה, כלומר שהתשואה שלו גבוהה מ-5%; ב-3 השנים האחרונות הרוויח בנק ישראל 4.4% בממוצע במונחים מט"חים
ניצן כהן | 
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום דוברות בנק ישראל, freepik, Magma Images)
יתרות המט"ח של ישראל זינקו בשנת 2021 ל-46% תוצר שהם 213 מיליון דולר מיליארד דולר. עיקר יתרות המט"ח של ישראל נולדו מתמיכה של בנק ישראל בשער החליפין של המטבע האמריקאי. בנק ישראל סיים ב-2021 תונכית רכישה של 35 מיליארד דולר שהם (פחות או יותר) ההסבר לעלייה של 39 מיליארד דולר ביתרות המט"ח של המדינה ב-2021.
נדגיש (את המובן מאליו) כי בנק ישראל הודיע באופן רשמי, וניגד בנק ישראל אמיר ירון כמו גם המשנה שלו אנדרו אביר אומרים מעל לכל בנמה אפשרית כי אינם מתכוונים לקבוע שער חליפין אלא למתן תנודתיות וזו הבהרה חשובה מאין כמוה שעוברת ומבהירה היטב לשחקני המט"ח כי עליהם להתמודד לבד עם שינויים בשערי החליפין של המטבעות איתם הם עובדים כשבנק ישראל יאפשר להם חלון זמנים להתארגן בהתאם לצורכיהם בכך שהוא ממתן את התנודתיות.

אבל נחזור לאחד העניינים המרתקים בכל הנוגע לניהול יתרות המט"ח של ישראל והוא כיצד הם מנוהלים. כלומר, האם הכסף הזה נכנס לכספות הבנק ויושב שם ומעלה אבק? או לחילופין מושק איפשהו? ואם הוא מושקע, באיזה אפיקים? מי מנהל את ההשקעה הזו ומי מבקר אותו?
לכל השאלות המעניינות האלה אין תשובה אחת אבל דוח בנק ישראל, כן מספק סוג של הצצה לניהול יתרות המט"ח הללו.
לפני שניכנס לעומקם של דברים נדגיש כי יש שתי גישות בכל הנוגע לניהול יתרות מט"ח של מדינה: הגישה הראשונה אומרת שבנק מרכזי אינו אמור להשיא רווחים אלא לשמור על יציבות ולכן לא ניתן למדוד אותו כמו שמודדים מנהל השקעות רגיל. הגישה השניה אומרת בדיוק ההיפך: בנק ישראל הוא בנק ולכן הוא צריך להשיא רווחים (וכמה שיותר גבוהים) לבעלי המניות שלו שהם נזכיר הציבור.
בנק ישראל (ובכלל בנקים מרכזיים ברחבי העולם) מנסים ללכת עם ולהרגיש בלי. כלומר: הם אינם עסוקים במרדף אחרי התשואות אבל הם כן משקיעים את הכסף במטרה להשיא סוג של תשואה.
אם כן, בנק ישרא השיג בשנת 2021 תשואה שקלית שלילית של 2.9% שנבעה מעוצמת השקל מול האירו והדולר האמריקאי. במונחים של מטבע זר, בנק ישראל הרוויח 2.9% בשנת 2021. בממוצע רב שנתי, ב-3 השנים האחרונות, בנק ישראל השיג תשואה שלילית שקלית שנתית של 2% כשבמדידה על פני 5 שנים מדברים על תשואה שלילית של 0.6% בשנה.
כאן המקום לציין כי התשואות אצל מנהל השקעות ממוצע בשנת 2021 היו דו-ספרתיות חיוביות ואז תלוי באיזו גישה לניהול יתרות המט"ח של ישראל בוחרים כדי להחליט אם בנק ישראל פעל לא נכון עם היתרות הללו או אם פעל נכון.
כדי להבין כיצד בנק ישראל הצליח להפסיד כסף בשנה כמו 2021, הרי שהרכב התיק מגלה כי 66% מהתיק מושקים בנכסים ממשלתיים שהם שם מכובס לאג"ח ממשלתי לאו דווקא של ממשלת ישראל אלא גם ממשלות זרות.
18% מתיק ההשקעות של בנק ישראל הושקע במניות (בעיקר נאסד"ק), 7% מהתיק הושקע באג"ח קונצרני והשאר הושקע בנכסי מרווח שונים כמו גידורים וכן הלאה.
כנראה בבנק ישראל הרגישו לא נוח עם התשואות של התיק ולכן עדכנו את מדיניות ההשקעה של יתרות המט"ח. בדיוק כמו ועדת השקעות של כל גוף השקעות שמכבד את עצמו. עדכון מדיניות ההשקעה קבע בקליפת אגוז להגדיל את רכיב המניות בתיק ל-24% (לעומת 17.5% לפני העדכון), לעדכן את רכיב האג"ח הקונצרני כך שהיקפו יגיע ביחד עם מניות ל-35% מהתיק כשבפעם הראשונה מאשרת הוועדה המוניטרית של הבנק (שנזכיר משמשת כוועדת השקעות על של הבנק) להשקיע באג"ח בתשואות גבוהות מ-5%.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה