בחודשים האחרונים אנו עדים לטלטלה אמיתית בשווקי האנרגיה העולמיים. מגמת מחירי תשומות האנרגיה היא בכיוון אחד - עלייה משמעותית. היציאה ממשבר הקורונה תפסה את עולם האנרגיה העולמי בהיערכות חסר.

החורף המתקרב, בשילוב עם עיכובים בכניסה להפעלה של אנרגיות מתחדשות, יצרו מצב גלובאלי בו ההיצע לא מצליח לספק את הביקוש לאנרגיה והמחירים של הגז הטבעי, הנפט הגולמי והפחם שוברים שיאים. אך מה מצבה האנרגטי של ישראל בעת הסערה העולמית הנוכחית?

ביקורת רבה נכתבה על מתווה הגז, אך בזכות היישום של מתווה הגז הממשלתי, ישראל הצליחה לחמוק ממשבר האנרגיה העולמי. פרויקט לוויתן  התחיל להפיק גז טבעי חודשים ספורים לפני משבר הקורונה ומאז היצע הגז גדל פי שניים, והתחרות בין שלושת ספקי הגז אפשרה ללקוחות במשק בישראלי לרכוש גז במחירים אטרקטיביים ביחס למחירי הגז בעולם.

סביבת המחירים היציבה בישראל מספקת יתרונות משמעותיים לכל לקוח בצורה כזו שהיא מצמצמת סיכונים ואף יכולה ליצור וודאות בכל הקשור לעלויות האנרגיה, המהווה ברוב המקרים תשומת ייצור מהותית ללקוחות. אך המחיר אינו חזות הכל, ראינו לאחרונה מקרים באירופה ובמקומות אחרים בעולם בהם נוצר מחסור בגז טבעי והמפעלים נאלצו להשתמש בפחם המזהם משמעותית את הסביבה, נסיבות שהיוו קריאת השכמה למדינות אירופה לנהל משק גז מתוך ראיה של אמינות ורציפות.

בניגוד למדינות באזורינו החוות משבר אנרגיה חריף שבא לידי ביטוי גם בהשבתות חשמל יזומות, הרוב המכריע של תשתיות ההפקה וההולכה של גז הטבעי בישראל נכנס לפעולה וכולל בעיקרו שתי מערכות הפקה פעילות ומערכת שלישית שאמורה להיכנס לפעולה בשנה הבאה, עם מאות קילומטרים של קווי הולכה. תשתיות אלו מאפשרות אספקה רציפה של אנרגיה מסביב לשעון "24/7".

היתרונות של אספקה סדירה ואמינה הם ברורים וכל לקוח מחפש וודאות אנרגטית. בנוסף, הגז הטבעי הוא היחידי שמשתלב היטב עם ההכרח לצמצם פליטות מזהמים משימוש בדלקים כמו פחם ותזקיקי נפט. את פירות השינוי ניתן לראות  בדו"ח המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2020 לפיו מאז שנת 2012 - שנת שיא בשימוש בדלקים מזהמים, שאחריה החלה הפקת הגז ממאגר תמר - נרשמה ירידה של 82% בפליטות של תחמוצות גופרית וירידה של 62% בפליטות של תחמוצות חנקן בישראל. הגז הטבעי ימשיך להיות מרכיב דומיננטי ואמין בכל תוכנית אסטרטגית לתחום האנרגיה לטווח ארוך בעולם ובישראל.

גם על התועלת הגיאו-אסטרטגית האפשרית של תגליות הגז נרשמה בזמנו ביקורת רבה תוך הבעת זלזול בכך שמצרים תרכוש אי פעם גז מישראל. אך גם במישור המדיני כלכלי, הגז מאפשר למדינת ישראל למצב עצמה ברחבי המזרח התיכון כשחקן משמעותי.

ייצוא הגז מישראל מהווה עוגן אנרגטי אזורי והוא חלק חשוב במארג היחסים ה"גיאו-פוליטיים", המשפר את היציבות באזור ותורם להסכמי השלום עם שכנותינו - מצרים וירדן. זאת בכך שהוא מייצר אינטרסים כלכליים בין המדינות, יציבות אנרגטית, ומסייע למדינות אלו להפחית שימוש בדלקים מזהמים ופליטות גזי חממה, נושא מרכזי בסדר היום העולמי בעשורים הקרובים.

הסביבה הגיאופוליטית של מדינת ישראל הלכה והתרחבה בשנים האחרונות ואנו מזהים אפשרות לשיתוף פעולה אזורי כלכלי רחב הכולל את איחוד האמירויות, יוון, איטליה ובשלבים עתידיים יכולות להצטרף ערב-הסעודית ותורכיה. בזכות תגליות הגז הטבעי ופיתוח מאגרי הגז, ישראל נמצאת בנקודת מפתח בה היא יכולה להיות מחוברת למדינות נוספות באזור המזרח התיכון ואף דרום אירופה באמצעות צינורות ותשתיות גז נוספות. חיבורים כאלה יגדילו משמעותית את הביטחון האנרגטי של המדינה.

לאור ההזדמנות החשובה שיוצרת תעשיית הגז הטבעי במישור הכלכלי, הסביבתי והגיאו-פוליטי, ראוי שממשלת ישראל תוביל תהליכים ותכשיר את הקרקע במישור הרגולטורי והדיפלומטי להמשך פיתוח התעשייה, ולגיוון אפשרויות הייצוא.

עוד ב-

רציו פרעה שליש מחוב האג"ח, תתחיל לחלק רווחים בשנה הבאה

לכתבה המלאה

הכותב: יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו חיפושי נפט השותפה ב- 15% מפרויקט לוויתן