"בנק הפועלים הוא המוסד הכספי של מעמד הפועלים, ורצונו לשרת, את מעמד הפועלים כולו. מטרתו לעזור לכלל ציבור הפועלים המאורגן להקים את הקואופרטיבים שלו, רצונו לעזור לרכוש עמדות משקיות חדשות ולגלות וליצור אפשרויות עבודה חדשות." אמר ברל כצנלסון, מיוזמי הקמת הבנק.

בנק הפועלים פתח את שעריו ב-1 באפריל 1921, מניות היסוד הוקצו להסתדרות העובדים, והוועד הציוני קיבל 43% בהנהלת הבנק. הצמיחה הגדולה של הבנק היתה תחת הנהלתו של יעקב לוינסון, שמונה ליו"ר ב-1968. הוא הוביל את הבנק לפיתוח מואץ ותוך 10 שנים הגיע הבנק למעמד של הבנק הגדול במדינה. הוא אילץ את רוב המפעלים ההסתדרותיים החשובים לעבוד עם בנק הפועלים והביא לכך שיותר מ-90% מהעסקאות של מפעלי חברת העובדים ייעשו באמצעות בנק הפועלים. במהלך כהונתו של לוינסון רכש בנק הפועלים את השליטה בבנקים קטנים רבים, ותחת כהונתו גדל מספר סניפי הבנק מ-60 ל-330.

הבנק היה בבעלות ההסתדרות עד לשנת 1983 שאז הולאם בעקבות משבר מניות הבנקים. אפרים ריינר שימש כיו"ר הבנק בין השנים 1977 ל-1985, עת נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות דו"ח ועדת בייסקי. בפברואר 1995, פרסמה מדינת ישראל מכרז לרכישת הבנק. למכרז ניגשו שתי קבוצות, קבוצה בה היו שותפים ג'ורג' סורוס, תד אריסון ובנק גולדמן סאקס, וקבוצה שנייה בראשות איש העסקים אליעזר פישמן.

בספטמבר 1997, נמכר לבסוף גרעין השליטה לקבוצת משקיעים בראשות תד אריסון, יחד עם משפחת דנקנר (באמצעות חברת תעשיות מלח לישראל) וקבוצה של יהודים-אמריקאים. הקבוצה רכשה בסך הכל 43% ממניות הבנק תמורת 1.368 מיליארד דולר. לאחר מכירת גרעין השליטה החזיקה אריסון השקעות כ-21% ממניות הבנק ומשפחת דנקנר 11.6%.

בשנת 2004 החלו השותפים האמריקנים בגרעין השליטה למכור בהדרגה את מניות הבנק, ובינואר 2007 מכרה משפחת דנקנר את השליטה בתעשיות מלח לישראל לאריסון השקעות תמורת 886 מיליון שקל, והעניקה לה בכך את השליטה הבלעדית בבנק הפועלים.

בשנת 2002 הכריז הבנק על כוונתו לפטר 900 עובדים שהיוו כ־10% מעובדי הבנק בישראל. בסופו של דבר פוטרו 793 עובדים במהלך שנת 2003. באותה שנה רכש את בנק הספנות ממייקל שטיינהארט, שהיה אז שותף לגרעין השליטה בבנק הפועלים עצמו (באמצעות שותפותו בקבוצת אריסון). את שנת 2005 סיים בנק הפועלים ברווח של 2.9 מיליארד שקל, שהיה בזמנו הרווח הגבוה ביותר של כל הזמנים. רווח זה נבע בעיקר ממכירת חברת הבת האמריקאית, בנק סיגניצ'ר. הרווח הנקי של הבנק בשנת 2006 הסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל.

בשנת 2015 פתח משרד המשפטים האמריקאי בחקירה נגד בנק הפועלים, בחשד שהחל מ-2002 ועד לפחות שנת 2014 הבנק פעל להונות את הממשל האמריקאי בכל הנוגע לתשלום מיסים, סייע בהגשת דו"חות שגויים לרשויות המס ולהימנעות בפועל של לקוחותיו בארצות הברית מתשלום מיסים. על פי החשד, בנק הפועלים סייע ללקוחותיו להסתיר את בעלותם בנכסים וכספים שהבנק החזיק בהם, באופן שאיפשר לאותם לקוחות להעלים מיסים. בנוסף לכך, נחקר הבנק על מעורבותו בפרשת השחיתות של בכירים בפדרציה הבינלאומית לכדורגל. לאחר שנים של התדיינות עם הרשויות בארצות הברית, הודיע הבנק, באפריל 2020, כי חתם עם רשויות המס האמריקאיות על הסכם הודאה בסיוע להעלמות מס ללקוחות הבנק, שבגינו שילם קנסות בסך כולל של כ-875 מיליון דולר.
 

בשל הפרשה, על פי דרישת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, החליט דירקטוריון הבנק שוועדה בלתי תלויה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר, תבדוק את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאפשרו את המעשים נשוא חקירת המס בכללותה, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון.

בחודש מרץ 2007 חתם הבנק על מזכר עקרונות למכירת מניותיו בבנק יהב עם בנק מזרחי-טפחות, על פי ההסכם נקבע כי בנק יהב ימשיך לקבל שירותי תפעול מבנק הפועלים לתקופה של שלוש שנים. באותו החודש הוחלף היו"ר שלמה נחמה בדן דנקנר. באותה שנה נמתחה ביקורת רבה על התנהלות הבנק ושל אריסון בדגש על פיטורי נחמה והחלפתו בדנקנר, בעיקר על ידי הדירקטור החיצוני פרופ' אמיר ברנע. בספטמבר אותה שנה, ברנע אף התפטר מתפקידו במחאה על ההתנהלות הזאת.

בשנת 2020 מונה דב קוטלר למנכ"ל הבנק, ונכון להיום, שווי השוק של הבנק נאמד בכ- 41.7 מיליארד דולר (ע"פ הבורסה לני"ע)

עוד ב-

טירוף הריביות: זה מהלך הענק של בנק הפועלים

לכתבה המלאה